המשבר הממושך והמתוקשר בין התנועה הקיבוצית ובין תנועת הנוער הכחולות הגיע לסיומו, לאחר שהתק"צ ותנועות הנוער חתמו על "מסמך הבנות" שגובש על ידי צוות גישור שהוקם לצורך יישוב המחלוקות שבין הצדדים. בראש הצוות עמד חיים אורון (ג'ומס), וחברים בו גיל לין המשנה למזכ"ל התנועה ועI"ד תקוה טננבוים העומדת בראש המוסד לבוררות וגישור של התק"צ. בעקבות החתימה על מסמך ההבנות, הועבר לנוער העובד והלומד התקציב לשנת 2019 שהוקפא עד לסיום המשבר. מסמך ההבנות אושר על ידי הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, מחנות העולים, דרור ישראל והבונים דרור העולמית. תנועת החלוץ לא הסכימה בשלב זה לחתום על המסמך.
נפתר המשבר בין תנועות הנוער לתנועה הקיבוצית , תקציב הנוער העובד והלומד בארץ הוקפא בהחלטת מזכירות התק"צ מינואר 2019 עקב חילוקי דעות לגבי פעילות הנוע"ל בחו"ל. התקציב לא שוחרר גם ב-2020 וההקפאה נומקה על ידי התק"צ בכך שהנוע"ל ודרור ישראל מפרות הסכמות בכתב ובע"פ, על פיהן הן מתחייבות שלא לפעול במקומות בהם פועלת הבונים דרור העולמי (הכפופה לתק"צ) ולהפסיק לאלתר את הקשר עם מזכירויות הבונים דרור ברחבי העולם. כמו כן, לטענת התק"צ, הופרה ההסכמה של הנוע"ל/דרור ישראל שלא לפנות למדינות ולשלוח שליחים, שלא באמצעות התנועה העולמית.
חיים אורון-ג'ומס (81, להב) מסביר: "נרתמתי לגישור, כי ראיתי את העימות החריף בין התק"צ לבין הנוע"ל ודרור ישראל שהגיע לעוצמות גדולות וחששתי שהוא לא יעצור בתנועה אחת, אלא יגיע לתנועות כחולות נוספות. למתחים בין התק"צ לבין ישויות אחרות של תנועות הנוער ותנועות הבוגרים, למרות הסכמות אידאולוגיות ושיתופי פעולה, יש שורשים כבר לפני 10-12 שנה ואף לפני כן. את המשבר והמתחים שנוצרו, בא צוות הגישור וב'מסמך ההבנות' ניסינו לפרק. בכל עבודת צוות הגישור והפגישות הרבות שקיימנו עם כל הגורמים כולל 'החלוץ' שלא הביעה הסכמתה בשלב זה למסמך, הם הביעו רצון כן ונכונות אמיתית לפתור את המשבר".
מסמך ההבנות כולל גם סעיף המתייחס לקיבוצים העירוניים, שרובם אינם חברים בתנועה הקיבוצית. נאמר בו כך: "במטרה לפתוח את דרך החיים הקיבוצית לזירות חדשות ולקהלים חדשים, וכדי לתת מענה לצרכים לאומיים נוספים, תפעל התנועה הקיבוצית להקמת קיבוצים עירוניים ולצירופם של קיבוצים עירוניים קיימים לתנועה הקיבוצית. צוות משימה תנועתי, בשיתוף תנועות הבוגרים, יפעל לקידום חברותם של הקיבוצים העירוניים, המעוניינים בכך, בתנועה הקיבוצית."
לאחר שנוסח "מסמך ההבנות" והצדדים הסכימו לקבל אותו, פרסמה מזכירות התק"צ ביום 6.9.2020 את הפרוטוקול מישיבתה ב-30.8.2020:
"צוות הגישור וגורמי התנועה והצדדים להבנות ימשיכו לפעול למימוש כל סעיפי 'מסמך ההבנות' כולל מול הגורמים העולם והמוסדות הלאומיים.
- יש לוודא שדרור ישראל והבוגרים מודיעים לסוכנות על הפסקת פעילות מול הבונים דרור בעולם.
- יש לוודא שהסוכנות לא תפעל לפיצול תנועות הנוער בחו"ל.
- רק קיבוצים עירוניים שמקבלים את ערכי התנועה ותקנוניה יוכלו להיות חברים בתנועה.
- כל עלות משפטית של התנועה ו/או הבונים דרור עולמי עקב הליכים משפטיים שמקורם בחו"ל או בבוגרים תיגרע מתקציב הנוער העובד.
המזכירות מברכת על ההסכמות שהתקבלו ומאשרת את המסמך כלשונו ובתוספת ההחלטות הנ"ל. ברגע שתתקבל הסכמתם של כל תנועות הנוער יועבר תקציב 2019 לנוער העובד." כדי להשתחרר מהתלות בתקציבים מהתק"צ, פנתה תנועת הבונים דרור באוסטרליה לקבל סיוע מהסוכנות היהודית שבראשה עומד יצחק בוז'י הרצוג. תנועת הבונים דרור העולמית, מתנגדת למהלך הזה. מסביר ד"ר מיכאל לבני, קיבוץ לוטן, בוגר התנועה: "הבונים דרור אותה מובילים בוגרי התנועה בארץ ובחו"ל, היא תנועה אוטונומית שלא צריכה להיות כפופה לתנועה הקיבוצית. בעבר רוב חבריה הצטרפו לקיבוצים, אבל כעת בוגריה חברים בעיקר בקיבוצים העירוניים. הפנייה של הבונים דרור לקבלת תמיכה כספית מההסתדרות הציונית העולמית-הסוכנות היהודית, נבעה מהקפאת תקציביה על ידי התק"צ".
לגבי אי הסכמת תנועת "החלוץ" לחתום על "מסמך ההבנות", מסביר אנטון מרקס חבר הקיבוץ העירוני "משעול" בנצרת: "אני ועוד חברים הם בוגרי החלוץ בחו"ל שעלינו לארץ, כדי להגשים את מטרותיה. המסמך הופך את 'החלוץ' לנכס של התנועה הקיבוצית, בעוד שהיא תנועה אוטונומית לחלוטין. הכפייה של התק"צ על החלוץ בנושאי התכניות, המטרות והכפיפות הארגונית, היא השתלטות שתגרום לנתק עם התנועות הכחולות בארץ. לא ייתכן שמצד אחד משתלטת התק"צ על 'החלוץ' ומצד שני מזמינה את הקיבוצים העירוניים, שחלק מחבריה הם בוגרי 'החלוץ', להצטרף לתנועה הקיבוצית כחברים מלאים".
גיל לין (55, משמר העמק), המשנה למזכ"ל התנועה, שהודיע לאחרונה על סיום תפקידו עם תום הקדנציה, הסכים להאריך במספר חודשים את תפקידו, גם כדי להימנות על הצוות שינסח את 'מסמך ההבנות': " עיקר התפקיד שלנו בתחילת העבודה היה ליצור אמון בין הגופים שהיו במחלוקת. הצוות שלנו, כמבוגר האחראי, מצא אצל כולם רצון טוב ונכונות להגיע להבנות ולפתרון המחלוקות, מתוך הסתכלות קדימה ופחות להסתכל על שנות העבר. אני רואה סימנים ראשונים לכך בשלושה נושאים: הראשון, שילוב עמוק יותר של תנועות הנוער במערכות החינוך הקיבוציות שמוצא את ביטויו בממלאות אגפי החינוך בתק"צ. השני הוא המיזם הוירטואלי המשותף בין חניכי תנועות הנוער בארץ ובחו"ל שנערך בקיץ זה בשם 'משימה בלתי אפשרית'. הנושא השלישי הוא קידום של קיבוצים עירוניים שאינם חברים בתק"צ לחברות ארגונית בתנועה הקיבוצית."
באשר לתנועת "החלוץ" שלא הצטרפה ל'מסמך ההבנות' הביע לין תקווה שגם נושא זה ייפתר ובין היתר הוסיף שהוצע ל"החלוץ" להקים גוף משותף שבו ייקבע הרכב השליחים היוצאים לחו"ל.
