מאת זהר נוי
לפענח לפני
"התיקון", מאת דיוויד באלדאצ'י, הוא מותחן מפתיע ובלתי צפוי. המקום האחרון שבו הסוכן המיוחד איימוס דקר, מצפה להיות עד להוצאה להורג בזמן אמת הוא בניין המפקדה העולמית של האף-בי-איי. לנגד עיניו יורה אדם באישה בגבה ומתאבד. דקר מקבל על עצמו את החקירה ותוך זמן קצר מתגלה זהותם של היורה ושל הנרצחת. הוא איש משפחה אמיד, היא מורה רווקה, אבל לא נמצא כל רמז שיוביל לקשר אפשרי ביניהם. עד שבוקר אחד, ללא כל הודעה מוקדמת, דקר ושותפיו לחקירה מורחקים מהתיק. נאמר להם שמדובר בחקירה רגישה ומסווגת הקשורה בביטחון לאומי. כל שמותר להם לדעת הוא שמעורב בעניין מידע מודיעיני רגיש שנגנב ונמכר לאויב, ושתוצאות המעשה החמור מסכנות נכסים אסטרטגיים של המדינה. אבל דקר מעולם לא היה איש של כללים. הוא מתרכז במטרה אחת בלבד – לפענח את המקרה לפני שיהיה מאוחר מדי.
(מאנגלית: נורית לוינסון, הוצאת מודן, 407 עמ'.)
מחפשת התשובה
דונטלה די פייטרנטוניו, בספרה "אמא של הים", תוקפת את נושא האימהות מנקודת מבט מקורית. בגיל שלוש-עשרה, האנשים שעד כה קראה להם אמא ואבא החזירו אותה, בלי הסבר כמעט, למשפחה הביולוגית שלה. מאז היא מחפשת את התשובה. יש ספרים שנוגעים בנו כל כך עמוק, כזהו הספר הזה כבר מהעמוד הראשון, כשהגיבורה – עם מזוודה ביד אחת ושקית נעליים באחרת – מצלצלת בדלת לא מוכרת. פותחת לה אחותה אדריאנה, הן מעולם לא נפגשו עד כה. כך מתחיל הסיפור המטלטל והמופלא הזה: עם ילדה שבן לילה מאבדת הכול- בית נוח, חברה הכי טובה, אהבתם של הוריה. או ליתר דיוק, מי שחשבה שהם הוריה. הם רק מספרים לה שהמשפחה האמיתית שלה רוצה אותה בחזרה. אבל האם זה נכון? חיים שונים לגמרי מתחילים עבור הילדה "המוחזרת", כפי שקוראים לה באכזריות הילדים סביבה. חיים חדשים בבית קטן וחשוך, עם אחים בכל מקום ומעט אוכל על השולחן. אבל ישנה אדריאנה שחולקת איתה את המיטה. וישנו וינצ'נצו אחיה, שמסתכל עליה כאילו היא כבר אישה. ובאותו מבט ערמומי היא יכולה אולי ללכת לאיבוד כדי להתחיל למצוא את עצמה.
(מאיטלקית: יערית טאובר, הוצאת כנרת זמורה, 206 עמ'.)
5 נשים שאפתניות וגופה
"האחות המועדפת", מאת ג'סיקה נול, מעובד בימים אלה לסרט קולנוע. "שאפתניות" היתה אמורה להיות תוכנית ריאליטי על חמש נשים צעירות ומצליחות שרוצות להגיע לפסגה. היא היתה אמורה להראות איך נשים יכולות להפוך את העולם למקום טוב יותר. איך נשים, גם נשים שאפתניות, יודעות לתמוך האחת בשנייה ולהיות חברות אמת. כן, יכול להיות שהמפיקות הקרות של התוכנית רצו גם לסכסך בין המשתתפות בשביל הרייטינג. אבל הרצח של השאפתנית האהובה מכולן ודאי לא היה בתסריט. וההתחלה דווקא היתה מבטיחה כל כך: לורן, המיליונרית שרוצה לשמוח; ג'ן, הטבעונית האדוקה שמפיצה את תורת העשב והשייקים; סטפני, הסופרת השחורה שמעיזה סוף-סוף לספר את סיפור ההתעללות המזעזע שלה; ובראט, הלסבית השמנמנה שכולן אוהבות. אלא שלעונה החדשה הצליחה להשתחל גם קלי, אחותה של בראט, שהיתה לאורך שנים האחות המועדפת. היא יודעת מה הסוד של בראט, שיודעת מה הסוד של ג'ן, שלא יודעת מה הסוד של סטפני, שיודעת כמו כולן מה הסוד של לורן. אבל איזה מהסודות האלה יהרוג את בראט?
(מאנגלית: אביגיל בורשטיין, הוצאת כנרת זמורה, 413 עמ'.)
זיכרונות מהעבר
בספרה "פונטי", פורשת שרלין טאו, את סיפורן של שלוש נשים משלוש נקודות מבט שונות, על רקע סינגפור הססגונית והמיוזעת. סינגפור 2003: סו בת השש-עשרה, נערה גמלונית ודחויה, חיה עם אמא שלה היפהפיה אמיסה. לפני שנים זכתה אמיסה לרגעי תהילה כאשר כיכבה בטרילוגיית סרטי האימה 'פונטי', אולם עתה היא לא יותר מהצל של עצמה. כאשר סו פוגשת בבית הספר את סירסי העשירה וחדת הלשון, החיבור ביניהן מיידי. סירסי מוקסמת מהבית המוזנח של סו, מהסיאנסים שעורכת דודתה, ובעיקר מאמיסה הקרה והמרוחקת. מנגד, סו מוצאת בסירסי מפלט מבדידותה, רגע לפני שהכול עומד להשתנות. שבע עשרה שנים לאחר מכן, סירסי בת השלושים ושלוש מנסה להתאושש מגירושיה, כאשר משרד יחסי הציבור שבו היא עובדת מקבל פרויקט מיוחד: גרסה מחודשת לסרט הנשכח 'פונטי'. העבודה החדשה מטלטלת אותה ומחזירה אותה באחת אל העבר, אל הקשר שלה עם סו שנגמר מזמן אך עדיין מעיק על מצפונה, ואל דמותה הבלתי מפוענחת של אמיסה, שאולי ממרחק השנים תצליח סוף סוף להבין.
(מאנגלית: איריס ברעם, הוצאת כתר, 273 עמ'.)
