יבול שיא
הרפת והחלב
נשמה אחת נכנסת לבר צילום שאטרסטוק

נשמה אחת נכנסת לבר 

3 דק' קריאה

שיתוף:

תדרי עבודה של המוח, מרוצי מכוניות ופלאפל. הדי בן עמר שם את החיים ואת המוות בפיתה 

הלכתי לשמוע הרצאה על תטא הילינג.  למה הלכתי? כי זה היה חינם. 

חוץ מזה, אני עוסק רבות בנושא תדרי העבודה של המוח, כי בעקבות פגיעת הראש של בתי בתאונה, למדתי ואני עדיין לומד על המוח מזה 20 שנה. בין השאר הגעתי לתובנות משלי על הגורמים למצבי חרדה ודיכאון, גורמים הנובעים מאופן העבודה של המוח ושאין להם כל מגע ועניין במה שאנשים קוראים "נפש". בהמשך לזאת פיתחתי מתודה להתמודד עם מצבים אלו, חרדה ודיכאון, וגם זאת באמצעות תכונות של המוח. 

אחד האמצעים הללו הוא שימוש נכון בתדרי העבודה של המוח. 

כשאני אומר כאן "תדרי העבודה של המוח" אני מתייחס לעובדה שהמוח בפעילות יומיומית רגילה עובד על תדר ביתא, שהוא תדר עירני ופעלתני אבל לא נינוח, ושבשינה המוח מצוי בתדר דלתא, שגם הוא אינו נינוח אבל מאפשר למוח להירגע ולעבד את שאריות היום, עיבוד שהוא עצמו עבודה, וכן שקיים במוח תדר אלפא שהוא התדר של מדיטציה והוא תדר המנוחה של המוח, מנוחה אמיתית ורגועה, וכן שישנו גם תדר תטא של מנוחה עמוקה מאוד. 

העזרה שאני נותן לאנשים בתחומי חרדה ודיכאון ועבודה על תדרי המוח היא ללא תשלום, גם לי מותר להיות מפעם לפעם מועיל לחברה, ועל כן אין בתיאור הדברים הללו כאן מהלך שיווקי. 

תטא הוא אחד מתדרי העבודה של המוח, כאמור, והסתקרנתי לדעת האם האדם שאת הרצאתו התכוונתי לשמוע, הרצאה על תטא הילינג, כאמור, עובד גם הוא על תדרי המוח ונעזר בהם בדרך דומה לשלי. 

אז הלכתי. 

הבית צמוד הקרקע שבו נערכה ההרצאה, בית המצוי ביישוב יוקרתי, היה יפה וגדול, שלא לומר אפילו מהודר מאוד, ועל כן מיד קינאתי במרצה וחשבתי שאולי גם אני צריך להתחיל לגבות כסף עבור העזרה שאני עוזר לאנשים באמצעות תדרי המוח שלהם, אבל אז פתח המרצה בדבריו, ובפתח הדברים הסביר שאנחנו נמצאים בבית של אמא שלו, ומיד נרגעתי. 

כי להיעזר בהורים, בעיקר בכסף, גם אני ידעתי תמיד. 

ככל שהתקדמה ההרצאה החל המרצה להיכנס לעובי הקורה, ולספר על טיפולים שעשה באנשים באמצעות התטא הילינג שלו, והמקרה הראשון עליו סיפר היה על נהג מרוצים שנהג להתחרות באנגליה, ורק באנגליה, ותמיד נכשל במרוצים שלו והגיע למקומות האחרונים. 

"מיד הבנתי שיש לו בעיה הקשורה באנגליה", אמר המרצה, וכולם הנהנו בהבנה. גם אני הנהנתי, למרות שחשבתי שאולי הייתה לו בעיה בנהיגה במכונית מרוץ דווקא, אבל שתקתי. 

"ככל שירדנו וחקרנו לעומק העניין באמצעות התטא הילינג", אמר המרצה, "כך הלך והתברר לנו שיש לנשמה שלו בעיה לא פתורה עם אנגליה". 

הוא אפילו לא חייך כשאמר את זה. 

"במהלך הטיפול הסתבר", המשיך המרצה והבעת פניו עדיין רצינית, "שבאחד מגלגוליו הקודמים הוא היה חייל מחייליו של מלך אנגלי, חייל שנהרג באכזריות במלחמה. לא פלא, אם כך, שנשארה לו בעיה לא פתורה עם אנגליה". 

ואני לגמרי יכולתי להבין את זה – נפלתי פעם והתגלגלתי משלוש מדרגות ונשארתי עם טראומה קשה ולא פתורה עם המדרגות האלה. מאז בכל פעם שרציתי לרדת במדרגות ההן נאחזתי היטב במעקה וירדתי בזהירות רבה, אז להירצח באכזריות במלחמה למען מלך אנגליה?! זה בטח משאיר לך סימנים לא פתורים בנשמה! 

"כשעלינו על הבעיה הזו ופתרנו אותה", המשיך המרצה והסביר, "האיש החל להתקדם במסלול המרוצים וכבר לא סיים תמיד במקומות האחרונים. אדרבא, הוא פעם אפילו הגיע למקום הרביעי במרוץ!". 

רציתי לשאול כמה משתתפים היו במרוץ ההוא, אבל אז חשבתי שגם אם היו רק ארבעה, עדיין זה הישג יפה להגיע רביעי. 

אז שתקתי. 

עכשיו תבינו, אין לי בעיה עם גלגול נשמות, כל עוד זו לא הנשמה שלי שמתגלגלת בשלוש מדרגות והגוף שלי מקיף אותה באותו זמן, ולא דופקת את המרפק והברך. 

אבל עדיין אני מרגיש נוח יותר לדעת שאנשים שממש לא סבלתי ואינם איתנו יותר, לא יחזרו לכאן בגלגול אחר. נוח לי יותר לדעת שהנשמה שלהם תישאר אתם, איפה שהם לא נמצאים, ולא תחזור שוב. 

כי מי יכול לעמוד בזה שהם שוב יהיו כאן? 

הייתם רוצים לדעת שהחתול שמסתובב לכם בחצר היה פעם הרמן גרינג, למשל? או קארל מארקס? ואם זה יהיה גלגול נשמתו של קארל מארקס, החתול הזה, איך תסבירו לו את עניין ההפרטה בקיבוץ שלכם?? 

אני כבר לא מדבר על האפשרות המזעזעת שיסתבר שהוריי לא באמת שוכבים מתחת למצבה ההיא בבית העלמין ירקון אלא הם שתי הציפורים שיושבות קבוע על הענף בחצר שלי, ומבטם ממשיך להאשים אותי שאכזבתי אותם בדרך שבה בחרתי במהלך חיי – שנעשיתי קיבוצניק ולא הלכתי ללמוד אדריכלות, למשל. תמיד חשבתי שהאכזבה הזו מתה יחד אתם, עכשיו לדעת שהציפורים מביטות בי בשמם במבט מאשים ועצוב – מי יכול לעמוד בזה? 

אז קמתי ויצאתי מההרצאה. 

בדרך הביתה עצרתי בעיירה הקטנה ההיא, בדוכן הפלאפל המפורסם שלה, וקניתי מנה, ואחרי שני ביסים אמרתי למוכר: "אח שלי, אין על הפלאפל שלך!" 

והוא חייך ואמר: "שיהיה לך לבריאות, נשמה!" 

נשמה אחת נכנסת לבר  | צילום: שאטרסטוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן