יבול שיא
הרפת והחלב
דניאל קלוסקי 1

עוטף ישראל

2 דק' קריאה

שיתוף:

אני לא מאמין שמדינת ישראל הייתה צריכה את המלחמה הזו בשביל להיות אחד בשביל השני, לאהוב אחד את השני.

אני כותב ומוחק שורות כי יש לי כל כך הרבה מה לכתוב, החל מביקורת על הממשלה שעד היום – 12.11.23 – 36 ימים מיום שבת ה-07.10.23 – עדיין לא יודעת מה היא רוצה מעצמה ואיך היא רוצה לפעול ביום שאחרי; ממשלה שלא בטוח שהיא רואה את טובת האזרח המפונה ו/או את האזרח שנמצא במרכז המדינה; ממשלה שלא נותנת ביטחון כלכלי, מתווה פיצוי טוב יחסית לאזורים 0-20 קילומטר בדרום ו-0-9 ק"מ בצפון, אבל מה עם אזור המרכז?

נושא פיצוי החקלאות במרכז מחושב בצורה מעוותת והזוי, כך שבמקרה הטוב, חקלאי שכל המחזור שלו ירד ב-100% יקבל במקסימום בין 15-22 אחוזים מסך ההוצאות. קשה להגיד שיש אופק להכנסת עובדים מהגדה. נכון לימים אלו, ההחלטה שכל עוד יש מלחמה אזי אין כניסה של עובדים מהגדה למפעלים שלא חיוניים; חקלאות היא לא מפעל חיוני.

יחד עם זאת, בימים אלו אנחנו נחשפים לעם ישראל היפה! המתנדבים מכל הקשת החברתית באים לתת כתף ולהציל את החקלאות, קוטפים את התוצרת החקלאית, עוזרים בעיבודים חקלאים וכל זה בלי לבקש תמורה. ראינו חיילי מילואים וסדיר קוטפים פומלית במח"ע, ראינו תלמידים ומורים מבתי ספר מגיעים בהמוניהם לשטחים במרכז, משרדי ממשלה, משרדי עורכי דין, רואי חשבון, מפעלים, חברות, סטודנטים – כולם באים לעזור וזה מחמם את הלב.

עם ישראל עוטף את העוטף ומחבק את הצפון באהבה ענקית. אני רק מקווה שנדע לשמר את זה גם אחרי המלחמה.

ובענף שלנו יש כמה אתגרים – מתחילת המלחמה ועד היום ישנם אזורים בארץ שאי אפשר לטפל כנגד הזבוב בצורה המיטבית, ועל כן הפרדסנים והענף עושים את המירב על מנת להצליח, להפחית ולמזער את נזק הזבוב כמה שיותר.

עיבודים חקלאיים בצפון ובעוטף כמעט ולא מתרחשים, כולל בעיות בהספקת מים, שיבושים במערכות מחשבי ההשקיה שעובדים על גלי רדיו ועל כן מקשה את פעולת ההשקיה – ויש שעוברים להשקיה ידנית כי המערכות מושבתות.

עד לפני שבוע הענף קטף בקצב של 15-20 אחוזים ממה שהיה צריך לקטוף, וכבר יותר משבוע בזכות המתנדבים (תודה ענקית) אנחנו עומדים על קצב קטיף של 65-70 אחוזים.

לגבי העובדים – אולי האתגר הכי גדול של הענף יהיה לקטוף את התוצרת שלנו. נעשים מאמצים גדולים מאוד למציאת פתרון יצירתי, העסקת עובדים עונתיים, הבאת 5,000 עובדים מכל מקום בעולם שרק מוכנים להגיע, מענקים לעובדים ישראלים חדשים בחקלאות ועוד ועוד.

הבן שלי הגדול, עידו הוא רק בן 5. בתחילת המלחמה עידו ביקש לאחל לחיילים – "שתעשו אהבה ושלום ומעשים טובים בלי מלחמות ובלי רעים", גאה בו.

מחירון קטיף מומלץ לעונת 23-24

מחירון זה אינו כולל את עלות הנסיעה והמשגיח (במידת הצורך)

זןמיכל דולבמיכל רגב (מיכל מהדרין)
פומלית ואשכוליות5055
קליפים שוק מקומי :ראשון, מיכל, נובה, אודם150165
קליפים שוק מקומי: אורה, מורקוט  135145
תפוזים: טבורי 8090
שמוטי8595
ולנסיה100110
אור (מקטפה)175195
לימון145160

יש להקפיד על קטיף נכון ללא מכות קטיף/ עוקצים/ תלוש.

אתן לכם חומר למחשבה:

בזן אור יש בממוצע 10% של בררה בגלל קטיף. מבחינה כלכלית הפרדסנים מפסידים כל עונה קרוב ל-25 מיליון שקל ברמת הענף, זאת אומרת שכל אחוז בררה שווה 2.5 מיליון שקל לפרדסנים בכל הענף.

מאחל לכולנו עונת קטיף מוצלחת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן