קיום חיוביו של הקיבוץ כלפי החבר מותנה תחילה בקיום חיובי החבר כלפי הקיבוץ – סדר החיובים בקיבוץ
בשנת 2012 שינה קיבוץ מסילות את אורחות חייו והפך מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש. לפי "החלטות שינוי אורחות חיים" נקבע, כי קרנות ההשתלמות שצברו החברים במשך עבודתם כעובדי חוץ עד למועד השינוי, שייכות לקיבוץ ועל החברים להעביר את הכספים שבקרנות ההשתלמות לרשות הקיבוץ. בהתאם נקבע, שכספים שייצברו בקרנות השתלמות לאחר מועד השינוי שייכות לחברים. אחד החברים, ממנו ביקש הקיבוץ להעביר אליו את הכספים שצבר לזכותו בקרנות ההשתלמות, סרב לכך.
באמצעות עו"ד יואב שמשי (שלמה כהן ושות'), תבע הקיבוץ בית משפט השלום בבית שאן, כי החבר יעביר לקיבוץ את הכספים שנצברו בקרנותיו. באמצעות עורכות הדין, נורית פורטל ושושנה אטד, טען החבר שהוא זכאי להחזיק בקרנות ההשתלמות שלו עד שיגיע לגיל פרישה ויוכח לו שקרן הפנסיה שלו אינה גרעונית. שאם לא כך, יש לכסות את הגרעון מתוך כספי קרנות ההשתלמות, והיתרה, אם תיוותר, תועבר לקיבוץ. זה גם הנוהג הקיים בקיבוץ, הוסיף החבר.
כספי קרנות ההשתלמות עד למועד השינוי והפיכת הקיבוץ למתחדש – שייכים לקיבוץ, פסק השופט אדהם ספדי, באשר הם חלק מהכנסותיו בעבודתו.
באשר ל"נוהג" שתיאר החבר, לפיו הקיבוץ התיר לחברים להמשיך ולהחזיק בקרנות ההשתלמות עד מועד יציאתם לפנסיה, הסביר השופט כי כדי להוכיח "נוהג", על החבר להראות ב"אופן ברור וחד משמעי" שקיימת שנים ארוכות "סטייה ארוכה מהתקנון", "שכל החברים יודעים ופועלים לפיה" עד כדי שהתנהגותם "מתגבשת לכלל נורמה משפטית מחייבת", "כתחליף להוראה הכתובה". אך החבר לא עמד בנטל הכבד מאד של הוכחת נוהג, קבע השופט.
עוד אמר החבר, שהקיבוץ הפר חובתו כלפיו משלא כיסה עד כה את הגרעון הפנסיוני, ולכן אין לחייב אותו לקיים את חובותיו לקיבוץ. החבר טען ש"חיובי הקיבוץ כלפי החבר, וחיובי החבר כלפי הקיבוץ הם "חיובים שלובים", כך שאי קיום חיובו של הקיבוץ כלפי החבר פוטר את החבר מחובת קיום חיובו כלפי הקיבוץ".
סדר החיובים בקיבוץ
לא כך פסק השופט. אין כאן "חיובים שלובים". חיובי הקיבוץ וחבריו הם "חיובים עצמאיים ואינם מותנים זה בזה". גם מי שטוען שנפגע אינו יכול להפסיק לקיים את חיוביו על דעת עצמו. יתרה מזו, קיום חיוביו של הקיבוץ מותנה בקיום חיוביו של החבר תחילה, כך שאף אם נהג הקיבוץ באופן לא צודק ודורסני כלפי החבר, כפי שטוען החבר כאן, ואף אם סבור החבר שהקיבוץ הפר חיוביו כלפיו – אין הדבר מקנה לו זכות להפר את תקנון הקיבוץ וליטול לידיו את כספי קרנות ההשתלמות אותם חייב להעביר לקיבוץ. על החבר לנקוט את הדרכים המקובלות בתקנון או לפעול לפי חוק כדי לבטל את החלטות הקיבוץ להן הוא מתנגד, אך אינו זכאי לעשות דין לעצמו. גם לגופם של דברים, אמר השופט, לא ניתן לקבוע שהקיבוץ הפר חובתו להבטיח לחבר פנסיה בגובה "פנסיית הרשם".
סוף דבר, מחייב השופט את החבר לשלם לקיבוץ 120,000 שקלים, בצירוף ריבית והצמדה, כאשר רבע (25%) מהסכום יוחזק בנאמנות בידי הקיבוץ לטובת החבר לצורכי לימודים עתידיים, לפי בחירת החבר, בהתאם לנוהלי הקיבוץ והחלטותיו. כן חוייב החבר לשלם לקיבוץ 14,000 שקלים הוצאות משפט.
