יבול שיא
הרפת והחלב
חנן יחיאלי 2

סיפורי סבתא 

3 דק' קריאה

שיתוף:

כשהיה נער בן 13 צילם חנן יחיאלי את סבתו מרים בת ה-93 בדירתה בקיבוץ. עשר שנים אחרי הפכו הצילומים לסרט המרגש והמצחיק "סבתא" שיוקרן בפסטיבל ״דוקאביב״ וישודר בערוץ yes דוקו 

בסצנת הפתיחה של הסרט הדוקומנטרי "סבתא", סבתא מרים מדברת על המוות. היא אומרת שכל מה שהיא צריכה לעשות כדי למות זה להפסיק לאכול. הדיבור הישיר, האגבי כמעט, על המוות נעשה תוך שהיא אוכלת לחם וסלט כרוב אל מול מצלמת הווידאו אותה מחזיק נכדה בן ה-13 במיומנות של צלם מקצועי. הדיבור על סיום החיים תוך כדי הפעולה תאוות החיים, הופכת את הסצנה היומיומית, כמו גם את אלה שיבואו אחריה, לסיפור שתופס חזק את הקרביים.   

"הסרט צולם במשך שנתיים" מספר חנן יחיאלי (23), שמסביר בתחילת הסרט לסבתא שלו שהוא מצלם אותה כחלק ממשימה שקיבל מהמורה. "הסצנה הראשונה צולמה בתחילת 2011 וההתנסות עם הצילום במצלמת וידאו הייתה עבורי מפגש עם עולם חדש, מופלא ומורכב. המדיה הזו סקרנה אותי בצורה יוצאת דופן, גם מההיבט הטכני וגם מההיבט האומנותי והתוכני". 

מרים יחיאלי, סבתו של חנן מצד אימו, נולדה ב-1919 בעיר רובנה שבפולין. מגיל צעיר הייתה פעילה בתנועת הנוער "השומר הצעיר״. כשנכנסו הנאצים לפולין, היא ברחה מזרחה עם חבריה לתנועה. בגבול רומניה נתפסה ונשלחה לכלא הרוסי, שם הוחזקה מרבית שנות המלחמה. עם סיום המלחמה היא וחבריה חזרו לפולין, שם התחוורה גודל הזוועה. בעוד חבריה עלו לישראל נשארה מרים עם בן זוגה, לימים בעלה, ברוך, בפולין. השניים קיבלו על עצמם משימה יוצאת דופן – לאסוף בני נוער יתומים וניצולי שואה ולטפל בהם, ב-1947 עלו יחד איתם לארץ. בסוף אותה שנה, לאחר מסע בים, הגיעו לארץ לקיבוץ תל עמל כחלק מגרעין השלמה. בקיבוץ התמסרה מרים בכל מאודה למשימה הקיבוצית החלוצית. "היא הייתה מורה ומחנכת בכל נשמתה. היא הייתה שייכת לדור חלוצי שבנה מולדת ובית".  

WhatsApp Image 2022 05 25 at 15.49.45
חנן יחיאלי. בגיל 13 היה נוכח בצמתים דרמתיים בחיי סבתו. צילום: מהאלבום הפרטי 

קרוסלת החיים 

על אף הביוגרפיה המרשימה של מרים, הסרט עוסק בשלב פחות הרואי בחייה ובעצם בחייו של כל אדם: שלב הזקנה. הסרט עוקב אחרי דמותה המיוחדת בתהליכי אובדן העצמאות, כניסת מטפלת זרה לביתה, מעבר לבית סיעודי ופינוי ביתה, כל זה דרך עיניו ועדשת מצלמת הוידאו של נכדה הצעיר.  

אתה נוכח ומתעד רגעים דרמטיים ומאוד אישיים בחייה של סבתך.  

"לסבתא ולי היה קשר קרוב ומיוחד במינו, למרות פער גילים של 82 שנים בינינו. בשנים שקדמו להכנת הסרט הגעתי לביתה מידי יום ביומו, היא הייתה עבורי דמות של הורה נוסף ולקחה חלק חשוב בחינוך ובעיצוב שלי. זה היה טבעי שאנכח ברגעים ובצמתים הדרמטיים בחייה. סבתא הייתה דמות חזקה ומרשימה, נשכנית וחדה, מצחיקה וגם נוגעת ללב ומרגשת. מי שיצפה בסרט גם יצחק וגם יבכה. סבתא אמרה תמיד מה שחשבה בלי פילטרים וגינונים, דבר היוצר חיבור מידי לדמות".  

בעצם חומר הגלם שהיה בידך כבוגר היו רק הצילומים שנעשו על ידך כילד.  

"הסרט כולו צולם לפני כעשר שנים ורק בשנתיים האחרונות הגעתי לבשלות כיוצר – ביכולת לאפיין דמות, לספר את הסיפור ולהתמודד עם שלב העריכה, שהוא המאתגר ביותר בעשייה הדוקומנטרית. סבתא נפטרה לפני כשש שנים, כשנתיים לאחר שהסתיימו הצילומים". 

חנן, שמעולם לא למד קולנוע בצורה פורמלית, מספר שקבלתו של הסרט לפסטיבל היוקרתי "דוקאביב" הוא "אירוע מרגש והגשמת חלום. זה דרש עקשנות ואמונה בחומר, ניסינו כמה פעמים להגיש את הסרט לגופים השונים וקיבלנו תשובות שליליות". את הפרויקט ליווה מראשיתו אייל צרפתי, מומחה לעשייה דוקומנטרית שמלווה יוצרים. "היו לנו מפגשים משותפים רבים. בעיקר צפינו בעריכה בחומרי הגלם המתארים שלבים שונים ואז ושוחחנו על זה. הוא עזר לדייק את הסיפור ולייצר את המהלכים הדרמטיים ובלעדיו לא היינו משוחחים כאן היום". 

מה סבתא מרים הייתה אומרת על הסרט? 

"סבתא נתנה את ברכתה לצילום הסרט. בכמה סצנות היא משירה מבט למצלמה ומדברת אלי דרכה. גם כשהייתה בת 93 היא המשיכה להיות דמות מחנכת ו״להרביץ בי תורה״. מה הייתה אומרת על הסרט? קשה לי לומר. היא כן תהתה מספר פעמים מדוע חשוב לי לצלם אותה בפרק זה של חייה. לדעתי היא לא הבינה עד כמה הסיפור שלה אוניברסלי, נוגע ללב ורלוונטי כמעט לכל משפחה. זה סיפור על ההזדקנות של סבתא שלי, אבל זה לא רק הסיפור שלה. לאורך תהליך העבודה בכל השנים האחרונות דמותה של סבתא מלווה אותי יום-יום, כמעט ניתן לומר שמעולם לא נפרדנו״. 

הסרט הופק בשיתוף ובתמיכת קרן גשר, ובתמיכת קרן חבצלת של השומר הצעיר. הוא יוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל דוקאביב בתאריך ב-31 במאי בסינימטק תל אביב, וישודר בהמשך בערוץ yes דוקו. בנוסף, במהלך ימי הפסטיבל ניתן יהיה לצפות בסרט און ליין דרך אתר דוקאביב. 

4 תגובות

  1. סרט מרגש.נוגע.אמיתי. תודה שתיעדת. נוגע לכל אחד בסבתא וסבא שלו. פשוט לחבק.

  2. שיחקת אותה בגדול. סרט כל כך אמיתי. וואו כמה הייתי רוצה לחבק את סבתא מרין ואת הבת שלה, אמא שלך. כל הכבוד כמה ליוותה את הסבתא.. כל כך חשוב. תמיד דברה אליה בכבוד . הלוואי שלא תשכח ככה בדיוק ללוות את אמא שלך כשתתבגר, קיבלת במתנה מודל לחיקוי. תן נשיקה לאמא שלך. ותודה על הסרט

  3. מילים לחנן …
    ברגעים אלו סיימתי לראות בפעם השנייה את היצירה המרגשת סבתא
    ושוב בפעם השנייה כמו בראשונה הרגשתי געגועים עזים לסבתות שלי שאינן בחיים
    השארת אותי מאוד מרוגשת ובוכייה
    היתה לך הזכות לחוות ולשמר את זכרונה של סבתא
    אני מודה לך שיצרת זאת
    לא הכרתי את סבתך אבל לאורך כל הסרט הרגשתי שאני חלק מהמשפחה חלק מזווית העין שלך והמון רגעים שרציתי לחבק את סבתך
    תהיה גאה בעצמך
    תודה מעומק הלב
    קרן

  4. סרט נוגע ללב, אותי זה פגש בחיבור הזיקנה של הקרובים אליי ודעיכתם. אך בנוסף, פגש אותי עם פחדיי.
    מרשים ביותר , ומומלץ לצפייה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הפסל רמי אטר במיצב חדש "מסוף העולם ועד סופו", שהרווחים ממכירתו יופנו לשיקום ניר עוז   חלל אחד ובתוכו שני כדורים. אחד גדול, בסיסו חלוד והוא ממלא כמעט את כל החלל והשני קטן וסמוך לצידו. שני
2 דק' קריאה
פקקי חול המועד, החנייה הרחוקה ואפילו זה שלא נשאר מקום לשבת לא הפריעו לאיצי ברתנא ולאישה שאיתו להנות מפסטיבל עין גב ב"בית גבריאל"  *תמונה ראשית: דניאל וייס. חגיגת זמר עברי ייחודי ומקורי. צילום: erezbit
2 דק' קריאה
האם מכת הבכורות שבהגדה הכשירה את מותם של אלפי ילדים בעזה ואיך היא קשורה לבן גביר וססמוטריץ'? הדי בן עמר, הקרוי על שם בני משפחה שנספו בשואה, מפקפק בעם הנבחר  ליל הסדר הוא האירוע
4 דק' קריאה
במאי יוסר הלוט מעל האנדרטה לזכר יהודי העיר רמשייד שבגרמניה שעוצבה על ידי גד פרנק מיפתח. האנדרטה, שנולדה בעקבות מסע אל שורשי משפחתו ומפגש מקרי עם הנס-היינץ שומאכר, גרמני בן העיר, עוצבה בידי גד
7 דק' קריאה
בקרב הרואי אך חסר סיכוי נהרגו 43 חברי תנועת דרור במרד בגטו בבנדין. אורי מייזלמן מקיבוץ המחנכים בחיפה, מדריך מסעות זיכרון לפולי, נקרא בזמנו על ידי אלכס דנציג מניר עוז, שנרצח בשבי חמאס, למשימה
4 דק' קריאה
לאור מקרי אלימות מסוגים שונים בקיבוצים מוזמנים ממלאי התפקידים לסדנה לניהול מצבי משבר המציעה למשתתפיה דרכים למניעה, התמודדות וגם הרגעה    *תמונה ראשית: הילית בן צבי, המנהלת את היחידה לקידום שוויון מגדרי ומניעת אלימות בתנועה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן