הלך לעולמו ניצן סלע מבית השיטה, בן יגור, שכבר לאחר מבצע צוק איתן הוביל את הקשר בין קיבוצו לקיבוץ כפר עזה. לאחר 7 באוקטובר יזם והוביל עם חבריו את פרויקט "החיטה צומחת שוב" לשיקום גינות כפר עזה ובהמשך קריית שמונה
*תמונה ראשית: ניצן סלע. הקים והוביל את פרויקט "החיטה צומחת. צילום: מהאלבום הפרטי
ניצן סלע, סא"ל (במיל') ומגד בשריון, נולד בקיבוץ יגור בשנת 1950 להוריו יעקב וישראלה. הוריו היו לוחמים בפלמ"ח מראשית ימיו של הארגון. את השירות הצבאי שלו החל כחניך בקורס טיס. אחרי שנה וחצי כשנאמר לו שעליו לעבור למגמת נווטות, אמר שהוא מעדיף לעזוב ולעבור לחיל השריון. בשריון הפך למפקד נערץ, השתתף בקרבות מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה והיה למפקד גדוד 82, הגדוד הראשון של טנק המרכבה.
לפני שהתגייס לצבא, אחרי מלחמת ששת הימים, התנדב לסייע לקיבוץ גשר שעל הגבול עם ירדן, שם הכיר את דליה שהגיעה מבית השיטה, גם כן לסייע לקיבוץ הקטן. אחרי שהשתחרר הם נישאו וקבעו את ביתם בבית השיטה ולזוג נולדו ארבע בנות – אורי, סמדר, עפרי וכרמל.
בקיבוצו עבד בכותנה ובשעות הפנאי היה מדריך של בני הנוער. ניהל את מפעל "זיתי בית השיטה", אחר כך עבר לתפקיד מזכיר הקיבוץ ובהמשך שימש יו"ר בקיבוצים עין הנציב וניר עציון המשתייכים לתנועת הקיבוץ הדתי.
במהלך מבצע "צוק איתן" בשנת 2014 יצר קשר עם קיבוץ כפר עזה, שחבריו פונו לפנימיית ניר העמק שליד עפולה, והציע את עזרתו. הוחלט כי ביום שישובו לבתיהם הוא וחבריו יארגנו להם קבלת פנים. כעבור חודש וחצי, ביום שהתושבים חזרו דרומה, הגיעו מבית השיטה לכפר עזה 200 מתנדבים, בני 14 עד בני מעל 80. הם הכינו ארוחת ערב מפוארת ואחריה ערכו ערב שירה שנמשך עד שעות הלילה המאוחרות. מאז חזרו אנשי בית השיטה לכפר עזה מדי שנה לערב של שירה בציבור שכונה "ערב בית השיטה".
בבוקר 7 באוקטובר התקשר ניצן ללילי איתמרי מכפר עזה. "המחבלים נכנסו אלינו הביתה. אני לא יכולה להמשיך לדבר", אמרה לו. לילי ורם בעלה, נרצחו בידי מחבלים.
השיחה האחרונה עם לילי והמלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר גרמו לו לזעזוע עמוק שבעקבותיו הקים את "החיטה צומחת שוב", מיזם שיתמוך בתקומת כפר עזה. המיזם סחף מאות מתנדבים מהארץ ומהעולם. כשהסתיימה העבודה בכפר עזה עברו לשקם את גינות קריית שמונה. בדיוק שנתיים אחר כך, כשנודע כי נחתמה עסקת השבת החטופים, מת ניצן בביתו, מוקף באשתו ובנותיו.
איש חכם, חזק עם חזון
ניצן, גיסי, היה עמוד האש הפרטי שלי. כאשר המחשבות התרוצצו לכאן ולשם הייתי שמחה לשמוע את דעתו המוצקה שאינה משתמעת לשתי פנים
אפרת שלם, בית השיטה
ניצן היה מצפון שלפיו מתיישרים ומכוונים את הלב. איש חכם חזק עם חזון שדמה לחלוצים הראשונים שבנו את הארץ, שאהב את הארץ ונתן לה אל כל כולו עד רגעיו האחרונים.
בתקופה האחרונה היה רגיש מאוד לכל מצוקה ובקלות רבה היה דומע ומתמסר. הייתה בו עוצמת הרכות וחמלה לכל אדם באשר הוא אדם.
לאחר שעצם את עיניו הורדתי מעט את הסדין הירוק נתתי נשיקה וביקשתי: "ניצן רק עוד פעם אחת תגיד לי משהו, רק עוד פעם אחת!".
והוא שתק ובכה עם אלוהיו.
עמוד האש לא ימוש מליבי עד עולם.
