מה אתם יודעים על צמח המורינגה? ממתי הוא מוכר לנו? יודעים היכן תועד השימוש הראשון בו? מה מפיקים ממנו ואיך כל זה קשור לקוצ'ין? באחד מימי חופשת חנוכה, לפני המבול הגדול של אמצע השבוע – נסעתי לכיוון מושב גני טל, זה שהוקם לאחר ההתנתקות ב- 2005 ונושא את אותו שם שניתן לו בגוש קטיף. עוד לפני הכניסה למושב היפה קלטו עיניי את השלט "יערות המורינגה" ומאותו רגע צללתי למסע מרתק שבו פגשתי איש מיוחד שמגדל צמח מאוד מיוחד.
נעים מאוד – מורינגה
עץ המורינגה הוא עץ טרופי (כזה שמסוגל להתקיים עם מעט מים ובתנאי בצורת), ירוק עד, המסוגל להגיע לגובה של 8 מטרים. מורינגה שייכת למשפחת המורינגיים, סוג יחיד עם 13 מינים ידועים עד כה. העלים של העץ הם מקור עשיר לחלבונים, ויטמינים ומינרלים. עץ המורינגה מכונה בעולם בשם “עץ הפלא” או “עץ השמן”.
לעץ המורינגה שימושים רפואיים בבריאות האדם כולל תזונה, מחלות לב וכלי דם, בעל תכונות משַתנות והגנה על הכבד. יש לו גם השפעות נוגדות חמצון ואפילו השפעות שמורידות את רמות הכולסטרול.
מקורו של הצמח במורדות הרי ההימלאיה ולכן הוא נפוץ בהודו וכיום גם בדרום אמריקה ובאזורים נוספים בעולם. יש גרסה הקובעת כי הצמח הגיע ממצרים העתיקה אך יש הוכחות
שהראשונים שהביאו איתם לארץ ישראל את עצי המורינגה היו עולים חדשים מקוצ’ין (הודו). כשהם עלו לישראל בשנות החמישים, הם הביאו איתם זרעים של עצי המורינגה וזרעו אותם בחצרות הבתים. עולים אלו קראו לעצי המורינגה “עץ מקלות התופים” על שם התרמילים הרבים הגדלים על העצים ודומים למקלות התופים.
בישראל מוכרים שני זנים עיקריים:
מורינגה רותמית– הגדלה במקומות יבשים בעיקר באזור ים המלח והערבה.
מורינגה מכונפת – "אוליפרא" הגדלה בשאר המקומות.
משפחת סנדר – ההתחלה
מוטי סנדר, נולד ב 1951 ברחובות. הוריו, ילידי ירושלים, ומהם ינק את מצוות ישוב ארץ ישראל. מרחובות עברה המשפחה לבאר שבע למשך 20 שנה. מוטי התגייס לנח"ל וביחד עם חבריו ליחידה הקימו את נח"ל דקלים שהפך למושב דקלה שבפתחת רפיח (ופונה ב 1982 במסגרת הסכמי השלום עם מצרים).
את חנה, ילידת 1954, מהישוב מירון, הוא פגש במרכז הארץ, לאחר שחרורו ובעת שניהל את מחלקת תמורות יצוא בבנק מזרחי. הם נישאו ובתחילת דרכם המשותפת צדה את עיניהם מודעה בעיתון מעריב שקראה להצטרפות לישוב חדש שעתיד לקום בגוש קטיף. "לא התלבטנו יותר מידי והצטרפנו לגרעין הראשון בן 10 המשפחות שיקימו את גני טל.
בבדיקת מכון ההשמה שעברנו נבדקנו אם אנו מבחינים בין צבעים, מי שלא הבחין – לא התקבל, מאחר והתעסוקה התבססה על חקלאות, נדרשו המועמדים להוכיח שאינם לוקים בעיוורון צבעים.
תארי לך שהיה מתקבל אדם שיעסוק בחקלאות אך אינו מבחין בין ירוק לאדום…..". כך מתאר מוטי את מסלול הקליטה להתיישבות החדשה.
משנת 1978 ובמשך 27 שנים, מוטי וחנה עסקו בחקלאות כמקור פרנסתם. הם הגיעו לשם עם 2 ילדים ושם נולדו להם 4 נוספים ואפילו 3 נכדים ראשונים.
במשק המשפחתי הם גידלו לאורך השנים: גיפסנית, חרציות, עגבניות, שרי, מנטור, אספרגוס, ורדים לייצוא, פלפל ליצוא (כמשק מודל), ומאוחר יותר התמקדו בגידול צמחי בית, שהיה בעבר משק מאוד סגור ומצומצם.
בשנים האחרונות שלפני ההתנתקות הם גידלו הדסים ליצוא, ביחד עם צמחים נוספים והמשלוח האחרון יצא מהמשק שלושה ימים לפני שתהליך הפינוי החל באמצע אוגוסט 2005. כל זה, על שטח של 12.5 דונם.
בנוסף לעיסוק בחקלאות, מוטי הבין בתוך תוכו שזוהי תקופה שלא תשוב ושקיומו של גוש קטיף קרב אל סופו. גם הוא, כמו רבים מתושבי הגוש, התנגד למציאות שנכפתה עליהם, אך הוא הגיע למסקנה שהגיע הזמן לתעד ולהפיץ ברבים. מוטי ובנו הקימו אתר אינטרנט שאליו יכלו להעלות את התמונות שקלטה עדשת המצלמה של מוטי.
בתחילה היה זה אתר תיעוד בלבד עד שהפך להיות גם חדשותי בעקבות האירועים שהלכו והתגברו עם המתיחות הביטחונית באזור. האתר, קטיף-נט, הפך להיות הזירה הכי סוערת והכי מדוברת באותם ימים ותושבים רבים בחרו להתעדכן מהאתר שניתן בחינם למשתמשים בימים שחדשות דרך הסמארטפון היו בגדר חלום.
" כתבנו המון בתוך האתר, בעיקר את רחשי ליבנו, את מחשבותינו על הגזרה שנפלה עלינו כרעם ביום בהיר. ניסינו להתנגד בכל מאודנו". תמונות רבות צילם מוטי לאורך התקופה שקדמה לפינוי, חלק מהתמונות תלויות בכניסה לחממות המורינגה. שתי שורות של תמונות שכולן מבטאות את התחושות של התושבים באותם ימים.
את עיני תופסת תמונה של שתי נשים עומדות על דיונה ומחזיקות שלט גדול ועליו נכתב: מי שבורח מעזה – עזה רודפת אחריו; ובחלקו העליון של השלט פנייה למפקד אוגדת עזה, דאז, תא"ל אביב כוכבי (היום, הרמטכ"ל ): הפסק את טרור המרגמות והקסאמים.
בראייה של 15 שנים לאחור – נראה שהשלט הזה כאילו מבשר לנו את שעתיד לקרות לאחר עזיבת גוש קטיף, בעיקר בתחום הזה של התגברות הירי מרצועת עזה.
תמונות נוספות מראות את ילדי הגוש ואת הנוער שלא האמין שהפינוי יתממש וניסה להתנגד בכל כוחו למהלך הזה, ובתמונה אחרת בית הכנסת, והחממות , והדקלים היפים שהיוו נוף ילדותם של אלו שנולדו שם ובבגרותם פונו מבתיהם.
" 6,000 קסאמים ופצצות מרגמה חווינו עד 2005. בימים שלפני הגירוש עצמו הפסקתי לצלם מחוץ לגני טל. הרגשתי את החרב במורד הצוואר והדכדוך הביא אותי לכך שאספתי את ילדיי והודעתי שהגירוש עומד להתממש. לא היה בי עוד רצון לצלם ולתעד". מתאר סנדר את הימים האחרונים בגוש שתכף יהפוך לחלק בלתי נפרד מרצועת עזה וכף רגל ישראלית לא תדרוך בו עוד.
חקלאי נשאר תמיד חקלאי
"אצלנו בגני טל התקבלה החלטה שאנו מסכימים ללכת ולדבר על התיישבות חדשה לאחר עזיבת הגוש. זה בהחלט לא היה הלך הרוח בישובים שכנים וחלקם כעסו על הדרך שבה בחרנו" – מתאר מוטי את מערבולת הרגשות בה היו נתונים התושבים ובעיקר ראשי הקהילות.
תושבי גני טל עברו למגורים זמניים במלון בחפץ חיים שבמועצה האזורית שורק, לאחר שסוגיית הקמת הישוב מחדש בתחומה – סוכמה עם ראש המועצה (אלי אסקוזידו).
את צעדיו הראשונים בחקלאות, באזור החדש, עשה מוטי סנדר במושב ערוגות הסמוך, משם עבר לחפץ חיים ורק בסוף 2014 זכה להקים את החממות במקום שבו הן נמצאות היום.
הנדודים היו מנת חלקם גם במגורים הזמניים ביד בנימין, בקראווילות שאותן עזבו אחרי 7 שנים לטובת ישוב הקבע "גני טל". הם הצליחו לשמור על קהילת גני טל בשלמותה, למעט משפחה אחת.
רב התושבים גרים בשכנות לאלו שהיו שכניהם גם בגוש קטיף. משפחת סנדר זכתה להיות בין 3 המשפחות הראשונות שעברו לישוב הקבע ומאז גדל הישוב מ- 65 משפחות לכ- 260 בתי אב.
בתחילה גידלו הדסים ופתחו משתלה לצמחי בית עם חנות בלב המשק. "אנחנו לא הולכים ונהיים צעירים, מתוך 6 ילדינו, לא הצלחנו לשכנע מישהו מהם להמשיך את דרכנו בחקלאות. ברגע קטן של חולשה ביקשה אשתי שננטוש את החקלאות. פנינו למוסדות שנציגיהם יגיעו לקחת צמחים מהמשתלה, לשמחתי לקח לה עוד רגע להתעשת וכך, בלי להתכוון נחשפנו לעץ המורינגה ולאפשרות לגדל אותו".
יערות המורינגה של סנדר
"לפני שנתיים נחשפנו לצמח המורינגה, עץ הפלא, עץ הקסמים, אמרו לנו. שמענו ולמדנו אודותיו והבנו שזה הולך להיות הגידול החדש אליו אנחנו מתחברים. פנינו לחוקרים ומדענים, לגדולי הרופאים וקיבלנו מהם את ברכת הדרכים."
מספר סנדר על המפגש הראשון עם הצמח. "הפכנו לשליחים של מוצרים מתנת אל שדומים בתפקידם ובתכונות למן שבני ישראל אכלו במדבר ביציאת מצרים ארבעים שנים . עצי המורינגה נקראים “בית המרקחת של הטבע” בזכות כל הטוב שהם מכילים".
מוטי וחנה פירקו את כל מה שהיה כאן קודם ובעזרת חבר'ה צעירים מארגון השומר החדש הצליחו להקים מחדש את מה שבסופו של דבר קראו לו "יערות המורינגה".
יש כאן 18 דונם של עצים שמחלקם יופק שמן, מחלקם מפיקים את תוצרי העלים שנקצרים אחת לחודשיים ובחלקם נמצא המבוך שמורכב כולו מעצי מורינגה והוא גדל בחלק היותר תיירותי שהוקם כחלק בלתי נפרד מהמכלול המשקי ואליו מגיעים מבקרים להכיר את הצמח, לרכוש ממוצריו וליהנות מהירוק שיש כאן בשפע ואפילו ללכת לאיבוד בתוך המבוך היפה.
מוטי וחנה, הורים ל- 6 ילדים וסבים לכ- 20 נכדים, (האחרון נולד ממש לפני יומיים), מאושרים בחלקם ומעידים על עצמם: "אנחנו, חנה ומוטי סנדר, חקלאים 42 שנים, המגדלים, הקוטפים, המייבשים – עובדים יחד בכל מהלך הגידול והייצור.
תוצרת “כחול לבן” עבודה עברית ללא ריסוסים וחומרי הדברה. אנחנו קוראים לו "העץ האדיב" בגלל הערכים התזונתיים הגבוהים שלו. אנו מזמינים את כל תושבי מדינת ישראל לבוא לבקר אצלנו ולשמוע על עץ המורינגה ועל סגולותיו".
לאחרונה הקימו אתר מכירה לשיווק התוצרת, בעזרת בחור צעיר שהקים אתרים כאלו לחקלאים רבים כסיוע בתקופת הקורונה. בזמן הריאיון שלנו, מוטי ואני יושבים תחת עצי המורינגה שפריחתם היפה אוטוטו מסתיימת והם עומדים להתחיל את שנת החורף שלהם.
זוג המבקר במקום בודק אם יש עץ למכירה ומוטי מסביר להם שעכשיו הוא הזמן הכי לא מתאים לנטיעת מורינגה כי העץ נכנס לתרדמת חורף וממליץ להם לשוב לכאן לקראת אפריל.
העובד התאילנדי, היחיד שיש במשק, מכניס את הענפים לתוך מכונה שקוצצת את העלים ומכינה אותם לקראת ייבוש על רשתות, כך שניתן יהיה להפיק מהם את התוצרים שיגיעו לבסוף לבתים. הייבוש נעשה באופן טבעי, ללא תנורים והחשיבות בכך היא שצורה זו שומרת על ערכיו של הצמח גם במוצר הסופי.
מה יש בו במורינגה שמגדיר אותו כ"מזון על"?
צמח המורינגה הינו בעל סגולות וערכים תזונתיים חשובים. הוא מכיל פי 3.5 יותר ויטמין A מאשר בגזר, פי 7 יותר ויטמין C מאשר בתפוז, פי 3.5 יותר סידן מאשר בחלב פרה, פי 3 יותר אשלגן מאשר בבננה, פי 2 יותר חלבון מאשר בחלב פרה.
עלי המורינגה מכילים גם את כל חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם וכל חומצות השומן החיוניות לגוף האדם כולל אומגה 3 ואומגה 6. אחוז חומצות השומן הבלתי רוויות הוא כ-70%.
עלי המורינגה מכילים גם את רשימת הוויטמינים הבאים: ויטמין ,A כל הוויטמינים מסוג ,B ויטמין C .
חשוב לציין, כי היעילות הרפואית של שימוש בצמח המורינגה נבחנה בעיקר בניסויים מעבדתיים ובחיות מעבדה ואילו ניסויים קליניים בבני אדם יחסית מצומצמים.
"מהיום שנחשפנו לעץ המורינגה ותכונותיו המופלאות אנחנו משתמשים במוצרי המורינגה שלנו, מוצרי עלים טריים ויבשים ותכשירי קוסמטיקה. אנו מרגישים את השפעותיה הטובות של המורינגה בחיי היום יום" – מעיד סנדר ברגע שאנחנו נכנסים למבנה שבו מחכים כל מוצרי הקוסמטיקה על המדפים.
ברגע הראשון זה נראה לי בדיוק כמו המוצרים המופקים מקנאביס רפואי. אני פותחת את הקופסאות והריח המצוין עם הצבע הירוק של האריזות ושל חלק מהמוצרים עושים את העבודה.
אני מנסה חלק מהמוצרים ומבינה שכאן מולי נמצא הדבר הבא בתחום הצמחים הטבעיים בעלי סגולות רפואיות. ואכן, כך מצוין ברבים ממקורות המידע: המורינגה משמשת למניעת 300 מחלות שונות.
כל חלק במורינגה – מנוצל לטובת מוצר שניתן לצרוך: הקליפה, העלים, הזרעים, הפרחים, השורשים והתרמילים הלא בשלים. העלים הם המשומשים ביותר, לרוב ברפואה המסורתית ועל ידי אכילה.
עלים אלה עשירים בנוגדי חמצון, חומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים ובעלי יתרונות תזונתיים נוספים רבים. הם משמשים באופן מסורתי כדי להגביר את התזונה ולמנוע חוסרים תזונתיים, למלריה, חום בטיפוס, לחץ דם גבוה וסוכרת .
הזרעים והשורשים של המורינגה נחשבים גם כחומרים מעולים למלחמה בחיידקים ובפטריות וטיהור של מים מזוהמים. ניתן לייצר שמן תזונתי (“שמן בן”) מהזרעים העשירים בחומצה אולאית ( המרכיב העיקרי בשמן זית) הדומה לשמן זית אך יציב בטמפרטורות גבוהות יותר .
מורינגה – צמח ללא יחסי ציבור
אני מסיימת את הראיון עם מוטי, איש בעל שיעור קומה וערכים, שנראה בדיוק כמו החקלאים של פעם: שפם וכובע בוקרים, והוא בעיקר מלא בידע והתלהבות מהצמח החדש שנכנס לחייו לפני שנתיים.
מוטי וחנה לא חוששים לחקור ולבדוק כיצד להפיק עוד ועוד מוצרים מהצמח הנפלא הזה ומתכננים שהמבקרים יגיעו לכאן לשמוע וללמוד באופן חווייתי על סגולותיו.
אני מסיימת את הריאיון הזה בתחושה שמדובר בצמח בעל יכולות נהדרות לרפא, לסייע, למנוע מחלות (כך על פי מחקרים) ונכון להיום הוא סובל מהיעדר יחסי ציבור. ברגע שאלו יגיעו – שמו יינשא למרחקים והוא יהפוך, כמו אחיו הבוגרים (הקנאביס הרפואי, המנקאי ועוד) לטרנד עולמי.
תגובה אחת
מקווה שיצליחו
שירבו חקלאים כמותם בארץ