יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 03 21 122932

סוף סוף מנהל לוולקני – בלעדי!

2 דק' קריאה

שיתוף:

 800 ימים התנהל מינהל המחקר החקלאי ללא מנהל בתקן רשמי. פרופסור אלי פיינרמן פרש לגמלאות ב-11 בדצמבר 2021 ומאז – ההנהלות במשרד החקלאות שהתחלפו לסירוגין, מכוח בחירות וחילופי שלטון – מינו רק ממלאי מקום לתפקיד הבכיר ולא מינו יותר משנתיים ועדת איתור לבחירת מנהל קבוע לוולקני. ממלאי המקום, שניהלו את המוסד, לא היו בעלי סמכות לחתום על מסמכים רשמיים או לאשר מחקרים ייחודיים או פורצי דרך. ממלא המקום האחרון הוא ד"ר שמואל אסולין, חוקר במכון לקרקע ומים וממונה על קשרי חוץ בוולקני. אסולין הגיש את מועמדותו לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי, אולם בהתקרב מועד כינוס ועדת האיתור, חש לאן נושבת הרוח ופרש מהמרוץ לתפקיד הבכיר.

די בשקט, הרחק מאור זרקורים, נבחר מנהל חדש בתקן לעמוד בראש מינהל המחקר החקלאי.

זה פרופסור בני חפץ, יליד הארץ, בן 59, שכיהן בשנים האחרונות כדיקן הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. חפץ התייצב בפני ועדת איתור שבראשה מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא – ונבחר לתפקיד. חפץ ממתין לאישור מינויו על ידי הממשלה אך לא ייכנס מיד לתפקידו. כשהתבשר על החלטת ועדת האיתור הודיע חפץ כי הוא מבקש לדחות את מועד תחילת עבודתו, שכן תיכנן מראש טיול ארוך ימים עם משפחתו שאמור להתקיים בחודש הבא (אפריל), טיול של אחרי סיום עבודתו בפקולטה לחקלאות.

בני חפץ נולד בראשון לציון ומתגורר כיום במושב קדרון. נשוי למיכל ואב לאדווה, נדב ואורן.

הדוקטורט שלו הוא בתחום הכימיה והוא מגדיר זאת: חוקר כימיה של הסביבה. עבד כ-20 שנה בפקולטה כחוקר ומרצה.

נודע לי שאחרי שוועדת האיתור אישרה את בחירתו של חפץ לתפקיד הבכיר ביותר במחקר החקלאי בישראל, הוא נועד עם דמויות מרכזיות בתחום המחקר וקיבל עצות כיצד להתנהל כראש גוף אזרחי, שונה מתפקיד של בכיר באקדמיה.

חפץ נכנס לתפקידו החדש בתקופה קריטית לעתיד המחקר החקלאי בישראל. אחרי שמשרד האוצר החליט, ללא היסוס, לקצץ 25 אחוזים מתקציב המכון, נקלע מינהל המחקר החקלאי למצוקה אדירה וכרגע לא ברור כיצד הוא ימשיך לפעול בהיעדר תקציבים חיוניים וראויים עד מאד.

"נבחרתי לתפקיד בתקופה מאד קשה למינהל המחקר החקלאי וכל שנותר הוא לראות כיצד יילד יום" התבטא בפניי פרופסור חפץ, עם מינויו לתפקיד הבכיר בחקלאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן