הוא שוב שיקר?
בתדרוך לכתבים שהתלוו אליו לנסיעה לליסבון, פורטוגל, אמר נתניהו שבפגישתו עם שר החוץ האמריקאי, מייק פומפאו, הוא העלה את נושא החלת הריבונות הישראלית על בקעת הגולן. אחר כך כינס עוזר שר החוץ האמריקני, דייויד שנקר, מסיבת עיתונאים והודיע באופן יוצא דופן, שנושא סיפוח בקעת הירדן לא עלה בשיחות בין נתניהו ופומפאו. רצה לומר, נתניהו לא אמר אמת. רצה לומר, שיקר.
זה כנראה לא הייתה אי אמירת האמת היחידה השבוע. באותה נסיעה, באותו תדרוך לעיתונאים, אמר נתניהו: "אני רוצה שנתיים בראשות הממשלה, לא חצי שנה". היקשו עליו המתודרכים – והרי אנשיך הציעו במו"מ עם כחול לבן שאתה תכהן חצי שנה כראש ממשלה ולאחר מכן ייכנס לתפקיד בני גנץ. נתניהו השיב, שההצעה הזו כלל לא הייתה על דעתו. מישהו באמת מעלה על דעתו, שצוות המשא ומתן של הליכוד הציג הצעה כזו לצוות המקביל מכחול לבן, מבלי שנתניהו נתן לה את הסכמתו?
11 מזוודות נטלו עמם בנימין ושרה נתניהו למסע הקצרצר לליסבון. זה הזכיר משום מה לרבים את הטענה שהועלתה בעבר, ששרה נהגה לקחת בטיסות לחו"ל כביסה מלוכלכת מהבית, כדי שתכובס בניקוי יבש בבתי המלון בהם התארחו בני הזוג. האפשרות הזו הועלתה גם הפעם ביחס לכמות המזוודות יוצאת הדופן, ולשכת נתניהו הגיבה: "רכילות זולה, הרוב ציוד עבודה". נתניהו עובד עלינו בעיניים ובעיקר בלשון. בשביל הציוד הזה לא צריך 11 מזוודות.
עדות ממקור ראשון
"שמעת מה אמרה שולה זקן"?" שאל המוכר באיטליז בשוק ברמלה את אחד הלקוחות ליד הדלפק.
"מה אמרה שולה זקן?"
"היא אמרה, שגם כשאולמרט היה ראש הממשלה, הוא טילפן לעיתונאים וביקש מהם כל מני דברים".
"תפרו לו תיק, אני אומר לך", אמר הלקוח למוכר, "תפרו לו תיק".
לך תסביר, שאם כל מה שנתניהו היה עושה, זה לטלפן לעיתונאים ולבקש מהם כל מני דברים, אף אחד לא היה חושב לפתוח בעניין זה בחקירה נגדו ותיק 4000 לא היה נולד.
מצד שני, אם אקורד הסיום של נתניהו יהיה דומה לזה של אולמרט – דיינו.
כנראה אחד הכשלונות המביכים ביותר
לפני שבועיים היה זה שופט בית המשפט העליון ניל הנדל שסיפק חומר תבעירה למי שמנהלים מסע של דה-לגיטימציה למערכת המשפט. הנדל דן בבקשה של משפחתו של המחבל האסיר סאמי אבו דיאק, שהגישה עתירה לבית המשפט העליון אבל ביקשה למחוק אותה לאחר שאבו דיאק מת במהלך ההליכים המשפטיים ממחלת הסרטן. השופט הנדל נענה לבקשה וגם כתב בהחלטה, שהוא משתתף בצער המשפחה על מות האיש. הביקורת מקיר לקיר לא אחרה להגיע, הנדל פרסם את ההחלטה מחדש ללא המשפט שסיבך אותו, וגם התנצל: "מבקש להביע את צערו הרב בפני המשפחות השכולות שנפגעו". בימים קודרים אלה, כשמערכת המשפט נתונה למתקפה חסרת רחמים, השופטים והיועמ"שים למיניהם, צריכים להיות מאוד מאוד רגישים בנוגע למה שהם אומרים או כותבים.
השבוע זה היה פרקליט המדינה שי ניצן ובאותו נושא. ניצן אמר בכנס של העמותה למשפט ציבורי בחיפה: "אישור הריסת בתי מחבלים עולה לי בדמים". הוא בוודאי התכוון לכך, שבהריסת בית של מחבל נפגעת משפחתו, שלא ברור עד כמה היא צריכה להיענש על מה שעשה בן המשפחה (וגם לא ברור עד כמה באמת העונש הזה מרתיע) התגובות הנזעמות לא אחרו לבוא. למשל תגובתו של שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', שכתב "אני מבקש לתבוע את עלבונו של המוסר, את עלבונם של נרצחי הטרור, של המשפחות השכולות, ושל המדינה כולה. אדם כזה 'לא היה ראוי להיות יום אחד נושא משרה ציבורית, בטח פרקליט מדינה. ברוך שפטרנו".
שי ניצן גדל בבית דתי, בשכונת קריית משה בירושלים, והתחנך בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר. אחרי הצבא, בגיל 23, הוריד את הכיפה, אך הוא שומר שבת וממשיך לנהל אורח חיים דתי. מבין חניכי בני עקיבא לדורותיהם, הוא כנראה אחד הכישלונות המביכים ביותר. גם תופר תיקים לראש ממשלה כדי להדיח אותו מהשלטון בדרך לא דמוקרטית, גם מביע הסתייגות מהריסת בתי מחבלים. מי פילל שזה מה שייצא מנער מחונן שקיבל את החינוך הטוב ביותר שנער ישראלי יכול לזכות בו?
באות נשים בלי סוף
מישהו התגעגע לאיוב קרא, לא ברור מדוע, לכן קיבלנו אותו ביום שישי פעמיים: פעם בתכנית של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ', ופעם נוספת בשי בשידור.
אצל אופירה וברקו תמה איוב קרא, מדוע חוקרים את נתניהו ולא חוקרים את בני גנץ. "גם אותך לא חקרו וגם אותי לא חוקרים" ענה לו ברקטביץ', "חצי מדינה לא חוקרים כי לא חוקרים. מה אתה רוצה בכוח שיחקרו אותו?" קרא השיב: "באות נשים בלי סוף, מדברות מה היה אתו". אופירה: "רגע רגע, באות נשים בלי סוף ומתלוננות על בני גנץ?". קרא: "זה מה שלא קוראים, אף אחד לא מתחיל בחקירה ולא יודעים מה זה. אני קראתי, אני אביא לך כמה כתבות כאלה". ברקוביץ': "על זה שהוא התחיל עם בחורה כשהיה בן 17?" באות נשים בלי סוף ומתלוננות על גנץ? הוא קרא כתבות על זה? שקרן. חניך של מי שהיה הבוס שלו – מותר לשקר למען האג'נדה. וזה האיש שנמצא מתאים להיות שר תקשורת במדינת ישראל. איוב קרא מריח סיבוב בחירות נוסף ומחפש כנראה דרך לחזור לקדמת הבמה. נתניהו אמנם השפיל אותו לפני הבחירות האחרונות והוא יצא פגוע וכועס ("בליכוד עשו לי כיפה אדומה", אמר באחד הראיונות), אבל בשביל תחייה פוליטית הוא זקוק לנתניהו, ולשם כך הוא מתגבר על העלבון והכעס ויוצא להגנתו של ראש הממשלה תוך הטחת האשמות שווא ביריבו הפוליטי, מבוססות כביכול על כתבות שהוא קרא.
אנחנו נזכרנו בריאיון אחר של איוב קרא, במאי השנה, לרדיו החרדי "קול ברמה". קרא טען בריאיון, שלמרות שנדחק לאחור בפריימריז של הליכוד ונשאר מחוץ לכנסת, (מקום 39 ברשימה) רוחו לא נפלה והוא "חזק ובועט"."הציבור מחבק אותי ומפרגן לי" אמר קרא וטען שנתניהו הבטיח למצוא עבורו תפקיד מרכזי בממשלה או בהנהגת המדינה. "במידה וראש הממשלה לא ימנה אותי לתפקיד מרכזי – אני אמצא את עצמי בתפקיד בכיר אחר בחו"ל, ואתרום למדינה בתפקיד זה" הסביר קרא, "אני אחד האנשים המרכזיים של תנועת השלטון בישראל. אם לא – יש לי הצעות מממשלות רבות, כולל מהאיחוד האירופי, שרוצות אותי לתפקידים בכירים בחו"ל.. יש לי הצעות מפתות מהעולם" תפקיד מרכזי בממשלה הוא לא קיבל, וגם ההצעות שהציעו לו ממשלות רבות, כולל מהאיחוד האירופי, כנראה לא היו מפתות מספיק והוא מצא את עצמו נשאר אתנו, בדלית אל כרמל.
מותר להניח, בוודאי לאחר שמרכז הליכוד אישר ביום ראשון שלא יהיו פריימריז במפלגה לקראת הבחירות הקרובות, שאם אצל איוב קרא התפתחו ציפיות לקאמבק, אלו ציפיות שווא. שום תפקיד מרכזי בליכוד או בהנהגת המדינה לא מצפה לו. אם שוב יפנו אליו מדינות מהאיחוד האירופי שהתרשמו מהיכולות שלו ויציעו לו לבוא ולמלא אצלן תפקיד כזה, זו תהיה טעות מצדו לדחות את ההצעות הללו.
לא מילים בעלמא
ההבטחה לאיוב קרא הזכירה לנו הבטחה נוספת של נתניהו – למשה פייגלין, כששכנע אותו לפרוש מהמרוץ לכנסת עם מפלגתו זהות יהודית, כדי שהימין לא יאבד קולות. "אני רואה אותך שר בממשלה" אמר נתניהו לפייגלין. "אני רואה אותך שותף נאמן לדרך ולחזון, אני לא אומר את זה רק מן השפה אל החוץ ואלו אינן מילים בעלמא. אני באמת מתכוון לזה, ואני חושב שאנחנו נוכל לעבוד יחד בצורה יוצאת מן הכלל".
לא ברור אם נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, אבל די ברור שאם ירכיב, משה פייגלין – שר בממשלה הזו לא יהיה. בבחירות במרס, פייגלין יוכל לחזור ולהריץ את זהות יהודית, לנתניהו לא תהיה בעיה להבטיח לו שוב: "אני רואה אותך שר בממשלה", אבל אולי הפעם תהיה לפייגלין בעיה להאמין לו.
פינת אורח
זה בידינו!
הפור שוב נפל, שוב נלך לבחירות,
וגורל המדינה על כתפינו מוטל,
על כתפי, על כתפך, ובלי כל חרמות,
כי אם לא נצביע – נפסיד, וחסל.
כי כל חרדי, ימני, הוא יצביע,
וכל אנשי ביבי, הרי זה מובן,
ואתה, ואני, אם שוב לא נביע
את שלל רגשותינו – חבל על הזמן.
תשמעי חברתי, זה לא חצי בחצי,
חציו של העם לא בשוחד תומך,
זה תלוי, כן, רק בנו – רק בך אם תרוצי,
לקלפי, תחליטי שם מה עתידך.
ושמע נא חבר שאותך לא היכרתי,
אך את פזמונך כבר שמעתי, ואיך,
"אני לא מצביע, אני כבר גמרתי,
בבוץ הפוליטי שוב לא אתלכלך"
אז אם היא והוא ת'בחירות שוב יחרימו,
ברור, כן ברור שוב את מה נקבל,
לכן רבותיי, זהו צו – זאת תפנימו,
אנחנו נחליט על גורל ישראל.
מעוז חביב, צרעה
