יבול שיא
הרפת והחלב
Capture 6

ספר חדש מציג איך לוויינים יאפשרו חקלאות מקיימת בצל משבר האקלים

2 דק' קריאה

שיתוף:

ביטחון מזון הוא אחד מערכי היסוד הבסיסיים ביותר לאוכלוסיית העולם.

ספרו החדש של פרופ' טל סבוראי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מציג כיצד ניתן בעזרת לוויינים וטכנולוגיות חדשניות לשמור על החקלאות מפני שינויי אקלים, לשם הבטחת אספקת מזון בסטנדרטיים מודרניים

חקלאות יעילה, המושתתת על קרקע פורייה ומקיימת למשך מאות שנים ויותר, היא תנאי הכרחי לאספקת מזון. עם זאת, תהליך ההתערבות המוגברת של האדם בקרקע הפכה לאיום סביבתי בקנה מידה עולמי ובעלת השלכות כלכליות המוערכות בעשרות מיליארדי דולרים בשנה. בד בבד, נוכח משבר האקלים והשינויים הצפויים במשטרי הגשם וטמפרטורת הקרקע, האיום של סחיפת קרקע מאגנים חקלאיים גדל באופן משמעותי – עד כדי פגיעה ביכולת אספקת מזון בסטנדרטים מודרניים.

קרקעות מדולדלות גורמות להפחתת יבולים עקב ירידה ביכולת אגירת מים, אוורור לקוי, פעילות חיידקים מועטה ומבנה קרקע רופף. אלו יכולים לגרום להפחתת ספיגת פחמן, שיבושים באספקת חומרי מזון חיוניים לקרקע, זיהום של גופי מים בעודף נוטריינטים, הגנה מוגבלת מפני שיטפונות וצמצום התרומה האסטטית של נוף חקלאי. השלכות אלה רחבות ועמוקות ונוגעות לכל השירותים שמערכות אקולוגיות-חקלאיות מספקות לתועלת האדם ולרווחתו.

ספרו של פרופסור טל סבוראי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, A Geoinformatics Approach to" Water Erosion: Soil Loss and Beyond", מדגים כיצד ניתן להשתמש בגיאו-אינפורמטיקה ונתוני לוויינים ורחפנים כדי למדוד, לחזות ולווסת את המפגעים הסביבתיים העיקריים הללו. הספר מראה כיצד נעשה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כדי לכמת בזמן ובמרחב את השפעת סחיפת הקרקע לא רק על שכבת הקרקע, מינרלי הקרקע ואובדן הקרקע―אלא גם על אותם שירותים שמערכות אקולוגיות חקלאיות עשויות לספק לאדם, ובכך חידושו.

האלגוריתמים המתוארים בספרו של פרופ' סבוראי ממלאים תפקיד מרכזי בשינוי ניכר בפרדיגמת המחקר―ממחקר העוסק באובדן קרקע למחקר העוסק בבריאות הקרקע ובמארג התכונות הפיסיקליות, הכימיות והביולוגיות שלה. האלגוריתמים כוללים חילוץ של נתונים טופוגרפיים מחיישנים המותקנים על רחפנים ומיפוי שימושי קרקע מלוויינים חדשניים, חישובים מתקדמים של תכונות מערכות ניקוז, פיתוח מודלים מבוססי לוגיקה עמומה וחישובי סף טופוגרפיים מרחביים, כמו גם כלים חדשניים לכריית נתונים ולמידת מכונה לזיהוי אזורים בסיכון.

נוסף על כך, הספר מתאר גם שיטות גאו-סטטיסטיקה מתקדמות למיפוי מרחבי של בריאות קרקע ותכונותיה באגנים חקלאיים, שיטות שונות של מערכות מומחה ומערכות תומכות החלטה מרחביות לתכנון מתקני ניקוז ושימור קרקע על מנת להילחם בנזקים. הספר גם סוקר את היקפי הבעיה בעולם, את ההיסטוריה של סחיפת קרקע מאגנים חקלאיים, מימי הציידים לקטים ועד ימינו, ואת תפקידו של החקלאי ותפקידה של המדינה בהתמודדות עם סחיפת קרקע. 

פרופ' טל סבוראי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פירט על הספר ואמר: "קרקע היא התשתית הבסיסית לאספקת מזון בעולם מתמלא והיא נשמטת לנו מתחת לרגליים בגלל עיבוד חקלאי לא מושכל. שימוש מודרני בגאו-אינפורמטיקה ומדעי הנתונים מאפשר לנו לזהות אזורים בסיכון, לכמת את בריאות הקרקע ולפתח מערכות קבלת החלטות המאפשרות הגנה כמעט מוחלטת על הקרקע. בעת הזאת, בהחלט הבשילו התנאים לשימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר של המאה ה-21 להגנה על מקורות המזון שלנו".

ספרו של פרופ' סבוראי פורסם בהוצאה לאור Springer-Nature

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

טור מיוחד שמוקדש לכל האוהדים הקיבוצניקים, בהם החברים היקרים מכפר עזה, וכמובן גם לעומר חרמש האהוב שבטוח מחייך שם למעלה עם כל האדומים והאדומות שאיבדנו במלחמה הארורה הזאת  *תמונה ראשית: אדומים בכחול. צילום: אינסטגרם קן נען
2 דק' קריאה
הסוד למצוינות: רפת שמאמינה בניהול נשי, טיפול וטיפוח העדר לאורך שנים. מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל ל"זמן קיבוץ": "רפת צאלים היא ליגה משלה"  *תמונה ראשית: רפת צאלים. תנובת החלב הממוצעת השנתית לפרה הגיעה אשתקד
2 דק' קריאה
נוטעים 50-40 עצים בכל שנה, מתגברים על השרקיות, מתכננים אזורים מוצלים ומגוונים את העצים. קיבוץ שמיר לוקח ברצינות רבה את הנוי שלו, שמתמודד בהצלחה גם עם בניית הממ"דים *תמונה ראשית: דרך מרכזית ללא שוליים, עטורה בירוק משני צידיה. צילום: חדוה סגל 
5 דק' קריאה
במהלך "חרבות ברזל" ונוכח המציאות הקשה בגבול הצפוני והאינטנסיביות במגורים הזמניים במלון "דן כרמל", נדדו משפחות מקיבוץ דן לתאילנד והקימו שם קהילה. איתי גונאל, שהיה חלק מ"קופנדן" במשך חודשים, מסכם את החוויה: למרות הבננה לוטי וחופי
5 דק' קריאה
 הובא למנוחות בקיבוץ גבולות דן גזית, ארכיאולוג והיסטוריון של כל מה שהתרחש במערב הנגב  דן גזית הגיע לקיבוץ גבולות בשנת 1957 עם גרעין השלמה ובנה בו עם ניצה את ביתו. בקיבוץ שימש במגוון תפקידים החל מחקלאי, מסגר, חצרן ועוד.
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!