יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 2 d13f1dc2 ca92 4355 8d00 22575f676417

סחף מאות מתנדבים 

2 דק' קריאה

שיתוף:

הלך לעולמו ניצן סלע מבית השיטה, בן יגור, שכבר לאחר מבצע צוק איתן הוביל את הקשר בין קיבוצו לקיבוץ כפר עזה. לאחר 7 באוקטובר יזם והוביל עם חבריו את פרויקט "החיטה צומחת שוב" לשיקום גינות כפר עזה ובהמשך קריית שמונה 

*תמונה ראשית: ניצן סלע. הקים והוביל את פרויקט "החיטה צומחת. צילום: מהאלבום הפרטי 

ניצן סלע, סא"ל (במיל') ומגד בשריון, נולד בקיבוץ יגור בשנת 1950 להוריו יעקב וישראלה. הוריו היו לוחמים בפלמ"ח מראשית ימיו של הארגון. את השירות הצבאי שלו החל כחניך בקורס טיס. אחרי שנה וחצי כשנאמר לו שעליו לעבור למגמת נווטות, אמר שהוא מעדיף לעזוב ולעבור לחיל השריון. בשריון הפך למפקד נערץ, השתתף בקרבות מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה והיה למפקד גדוד 82, הגדוד הראשון של טנק המרכבה. 
לפני שהתגייס לצבא, אחרי מלחמת ששת הימים, התנדב לסייע לקיבוץ גשר שעל הגבול עם ירדן, שם הכיר את דליה שהגיעה מבית השיטה, גם כן לסייע לקיבוץ הקטן. אחרי שהשתחרר הם נישאו וקבעו את ביתם בבית השיטה ולזוג נולדו ארבע בנות – אורי, סמדר, עפרי וכרמל. 
בקיבוצו עבד בכותנה ובשעות הפנאי היה מדריך של בני הנוער. ניהל את מפעל "זיתי בית השיטה", אחר כך עבר לתפקיד מזכיר הקיבוץ ובהמשך שימש יו"ר בקיבוצים עין הנציב וניר עציון המשתייכים לתנועת הקיבוץ הדתי.  

במהלך מבצע "צוק איתן" בשנת 2014 יצר קשר עם קיבוץ כפר עזה, שחבריו פונו לפנימיית ניר העמק שליד עפולה, והציע את עזרתו. הוחלט כי ביום שישובו לבתיהם הוא וחבריו יארגנו להם קבלת פנים. כעבור חודש וחצי, ביום שהתושבים חזרו דרומה, הגיעו מבית השיטה לכפר עזה 200 מתנדבים, בני 14 עד בני מעל 80. הם הכינו ארוחת ערב מפוארת ואחריה ערכו ערב שירה שנמשך עד שעות הלילה המאוחרות. מאז חזרו אנשי בית השיטה לכפר עזה מדי שנה לערב של שירה בציבור שכונה "ערב בית השיטה". 

בבוקר 7 באוקטובר התקשר ניצן ללילי איתמרי מכפר עזה. "המחבלים נכנסו אלינו הביתה. אני לא יכולה להמשיך לדבר", אמרה לו. לילי ורם בעלה, נרצחו בידי מחבלים. 

השיחה האחרונה עם לילי והמלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר גרמו לו לזעזוע עמוק שבעקבותיו הקים את "החיטה צומחת שוב", מיזם שיתמוך בתקומת כפר עזה. המיזם סחף מאות מתנדבים מהארץ ומהעולם. כשהסתיימה העבודה בכפר עזה עברו לשקם את גינות קריית שמונה. בדיוק שנתיים אחר כך, כשנודע כי נחתמה עסקת השבת החטופים, מת ניצן בביתו, מוקף באשתו ובנותיו.  

איש חכם, חזק עם חזון 

ניצן, גיסי, היה עמוד האש הפרטי שלי. כאשר המחשבות התרוצצו לכאן ולשם הייתי שמחה לשמוע את דעתו המוצקה שאינה משתמעת לשתי פנים 

אפרת שלם, בית השיטה 

ניצן היה מצפון שלפיו מתיישרים ומכוונים את הלב. איש חכם חזק עם חזון שדמה לחלוצים הראשונים שבנו את הארץ, שאהב את הארץ ונתן לה אל כל כולו עד רגעיו האחרונים. 

בתקופה האחרונה היה רגיש מאוד לכל מצוקה ובקלות רבה היה דומע ומתמסר. הייתה בו עוצמת הרכות וחמלה לכל אדם באשר הוא אדם. 

לאחר שעצם את עיניו הורדתי מעט את הסדין הירוק נתתי נשיקה וביקשתי: "ניצן רק עוד פעם אחת תגיד לי משהו, רק עוד פעם אחת!". 

והוא שתק ובכה עם אלוהיו. 

עמוד האש לא ימוש מליבי עד עולם.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעשור השביעי לחייו, הוזמן יהושע גיגי מצאלים, שבשגרה מטפל בנושא התשתיות במועצת אשכול, לקבל, יחד עם במאי הסרט והשחקנית הראשית, את פרס אופיר בקטגוריית הסרט העלילתי הקצר. בעקבות הזכייה צפוי הסרט לייצג את ישראל באוסקר   *תמונה ראשית: יהושע גיגי. מטפל בתשתיות מרכיבי הביטחון
4 דק' קריאה
הסבא-רבא, יהודה שרת, כתב את הלחן לשירה של רחל והיה ממעצבי ליל הסדר הקיבוצי. הנין ענבר חקר את פועלו המוזיקלי ויצר מפגש בעקבות שיר עלום "השדות החרושים", שנכתב כחלק מקנטטה "ממשבר לתקומה"  *תמונה ראשית: הנין ענבר שרת (מימין) הנין
3 דק' קריאה
"אין לנו זמן לבזבז על דברים שגורמים לו חוסר הנאה" אומרת מיקאלה לב מבית קשת, אימו של אמור (בן כמעט 13) החולה בדושן, מחלת ניוון שרירים. הילד חובב הלגו והכדורגל ואימו בטוחים שהמשך טיפול ניסיוני ישפר את מצבו ולשם כך התגייסו המשפחה, הקיבוץ ואייל ברקוביץ', לפרויקט
8 דק' קריאה
 *ארץ צמאה לחסד * התפילה מבארי הכי חשובה * אנחת הרווחה של החטופים השבים  מונטנגרו. מי ידע שחדשות טובות רודפות כל כך עמוק, כל כך רחוק. צילום: דונדי שוורץ  צוהריים, כמעט כיפור. נוסעת בכבישי האזור. השקט, שהחל
3 דק' קריאה
העם היהודי סבל מרדיפות ועינויים ועל כן חיפש בכל הבזק של גאולה את המשיח, וכך "זכינו" למשיחי שקר שהוציאו שם רע לרעיון. אבל הנכון הוא שהפעולה המשיחית היא דווקא התקווה שיהיה טוב יותר בעתיד *תמונה ראשית:  נווה דקלים,
3 דק' קריאה
המדינה אינה בונה בניה תקציבית בהתיישבות בספר, גם הקיבוצים אינם נותנים דירות לנקלטים. אם כך, מה יעלה בגורל הנח"לאים שירצו להיקלט בקיבוצים כשיצאו לאזרחות? חייבים להיערך לכך כבר עתה  *תמונה ראשית: נחלאים א' מול עזה. היאחזות
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן