נדב לוי בן קיבוץ מעגן, אלוף ישראל ואלוף אירופה בענף הבוצ'ה, צפוי לייצג את המדינה במשחקים הפראלימפיים בפריז
תמונה ראשית: אלוף הארץ ואלוף אירופה נדב לוי. ייבא את ענף הבוצ'ה לארץ. צילום: לילך וייס רוזנברג
נדב לוי (45) נולד בקיבוץ מעגן עם שיתוק מוחין (CP) עקב חוסר חמצן, אבל התחנך במסגרות רגילות בבית החינוך המשותף בדגניה א' ובתיכון "בית ירח" בעמק הירדן. בהמשך סיים לימודים במכללת עמק הירדן ובאוניברסיטת בר אילן (מדעי המחשב). בתחילת ספטמבר הוא צפוי לייצג את המדינה בפעם השלישית בענף הבוצ'ה (BOCCIA) במשחקים הפראלימפיים ("אולימפיאדת הנכים") שייערכו בפריז. לוי והוריו עזבו את מעגן לפני כ-25 שנה אבל הם מתארחים בחגים ושומרים על קשר עם הקהילה המקומית.
״אני זוכר כילד ונער תמיכה רבה מהחברים ללימודים ומהמורים. כמובן שהיו גם בעיות של גיל ההתבגרות, אבל ידעתי לנטרל אותן ולא אפשרתי לאנשים פחות טובים להפריע לי במסלול הנורמטיבי. קיבלתי פטור מהצבא בגלל מצבי הבריאותי והמעבר למרכז נבע משיקולים תעסוקתיים", הוא מסביר. לוי עובד כבר שנים בחברת "הראל" כמנתח מערכות. הוא מתנייד באמצעות קביים ולעיתים באמצעות סקוטר (קלנועית מתקפלת) וגם נוהג ברכב.
כמו פטאנק – על כסאות גלגלים
תרומתו של לוי בתחום הספורטיבי באה לידי ביטוי בהיותו מייסד הבוצ'ה בארץ. הענף מיועד לנכים בלבד ואין לו מקבילה עבור ספורטאים בריאים, והוא נכלל במשחקי הנכים כבר משנות ה-80 של המאה הקודמת אבל הגיע לארץ במאה ה-21. הוא מזכיר פטאנק (המשחק הצרפתי שבו שחקנים מטילים כדורי מתכת על חול), אבל בבוצ'ה השחקנים יושבים על כיסאות גלגלים ומטילים כדורי עור (בגודל דומה לכדורי טניס) על משטח ישר במטרה להתקרב לכדור המטרה הלבן (ג'ק). בכל הטלה ניתן גם להרחיק את הכדור של היריב. בתום הסבב מודד שופט אתך מרחק הכדורים מהג'ק ומעניק ניקוד בהתאם. ברוב המקרים משחק כולל ארבעה סבבים ושישה כדורים לכל שחקן. ניתן לשחק גם בזוגות ושלישיות.
מה גרם לך להתחיל להתחרות בענף חדש ולייבא אותו לארץ?
״זה קרה לפני כ-15 שנה. בתור ספורטאי התחריתי בעיקר בטניס שולחן והמגבלות הפיזיות שלי גרמו לי להפסדים רבים בשלבים הגבוהים ולתסכול. ברוך חגאי, דמות אגדית בספורט הנכים בישראל (חתן פרס ישראל בספורט, ארבע פעמים אלוף אולימפי בטניס שולחן וגם בשחייה וכדורסל – י.ו.) ופעיל בימינו גם בגיל 80, ראה כמה אני תחרותי, אבל מוגבל פיזית, והציע לי להחליף ענף ולייבא את הבוצ'ה לארץ. חשבתי על זה ונעניתי להצעה״
צילום: לילך וייס רוזנברג
איך ניגשים לביצוע?
״צריך להתחיל מאפס. לא ידעתי אפילו מה החוקים ואז למדתי אותם והשלב הבא היה יבוא ציוד משחק כדי שנוכל לקיים פה תחרויות. עברנו תהליך מקביל להקמת סטארט אפ, במטרה לייצר מסורת של תחרויות ואלופים. עשינו שיחות טרנס אטלנטיות למאמנים מקנדה כדי לקבל הוראות מקצועיות וטיפים, וכך התחלנו להתאמן. המועדון הראשון שבו שיחקו בוצ'ה היה 'ספיבק' ברמת גן, בו אני מתאמן גם בימינו, אבל מאז הענף התפתח ויש בו כמה עשרות רבות של שחקנים רשומים ופעילו במספר מועדונים, כשהבולטים הם ספיבק, חיפה וראשל"צ״.
אז הגשמת את המטרה, ואתה אלוף ישראל הנצחי
״לא מדויק, אבל להערכתי זכיתי ב-12 או 13 מתוך 15 אליפויות ישראל עד היום. השבוע (לאחר סגירת הגיליון י.ו) תיערך האליפות הבאה. אני משתדל גם בארץ לשחק נגד בעלי דרגת נכות נמוכה יותר, כדי לאתגר את עצמי״.
ייצג את ישראל במשחקים הפראלימפיים
לוי החל לייצג את ישראל במשחקים הפראלימפיים בריו 2016 והמשיך גם בטוקיו 2021. הוא אמור לעשות זאת בפריז בפעם השלישית. במשחקי טוקיו, שנערכו ללא קהל בגלל הקורונה, הוא זכה לכבוד לשאת את הדגל לצד החותרת מורן סמואל. לשיאו הוא הגיע אשתקד כשזכה באליפות אירופה שנערכה ברוטרדם במדליית זהב בקטגוריית BC2 אחרי ניצחון בגמר על הסלובקי רוברט מז'יק. בסיכום שנת 2023 הוא דורג במקום השביעי בעולם והבטיח כרטיס אוטומטי לפריז. פרט לכך הוא עלה על הפודיום שלוש פעמים ב"משחקים העולמיים הפתוחים לנכים" והגיע לרבע גמר אליפות העולם.
בשתי האולימפיאדות הקודמות הודחת בשלב מוקדם
״אכן. לא הצלחתי לעלות מהבית המוקדם לרבע הגמר. ההצלחה בתחרות תלויה פעמים רבות בהגרלה, והפסדתי ליריבים חזקים, כמו התאילנדי שהדיח אותי בטוקיו והמשיך עד מדליית הכסף. אבל עשיתי את שלי והצבתי רף גבוה כשזכיתי באליפות אירופה, וזה הישג חסר תקדים״
מתקפת 7 באוקטובר השפיעה עליך מיידית?
״אכן. היינו אמורים לעלות באותה שבת על טיסה חזרה מטורניר בפורטוגל, ואז התחלנו לקבל המון טלפונים מהארץ ונתקענו בשדה התעופה אחרי קונקשן בברצלונה ונאלצנו לחפש מלון נגיש בעיר וציוד עזר עבורי ועבור אבי, המאמנת אורנה ויסבך, והשחקנית בת אל ברייטמן-הכהן. ביום שלישי חזרנו לארץ ישר לאזעקות. אני לא חושב שיש עוד מקום שבו אנשים הזדרזו להתייצב ולחזור לארץ אחרי מה שקרה״.
הטורניר בפריז ייערך באולם סגור ב"מרכז הקונגרסים". חשוב להכיר את המקום לפני התחרות?
״בהחלט. זה לא ענף שבו המשטחים זהים זה לזה אלא יותר דומה לטניס, בו יש מומחים לחימר, דשא ומשטחים קשים. התחרות תיערך על משטח פרקט אבל השאלה היא על מה הוא יושב, חול או בטון או משהו אחר, ולכן חשוב מאוד להגיע כמה ימים לפני התחרות כדי להתרגל למשטח עליו מתחרים״.
מה הציפיות שלך מעצמך בפריז?
״קודם כל שנגיע ונחזור בשלום. אני לא מאלה שבאים בהצהרות. חשוב לי להגיע מוכן ובריא ומה שיהיה – יהיה, אולי הפעם הכוכבים יסתדרו. אני כבר עשיתי את שלי בתור אלוף אירופה״.
