ראש וראשון למפגעים – פרקליטות בתוך פרקליטות
פרקליטות בתוך פרקליטות: “החרמת הטלפונים של יועצי הקרובים היא פיגוע בדמוקרטיה הישראלית”, אמר השבוע ראש ממשלתנו. הדאגה של נתניהו לחוסנה של הדמוקרטיה ישראלית ממש נוגעת ללב, שהרי ראש המפגעים בדמוקרטיה הישראלית לאורך השנים האחרונות הוא נתניהו בכבודו ובעצמו. לא פיגוע במטרה אחת, אלא סדרה מתמשכת של פיגועים קשים – במשטרה ובמי שעמד בראשה המפכ"ל רוני אלשיך, בפרקליטות ובמיוחד בשני אנשים בתוכה – פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן והפרקליטה המלווה בתיקי נתניהו עו"ד ליאת בן ארי, במערכת המשפט ובמיוחד בבית המשפט העליון. ופיגוע באנשי תקשורת שאינם חביבים על רוה"מ ובני ביתו (רביב דרוקר, אמנן אברמוביץ', אביעד גליקמן, גיא פלג, בן כספית). חלק מעבודת ההסתה מתבצע על ידי מקורבי ראש הממשלה, אבל הוא המנצח הראשי על המקהלה.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, דיברה השבוע על "ימים כאלה, שאין להם אח ורע בהיסטוריה השלטונית שלנו". היא התייחסה למתקפה הבוטה של שר המשפטים אמיר אוחנה על הפרקליטות, אבל התכוונה למכלול – המאמצים המושקעים על ידי נתניהו ואנשיו למלט את ראש הממשלה מאימת הדין, אכן זימנו לנו ימים שאין להם אח ורע בהיסטוריה השלטונית שלנו. אנחנו עוד נראה את הימים האחרים.
תדקור אותו, תדקור אותו
מרכיב מרכזי במלאכת ערעור הדמוקרטיה שמבצעים נתניהו ואנשיו, היא ההסתה המתמשכת נגד התקשורת ואנשיה. יש אירוניה מסוימת בכך, שעיתונאי שהותקף ונפגע השבוע, כי כל העיתונאים שמאלנים, הוא דווקא כתב של "ישראל היום", שהוא רחוק משמאלנות כרחוק אמנון לורד מגדעון לוי.
דניאל סיריוטי, כתב "ישראל היום" לענייני ערבים וכתב העיתון באזור חיפה, הותקף בשבת בקריית אתא על ידי צעירים חרדים שזיהו כי מדובר באיש תקשורת והגיבו בהתאם. סיריוטי סיפר: "הם הבחינו שעל הרכב של יש מדבקת עיתונות. שאלו אם אני עיתונאי. התחילו לקלל. אמרו שכולנו בוגדים, כולנו שמאלנים. באיזשהו שלב אחד הבחורים הגיע על אופניים חשמליים כשהוא מרכיב ילד, וניסה לחסום את דרכי. אמרתי לו 'תגיד, ככה אתה מסכן את הילד? אם הייתי פוגע בכם אני הייתי הולך לבית סוהר. באותו רגע הרגשתי אגרוף לפרצוף בזמן שישבתי ברכב. יצאתי החוצה. התגודדו סביבי 6-7 חבר'ה שהתחילו להרביץ לי. אחד הוציא אולר וניסה לדקור אותי בבטן. גוננתי על עצמי ונדקרתי באצבע. השאר הרביצו לי בפנים, שברו לי שניים. הגיע מישהו עם דוקרן והם צעקו 'תדקור אותו, תדקור אות”. למזלי עברו שם שני אזרחים ואחת מהם זינקה עלי ואמרה 'אם אתה רוצה לדקור אותו תצטרך לעבור דרכי קודם'. היא ועוד אדם הצליחו להכניס אותי לרכב שלי מדמם בלי שיניים ונפוחה". התוצאה – זעזוע מוח, דקירה ושיניים שבורות. מספר ימים לאחר האירוע נעצר מיכאל בן שושן, תושב קריית אתא בשנות ה-20 לחייו, כחשוד בתקיפה מעצרו הוארך בשבוע שעבר. סיריוטי הביע תקווה שגם שאר התוקפים ייעצרו. בן שושן הורשע בימים אלה במסגרת עסקת טיעון בהריגת צעיר בקטטה ב-2011.
עצוב שעיתונאים מותקפים ומוכים במדינת ישראל, כי הם בוגדים ושמאלנים, אבל זו תוצאה בלתי נמנעת של ההסתה המתמשכת. השבוע הצטרף למסיתים גם שר המשפטים אוחנה, כשדיבר על הפרקליטות שבתוך הפרקליטות שפועלת ממניעים פוליטיים, ועל "כת קטנה של עיתונאי חצר" שמשרתת אותה. אין ספק שהשר אוחנה מגנה בחריפות את תקיפת העיתונאי מ"ישראל היום", והוא יביע זעזוע עמוק, אם יקרה חס וחלילה משהו לאחד מעיתונאי החצר של הפרקליטות שבתוך הפרקליטות,
שריצה אקדמית
אגב הסתה. מאות סטודנטים מאוניברסיטת בר אילן ועוד רבים אחים, חתמו על עצומת תמיכה בד"ר מרדכי קידר, שאמר בעצרת תמיכה בנתניהו בפתח לתקווה, שלא יגאל עמיר רצח את יצחק רבין. עצומת התמיכה יצאה לדרך בעקבות החלטת הנהלת אוניברסיטת בר אילן לזמן את ד"ר קידר לוועדת משמעת ויזמו אותה חברי תא הסטודנטים של "אם תרצו" באוניברסיטה. בעצומה נאמר, שד"ר קידר משקיע מזמנו, ממרצו ומדם לבו ללא הרף על מנת להגן על מדינת ישראל, אבל הנהלת האוניברסיטה בחרה להעמיד דווקא אותו לדין משמעתי, "בזמן שבאקדמיה הישראלית שורצים פרופסורים ודוקטורים מטעם עצמם, שאת משכורתם משלמים אזרחי מדינת ישראל, העסוקים ומכלים את זמנם במתן רוח גבית לשונאי המדינה".
מילת המפתח פה היא "שורצים". זה לא שבאקדמיה הישראלית ישנם פה ושם גם מרצים שמזדהים עם ארגון BDS או תומכים ב"שוברים שתיקה", את האקדמיה מאפיינת "שריצה" של מרצים/שרצים מסוג כזה. והם לא רק נותנים רוח גבית לשונאי ישראל, הם גם "פרופסורים ודוקטורים מטעם עצמם", (יש דבר כזה?) שאת משכורתם משלם הציבור, בעוד רוב זמנם מוקדש לתמיכה במשמיצינו ורוצי רעתנו. היעלה על הדעת?
סגנון ההסתה הנבזי של "אם תרצו", זכור לרע עוד מימי המסע למיגור הקרן החדשה לישראל והעומדת בראשה, פרופסור (מטעם עצמה?) נעמי חזן. כדי למנף את הקמפיין ההוא, נעזרו "אם תרצו" בעיתונאי בן כספית מ"מעריב". בן כספית, אם יש צורך להזכיר, הוא היום מבכירי העיתונאים שנואי-נפשה של משפחת נתניהו, חבר בכת כתבי החצר עליהם דיבר השר אוחנה.
בנובמבר 2014 ירה השוטר יצחק בצעיר מכפר כנא, חיר חמדאן, בן 22, והרג אותו. נסיבות האירוע היו ברורות לחלוטין. על פי סרטון שצולם באותו אירוע, חמדאן, שרצה למחות על מעצר בן דודו, הלם על שמשות ניידת משטרה כשהוא אוחז סכין מטבח בידו. שוטרים שהיו בניידת צעקו לו שיתרחק. לאחר מכן ירה אחד השוטרים שני כדורים באוויר, אך חמדאן המשיך להכות על החלון עם הסכין. השוטר יצחק יצא מהרכב, חמדאן הסתובב והחל לברוח ואז ירה השוטר לעברו כדור שפגע בו, הוא נפגע אנושות ומאוחר יותר נקבע מותו. חצי שנה לאחר מכן, במאי 2015, הודיעה מח"ש על סגירת התיק נגד השוטר היורה. מח"ש קבעה, כי פעולת השוטר "עמדה בקריטריון של הגנה עצמית". עוד לפני ההחלטה של מח"ש, הודיע השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ, שהוא נותן גיבוי מלא לשוטרים, משום שהם "פעלו מתוך חשש כבד לחייהם". גם אריה עמית, מפקד מחוז ירושלים לשעבר גיבה, ואמר שאם הוא היה מוצא את עצמו במצב כמו השוטר בכפר כנא, הוא לא היה מהסס לשנייה וגם הוא היה יורה. היועמ"ש בחן את ההחלטה של מח"ש ואישר אותה.
משפחתו של חמדאן עתרה לבג"ץ והשבוע הורה בג"ץ ליועמ"ש מנדלבליט להעמיד לדין את השוטר שירה. בג"ץ קבע בהחלטת רוב, כי ההחלטה לסגור את התיק נגד השוטר מחוסר אשמה אינה סבירה. השופטים עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא קיבלו את העתירה, השופט נועם סולברג דחה אותה. השופט גרוסקופף כתב: "כל המתבונן בסרטון המזעזע שבו מונצח האירוע, נותר עם תהיות וסימני שאלה. קיים אינטרס חברתי ראשון במעלה כי אלה יתבררו בהליך שיפוטי פומבי, שבו יוצגו וינותחו הדברים לפני ולפנים, כך שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה". (בחלק נכבד מאמצעי התקשורת שדיווחו על החלטת בג”ץ, העובדה שחמדאן נורה בגבו כשהוא בורח מהשוטרים, לא הוזכרה).
גורמים בפרקליטות הסתייגו מהחלטת בג"ץ והביעו חשש, שההחלטה "תיקח ממח"ש את שיקול הדעת בחקירת שוטרים ותחייב להעמיד לדין כל שוטר שיורה למוות באזרח, אם מתגלות סתירות כלשהן בגרסתו".
לא חייבים להעמיד לדין כל שוטר שיורה והורג אזרח. תלוי בנסיבות. אבל שוטר שיורה באזרח שבורח מפניו ומתרחק ממנו, פוגע בגבו והורג אותו, ואחר כך טוען להגנה עצמית ופעולה "מתוך חשש כבד לחייו", רצוי מאוד שיעמוד לדין. עצם הידיעה שאי אפשר יותר לסמוך על הטיוח של מח"ש, ואם שוטר יירה באזרח בגבו וימית אותו הוא צפוי לעמוד לדין ולהיענש, תפחית ללא ספק את מקרי ההרג המיותרים הללו.
