השפכים הנוזליים מפוזרים ומוצנעים בשדות הכפר, הזבל המוצק מדשן את השדות בעונה המתאימה וכל תוצרי הלווי נשארים במתחם החקלאי של משפ' יעקבס, במושב כפר הראה בעמק חפר
ימים ראשונים
הגעתי לביקור ברפת המשפחתית שצמודה מאוד למחלבה ולחנות המפוארת של גבינות ומוצרי החלב. יחד יצרה המשפחה אימפריה "חלבית" יפהפייה ומצליחה.
פגשתי את שאול יעקבס, הבן הצעיר, שאחראי על תפעול הרפת וייצור החלב למחלבה של המשפחה.
שממה וביצות מאפיינים את עמק חפר בימי העלייה החמישית מאירופה. בשנת 1936 מתיישבים יצחק ורות יעקבס, במושב הדתי של תנועת הפועל המזרחי כפר הרא"ה בעמק חפר ומגשימים את חלומם ליישוב הארץ.
במשק הקטן גידלו וחלבו, זוג החלוצים, פרות ועזים בחצר ביתם ומהחלב ייצרו לביתם גבינות.
שלמה הבן, המשיך דרכם של הוריו והקים רפת מודרנית, שבה הפרות נחלבות 3 פעמים ביום, במערכות חליבה ממוחשבות ואוכלות מזון משדות המשק, ללא חומרי הדברה וזרזי גדילה – כך החלב מיוצר באיכות בלתי מתפשרת.
דור ההמשך נכנס להובלה
בשנת 1997 החליטו בניו של שלמה, חמשת בני הדור השלישי, לחדש את המסורת והקימו מחלבה ליד הרפת. שאול, אחד הבנים מנהל את הרפת ושלושה אחים מנהלים את פעילות הייצור, השיווק והמכירות של המחלבה. בנות הזוג שלהם משתלבות, גם הן בטבעיות, בעסקי המשפחה.
את הגבינות הראשונות, הם ייצרו לפי המתכונים שמצאו במחברת המתכונים של סבתא רות. בעזרת ההנחיות במחברת, החלו במלאכת הגיבון ובהמשך, רכשו ידע מגבנים מומחים באירופה. כיום ייצור הגבינות מתבצע באמצעות ציוד חדיש, אך בשיטות מסורתיות, כפי שמקובל במחלבות משפחתיות באירופה ותוך הקפדה על תהליכי ייצור מבוקרים.
במחלבה מעבדים חלב עזים, כבשים ובקר ומייצרים כ-25 סוגי גבינות איכותיות וייחודיות: קשות, חצי קשות בשלות, גבינות עובשים, גבינות רכות ויוגורטים. התוצרת נמכרת ישירות מהמחלבה לבתי הקפה, מסעדות, מלונות, מעדניות ולקוחות פרטיים.
שאול, ספר על כמה מאפיינים של הרפת המודרנית שלכם..
- בכפר הרואה יש 3 רפתות – פלג, אייגנר ואנחנו. בעבר היו 7 רפתות וחלקן נסגרו. נשארו מעט חקלאים.
- ברפת יש 190 חולבות, 150 עגלות, הזכרים נמכרים בגיל שבוע.
- עובדים – 3 עובדים מלאים.
- חליבה – חולבים 3 חליבות ביום. בשבת עובדים רק תאילנדים ורק בחליבות, יונקייה וקירוב אוכל. כשרות הרפת בד"צ מלא.
- הזנה חיצונית – ממ"ז אמץ של אמבר. עד 2006 היה ברפת מרכז מזון עצמאי, עם בור תחמיץ צמוד. אומנם יקר לקנות בחוץ, אבל עושה שקט.
- מזג האוויר של עמק חפר – הרבה לחות בקיץ ונעים בעונות המעבר. התנובה כיום, לקראת ראש השנה, היא כ-36 ליטר לנחלבת – לא מדהים.
- סככה מרחבית – ב-2018 בנינו סככה מרחבית גדולה. הסככה מיועדת ל-170 פרות – 4.2 דונם, 14 שקתות של 4.5 מ' באמצע, מתחת לשוקת יש חבית ניקוז לקרקע. אני מרוצה מאוד מהסככה ומהתרומה שלה לטיפול, במכלול תוצרי הלוואי ברפת ורווחת הפרות..
- שני טרקטורים שעושים את כל העבודה ברפת – קלטורים ותפעול הזבל. אני עושה את עבודת הקלטור וכך עובר על כל השקתות ורואה מה קורה בסככה.
- החלב עובר בכל יום ולפי הצורך, היישר מהרפת ומחלבה.
טיפול בזבל הרפת – נוזלי ומוצק כאחד
גד"ש צמוד – לרפת המשפחתית יש גם 1,000 דונם גד"ש בכל העמק, שחלקו מושכר מחקלאים אחרים והגידולים הם רק גידולי שדה לבעלי חיים – תלתן, שיבולת, סיטריה, חיטה, תירס ועוד גידולים, שמועברים למרכז המזון של אמץ, עושים מהם תחמיצים ושחתות.
בגד"ש עושים את כל הגידולים, קיץ-חורף. המים להשקייה הם מי קולחין, מים באיכות גבוהה מאגודת עמק חפר.
הזבל היבש – כל הזבל הקשה ברפת נאגר, מיובש ברפת ויוצא לשדה. כיום זה חוקי. 72 שעות בשטח ואח"כ צריך להיות מוצנע וזה בדרך להשתנות. קבלן שלנו מפזר בשדות – 10 מ"ק לדונם, פעם בשנתיים-שלוש.
זבל רטוב – פעם בשבוע עושים שאיבה והצנעה ישירה בשדה. עשינו מפה עם הלל מלכה, ניסוי מסודר של השטחים והיקף הפיזור הוא כ-20-10 מ"ק לדונם. עושים קידוחים בקרקע לבדוק את התכולות. האדמות מקבלות הרבה חומר אורגני, בלי סינון והפרדה – אין הפרדה בין רטוב ויבש. בשדה צריך חומר אורגני ולכן לא מפריד.
כל המתקנים שקיימים בשוק, עובדים על הפרדה, מוסיפים כימיקלים והם לא טובים לשדה. אנחנו לא נותנים אוריאה כי הכול מגיע מהרפת.
בתוצאות המקצועיות זה מוסיף יבול עד לטון ח"י חיטה לדונם.
בחורף הנוזלים מוצנעים גם בסככות – אין הרבה חומר, כי אין צינונים ו-2 מיכליות בשבוע נכנסות למרחבית בקלות.
למדתי את נושא הפיזור עם החברה בבלגיה והעגלה נקראת ג'וסקין – פיזור על הקרקע.
הבעיות הצפויות הן ריח וזבובים.
יש הצנעה קלה – על פני הקרקע והצנעה כבדה – 25-15 ס"מ ואני שולט בכלי ובעומק ההצנעה. בד"כ אני עושה הצנעה כבדה וזה חוסך דיסקוס ראשון בשדה.
וכך:
- חסכנו פינוי זבל מהרפת למפעל וטיפול בו.
- החזרנו חומר אורגני לשדה.
- חסכנו בעלויות דישון.
- הרווחנו עיבוד ראשוני של הקרקע החקלאית.
- הגדלנו את הרווח בהגדלת היבול..
- כמות העשבים לא עלתה וזה חשוב מאוד.
רפת שיש לה גד"ש, צריכה מתקן דומה.
יש מגוון גדול של כלים וחברות – החברה שממנה קנינו היא מ-86 ועושה את עבודת ההצנעה של השפכים באירופה וצברה ניסיון רב.
בהתחלה הרגולציה לא נתנה וכיום, גם באירופה ניתן לפזר, אך צריך להצניע.
איך זה עובד ביומיום?
יש לי שליטה בחומר ובשאיבה.
המיכל הגדול של 80 מ"ק לגובה וזו המחסנית לזבל. המשאבה דוחפת מלמטה ומערבבת את הזבל – כל הזמן יש ערבוב וצריך ללמוד לעבוד עם הכלים והצינורות.
יש מאצרה ליד המיכל וכל הנוזלים מהמכון זורמים אליה ומתערבבים עם משאבה. החומר נדחף למיכל הגדול ובעת השאיבה, הוא חוזר למאצרה ומשם הוא נשאב למיכלית.
מפזר 50 מ' מבית מגורים, אין כל ריח…
משרדי החקלאות והסביבה נמצאים כיום בעמדת תמיכה ומעלים את כמות הזבל היבש ל-20 מ"ק לדונם, כי זה שומר על הקרקע.
זה חוסך נסיעות של משאיות זבל בכבישים אל מתקני הטיהור וחזרה.
סיכום
הטיפול במכלול תוצרי הלוואי של רפת יעקובס הוא מלא וסוגר מעגל אקולוגי מושלם.
כל הזבלים מטופלים ומפונים בצורה הולמת, הם חוזרים לשדה שעליו מגדלים את המזונות לבעלי החיים וגם שם עושים עבודה מקצועית וכלכלית. כך משפרים את הביצועים, שומרים על רווחת בעלי החיים ברפת וחוסכים הרבה דישון חיצוני ותוספים חיוניים לשדות – שווה!
