עכשיו חקלאות? מה גרם למפלגות הגדולות להציף את נושא החקלאות וההתיישבות שבוע לפני הבחירות לכנסת ה-22? האם הייתה זו הקמת "צומת" – מפלגת החקלאים שקוראת לחקלאים להצביע עבור עצמם? האם היו אלה איומי החקלאים במושבים שלא יצביעו לליכוד, בשל האכיפה המוגברת במסגרת תיקון 116 והמשבר בענף הלול? כך או כך, השבוע עלו החקלאות וההתיישבות על סדר היום הציבורי, אם בסרטונים אם בכתבות או בפוסטים השאלה היא: מה יבוצע מכל ההבטחות לאחר הבחירות?
עכשיו חקלאות? שבוע לפני מועד הבחירות לכנסת ה-22 (17.9) ובאופן מפתיע למדי עלה נושא החקלאות על סדר היום הציבורי על ידי המפלגות הגדולות בישראל: הליכוד, כחול-לבן, עבודה-גשר, ימינה ומר"צ. מה גרם למנהיגי המפלגות הגדולות להציף נושא החקלאות וההתיישבות בסרטונים, שמנסים לשכנע את המצביעים עד כמה החקלאות וההתיישבות חשובה להם? עכשיו חקלאות?
האם הייתה זו תגובה חוששת של המפלגות למפלגת "צומת", שהוקמה לפני כמה חודשים למען החקלאים? האם הפחד לאבד את קולות המושבניקים גרם לפתע לכולם לדבר על החקלאות וההתיישבות, נושאים שמעולם לא ממש עלו על הפרק כנושאים חשובים בבחירות בישראל? עד כמה מושפע ראש הממשלה, ביבי נתניהו, לדעות, האמירות והצהרות החקלאים? בימים כתיקונים עושה רושם כי נושא החקלאות פחות מעניין את נתניהו, אך בתקופה של לפני בחירות כנראה שהוא מאוד קשוב לנושא.
לפני כחודש ניהלו הלולנים בענף ההטלה, שרובם מתגוררים במושבים, מאבק נגד משרד החקלאות, בעקבות כוונת משרד החקלאות ליישם תקנה, האוסרת גידול מטילות בלולים ללא רצפת בטון. רוב הלולים בישראל הם ללא רצפת בטון, שהקמתה דורשת השקעה לא מבוטלת ובמהלך המאבק הודיעו מנהיגי הלולנים, כי לא יצביעו לליכוד, כפי שרובם מצביעים בגבול הצפון מאז ומתמיד, אלא אם יישום התקנה יידחה. נראה שזה עבד, כי כעבור שבועיים כינס נתניהו ישיבה עם מנהיגי המאבק והודיע כי לאחר משא ומתן של מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה, סוכם על מתווה חדש לרפורמה בענף הלול, שכמובן יאושר רק בממשלה הבאה ועד אז גם מושהית אותה התקנה שרצה משרד החקלאות ליישם בשטח.
תיקון 116 -עכשיו חקלאות?
אבל מה שבאמת מסעיר את החקלאים והמושבניקים ברחבי הארץ הוא תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, אותו חוקקה שרת המשפטים דאז, איילת שקד, באפריל 2017, כשהמטרה הייתה לתת לשלטונות כלים מעשיים נגד הבניה הלא חוקית והנרחבת במגזר הלא יהודי. מישהו במנהל או במשרד האוצר החליט שהתיקון הזה יפה גם למגזר החקלאי, שבו רבים נטשו את החקלאות מחוסר רווחיות והשתמשו במבנים סביב בית המשק להכנסה: החל ממחסנים, דרך הסבת המבנים ליחידות דיור והשכרתם, תיירות ועוד עסקים, ובקיצור: כל מה שיאפשר למושבניקים להתפרנס בכבוד. מדובר באנשים שרובם מעל גיל ה-55, שהיו בעבר חקלאים ונטשו את החקלאות, שהפכה ללא משתלמת מבחינתם, לטובת פרנסה עצמאית, במטרה להתפרנס.
לפני כשלושה חודשים חשף "קו למושב" לראשונה פשיטה שנערכה על עשרות משקים במושבים שבמועצה האזורית גזר. במסגרת מבצע האכיפה של המנהל ויחידת האכיפה הארצית לעבירות תכנון ובנייה של משרד האוצר, הגיעו עשרות ניידות למשקים בגזר, מלווים במסוק משטרתי והגישו התראות לפני קנס למושבניקים, שבמשקם התגלו שימושים חריגים במבנים שבמקור יועדו לחקלאות ולא הוסדרו מעולם. מדובר בהתראות לקנסות שנעו בין 150 ל-300 אלף שקל, ליישום תוך 30 יום, במידה והמבנה לא יושב למצבו הרגיל (למשל לפנות שוכרים מדירות, לפנות מבנים שהוסבו לעסקים וכו'). מלבד מועצת גזר האזורים הגיעו אנשי היחידה למועצה האזורית ברנר, יישובי גדרות, מועצת גן רווה, חבל יבנה, מבואות חרמון, עמק יזרעאל ודרום השרון. בעלי משקים מדווחים כי השיטה של היחידה היא להגיע בכוחות גדולים, עם עשרות פקחים ושוטרים, ולעתים אף עם מסוק, כדי לייצר הרתעה. אז עכשיו חקלאות?
מי שהתריע ונאבק בפשיטות הללו, מאז שהחלו באזור מגוריו הוא עו"ד אורן אבלה, יו"ר ועדת ההתיישבות ברשות מקרקעי ישראל ובלשכת עורכי הדין. "לא הוגן ולא ראוי להפוך את כל המושבניקים בוני הארץ וההתיישבות ששמרו על הגבולות לאנשים פורעי חוק," אומר עו"ד אבלה. "יש לבטל מייד את תיקון 116 לחוק התכנון והבניה שהופך את ההתיישבות הכפרית העובדת והאנשים שעבדו והקימו את המדינה לעבריינים."
לדברי עו"ד אבלה: "לחקלאים לא נותר איך להתפרנס אם לא מהשכרת מבנים. יש להסדיר את המבנים וזה נכון אבל אי אפשר להפך מגזר שלם לעבריינים בין לילה. למושבניק הרגיל אין פנסיה וצריך לעשות את הדברים בצורה מושכלת ושיטה של עשרות יס"מניקים ומסוקים זה לא פתרון וזה גם לא מגיע". עו"ד אבלה עומד ומתריע בשער כבר כמה חודשים בנושא ולאחרונה אף התבטא בנושא בוועידת המשפט ה-8 השנתית של לשכת עורכי הדין. דבריו סוקרו בהרחבה בערוץ 7 ונראה שנפלו על אוזנים קשובות בקרב מפלגות רבות. מייד לאחר הפשיטה החלו ראשת המועצה האזורית גזר, רותם ידלין ויו"ר מרכז המועצות האזוריות, שי חג'ג', בשיתוף יו"ר אגף הקרקעות והיועמ"ש של תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח, לפעול בנושא ולעשות את כל שביכולתם כדי לעצור את הפשיטות.
חג׳ג׳ וידלין, פנו זה מכבר לשר האוצר בבקשה: "ניתן לפתור את הסוגיה בהידברות והגעה להסכמות ללא יחס כוחני ומשפיל למקימי ההתיישבות. יש להעניק ארכה של שנתיים ולאפשר לתושבים להיכנס למסלולי ההסדרה."
האמת שארכה מעין זו כבר ניתנה בעל פה לפני כן, לעו"ד עמית יפרח על ידי רשות מקרקעי ישראל, עד להסדרת השימושים החריגים, אולם מישהו באוצר או במנהל החליט שנמאס לו לחכות ושהגיע הזמן ליישם את תיקון 116 על החקלאים. זה היה לפני כארבעה חודשים ובינתיים נקבעו בחירות חדשות ומועד הבחירות כבר עומד בפתח. חג'ג' הוא גם ראש המועצה האזורית מרחבים וחבר מרכז הליכוד ונחשב למקורב לראש הממשלה. חג'ג' הוא גם בן למשפחת חקלאים ופועל ללא לאות למען החקלאים בשורה ארוכה של נושאים: החל בעצירת הותמ"לים, שמפקיעים בשנים האחרונות אדמות חקלאיות ממושבים, דרך המאבק בפשיעה החקלאית, עצירת יבוא פירות וירקות ללא מכס ואישור חוק החקלאות וכלה בהסדרת שכר הרבש"צים. ביום רביעי שעבר התכנסה הוועדה להתיישבות וחקלאות של מזכירות הליכוד, בכפר המכבייה, לדון בשורת נושאים המעסיקים את המגזר הכפרי.
את הדיון יזמו יו״ר מזכירות הליכוד, השר ישראל כץ וחג'ג', המכהן גם כיו״ר מטה המושבים והועדה החקלאית בליכוד, ובהשתתפות שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות, חברי מזכירות הליכוד וחקלאים. בדיון העלה חג׳ג׳ את הבקשה שהליכוד ידרוש את תיק החקלאות, זכה למחיאות כפיים וסיפר כי נפגש עם מרבית חברי הכנסת וראשי המפלגות בנושא תמיכה בחקיקת חוק החקלאות, והדגיש כי כל חברי הכנסת, מכל המפלגות, הבטיחו כי יתמכו בהעברת החוק בכנסת הבאה. חג׳ג׳ בירך על החלטת ראש הממשלה כי ישהה את אכיפת תיקון 116. חג׳ג׳ שהוביל את הדרישה להשהות את האכיפה ולאפשר בחינה מחודשת של סעיפי החוק ולאפשר שהות של 3 שנים להסדרת החריגות. בשבוע שעבר פרסם ראש הממשלה, ביבי נתניהו, סרטון בו הוא מודיע כי הוא משהה את אכיפת תיקון 116 עד לבדיקת הנושא.
ביום ראשון השבוע כבר העלה ראש הממשלה סרטון חדש, הפעם ביחד עם שי חג'ג', בו אומר נתניהו: "בעקבות שיחות איתך (פונה לחג'ג') ועם החקלאים אני הבנתי שיש בעיה עם תיקון 116. אני החלטתי להקים וועדה בראשות רונן פרץ מנכ"ל משרדי, יחד עם המשרדים הרלבנטיים, יחד עם נציגים של מרכז המועצות האזוריות ואנחנו נבחן חלופות – תיקונים שנכניס ב-116 כדי שזה יהיה יותר מידתי, יותר הוגן וגם ייתן זמן להסברה, אני חושב שזה הדבר המתבקש ואני שמח על ההזדמנות לעשות את זה, זה דבר חשוב כי החקלאות חשובה לי." אגב, מהאמירות הרבות באחרונה בנושא תיקון 116 לא נעדרה ראשת מפלגת ימינה, איילת שקד, שכאמור חוקקה את החוק ב-2017 והודתה בצורך בשינוי. בראיון מצולם שקיימה לאחרונה עם בצלאל סמוטריץ' אמרה שקד בעניין זה: "רצינו לברך ויצאנו מקללים, המטרה של תקנה 116 היתה לאכוף בנייה בלתי חוקית במגזר הלא יהודי, ולצערנו משתמשים בתקנה הזו בצורה לא מידתית במגזר החקלאי ומטילים קנסות בגובה של מאות אלפי שקלים, אשר גורמים עוול לחקלאים. אנחנו נטפל בכך יחד ונשנה את התקנות".
צומת דרכים – עכשיו חקלאות?
מפלגת "צומת" למען החקלאים הוקמה לפני מספר חודשים וצברה פופולאריות רבה בקרב חקלאים רבים, בעיקר בקרב מושבניקים רבים ברחבי הארץ, שרבים מהם מצביעי ליכוד וותיקים. בינתיים "צומת" אינה מופיעה בסקרים כמפלגה שעתידה לעבור את אחוז החסימה. גרין טוען שהסוקרים מתעלמים מ"צומת" ואף עתר לוועדת הבחירות המרכזית נגד חברת הסקרים "מדגם", בבעלות מנו גבע, בטענה שהחברה אינה מפרסמת את התוצאות האמיתיות לגבי "צומת" בהודעותיה על סקרי הבוחרים. מנו גבע בתגובה: "את תגובתנו אנו שולחים לוועדת הבחירות המרכזית שפנתה אלינו בעניין."
"עד הקמת מפלגת החקלאים – מפלגת 'צומת' – אף אחד לא דיבר על החקלאות או על החקלאים," אומר משה גרין, יו"ר מפלגת "צומת" – המפלגה היחידה בארץ שכל מטרותיה הן למען אנשי המושבים, הקיבוצים והחקלאים, שמבטיחה לפעול לביטול הגזירות שהוטלו עליהם בשנים האחרונות. את העליה הדרמטית בשיח הציבורי על החקלאות מסביר גרין בכך, ש "ראו שהתחזקנו, ראו שאלפי חקלאים בוחרים במפלגה אותנטית שמייצגת את האינטרסים שלהם ופתאום כולם נזכרו בחקלאות – החל בכחול-לבן, דרך מפלגת העבודה-גשר וכלה בסרטון האחרון של ביבי, שמודיע כי החליט לשהות את תיקון 116 לחוק הבניה ומספר כמה שאכפת לו מהחקלאים ומהחקלאות בישראל." לבז הפוליטי על החקלאות וההתיישבות הצטרפו במהלך השבוע האחרון ראשי מפלגות וותיקות שהעלו סרטונים ואף תשדירי בחירות בנושא.כך למשל אמר רא"ל (במיל') בני גנץ, ראש כחול-לבן, בסרטון שהעלה לאחרונה: "חקלאות בישראל הייתה ערך, נשארה ערך ותישאר ותיוותר ערך גם לעתיד."
באותו סרטון אומר ח"כ יאיר לפיד: "העבודה של מדינת ישראל זה לוודא שמי שמגדל את הבשר, את החלב, את הירקות שנחנו אוכלים וצורכים, ישמר." מוסיף באותו סרטון, שר הביטחון לשעבר, בוגי יעלון: "חקלאות כחול לבן זה עיבדו קרקע, חקלאות כחול לבן זו גאווה לאומית." מוסיף רא"ל (במיל') גבי אשכנזי, שאומר: "בעיני חקלאות זה עניין אסטרטגי, זה גם הביטחון התזונתי של אזרחי מדינת ישראל וזה גם ערך שמירה על הקרקע." ובני גנץ מסיים את הסרטון: "נחוקק את חוק החקלאות, נתמוך בחקלאים, צה"ל יגן על החקלאות מלפנים – ממשלת ישראל ברשותי תתמוך בחקלאות מאחור ותאפשר לה להמשיך לצמוח ולשגשג."
אז למה ואיך קרה שבשבוע האחרון עלתה החקלאות וההתיישבות על סדר היום הציבורי, שבוע לפני מועד הבחירות? עכשיו חקלאות?
יו"ר אגף הקרקעות יועמ"ש תנועת המושבים, עו"ד עמית יפתח: "תראה, אין ספק שהקמת מפלגת 'צומת' שמתמקדת בחקלאות ובהתיישבות יצרה בז בקרב המפלגות הוותיקות, דבר שהלחיץ אותן ויצר בהן צורך להעלות את נושא החקלאות וההתיישבות על סדר היום הציבורי. אני רואה בזה דבר מבורך, שאחרי כל כך הרבה מסעות בחירות נושא החקלאות עלה בעצם לראשונה כמשהו שגם למפלגות הוותיקות והגדולות יש משהו להגיד אותו ולפעול לגביו. "המבחן האמיתי הוא כמובן לא לפני הבחירות אלא אחרי הבחירות – רק אז נראה אם התוצאה תהיה שינוי בפעולות הנבחרים כלפי החקלאות. אז אם התוצאה תהיה שונה ויבוצע שינוי בחקיקה בעייתית בעיקר לגבי תיקון 116 מה שטוב מבחינתי זו כל פעולה כזאת לטובת החקלאות וההתיישבות מבורכת.
"תמיד קראנו ונקרא בעתיד לחקלאים לבחור במפלגה שעושה ופועלת הכי הרבה למען החקלאות וההתיישבות ולכן, אני מברך על האירוע הזה ומחזק את שי חג'ג', שהצליח להביא תחילה להשעיית תיקון 116 ואחר כך אף להקמת וועדה, שהיא בהחלט כלי אפקטיבי שיכול להביא לשינוי המציאות בשטח ואני באמת מקווה שהשינוי וההצהרות אכן יתורגמו למעשים לאחר הבחירות."
