יבול שיא
הרפת והחלב
השר דיכטר מעניק אות לשבח למשפחת ממן ממוששב מבטחים

על רקע מלחמת "חרבות ברזל" – מועצת  הצמחים מוקירה חקלאים מצטיינים 

4 דק' קריאה

שיתוף:

שר החקלאות: "כל מי שעתיד מדינת ישראל עומד לנגד עיניו יודע היום, יותר מתמיד, שלצד הביטחון, הכלכלה והחינוך, החשובים כל אחד בזכות עצמו, החקלאות הייתה ותישאר הגרעין שממנו צומח החוסן הלאומי של מדינת ישראל" 

*תמונה ראשית: השר דיכטר מעניק אות לשבח למשפחת ממן ממושב מבטחים. צילום: בועז רבינוביץ' 

אסון ה-7 באוקטובר, והמלחמה המתמשכת שבאה בעקבותיו, הציבו שלל אתגרים בפני חקלאי ישראל. החל ממגדלים מפונים ושטחי גידול אסורים לכניסה בעוטף עזה ובקו העימות בצפון, עבור בחקלאים שעבדו בכל התקופה בשטחי גידול מאויימים ו"תחת אש" (חלק אף שילמו בחייהם), היעדר מיגון בשטחים החקלאיים ובדרכים המובילות אליהם, המחסור בידיים עובדות שהורגש בכל ענפי החקלאות ועוד. כל אלה התווספו לאתגרים היומיומיים של המגדלים, בהם למשל ההתמודדות מול פגעי טבע ואקלים משתנים. 

על הרקע הזה, העניקה מועצת הצמחים אותות הוקרה לחקלאים מצטיינים. האותות הוענקו אתמול (שני, 19.05.2025) בטקס חגיגי ומרגש בקריה החקלאית בית דגן. החקלאים הזוכים קיבלו את פרסי ההוקרה מידיהם של ח"כ אבי דיכטר, שר החקלאות וביטחון המזון; איציק שניידר, יו"ר מועצת הצמחים; מאיר יפרח, יו"ר ענף הירקות במועצת הצמחים ויו"ר הוועדה לבחירת חקלאים מצטיינים; ומכובדים נוספים. את הטקס המרגש הפיקה, אירגנה והנחתה חגית אילת רגב, ממועצת הצמחים. 

צילום מסך 2025 05 28 092312
עזרא בכר, מ"מ מנכ"ל מועצת הצמחים. צלם בועז רבינוביץ' 

החקלאים המצטיינים נבחרו על פי תרומתם לענף החקלאות בכללותו, תוך הקפדה על תרבות חקלאית, יעילות בעבודה והטמעת שיטות חדשניות. בענף הירקות זכו יעקב אלקיים (מושב ברוש); משפחת רביבו (מושב רוויה); רותי ומקס הרוש (מושב כפר טרומן); אבי דהן ז"ל ודוד ברוך (משק דוד – ד.י.ב.ב); בענף הפירות זכו כאמל חטיב (נווה יער); אייל יונאי (קיבוץ שדה נחמיה); אמיר מעגן (קיבוץ לביא); בענף ההדרים זכו צוות פרדס מושבי הנגב ויעל לוי (קיבוץ גונן); ובענף הזית זכו צביקה וקובי ארנס (בנימינה) וראיד סובחי חוסין (כפר דיר חנא). כמו כן העניקה מועצת הצמחים אות הוקרה לאלי מרגלית, מדריך בדימוס לגידול ירקות, ולד"ר ערן רווה מהמכון הוולקני. 

בנוסף, העניקה מועצת הצמחים "אותות לשבח" מיוחדים על רקע מלחמת "חרבות ברזל". באותות אלה זכו החקלאי משה ויינשטיין, אביו של החקלאי עומר ויינשטיין ז"ל, שנהרג מפגיעת רקטה ב-31 באוקטובר 2024, בעת שעבד בקטיף תפוח במטעי מטולה; החקלאי ציון ממן, אביו של החקלאי טל ממן ז"ל, שנהרג ב-7 באוקטובר כאשר לחם בכיתת הכוננות של היישוב מבטחים; יעל לוי, מנהל הפרדס של קיבוץ גונן, המכהן כרבש"צ הקיבוץ, שמאז ה-7 באוקטובר משלב בין ניהול הפרדס וניהול ביטחון היישוב; ומשק ימין (מושב עלמה), משק הממוקם כ-3 ק"מ מהגבול הצפוני של המדינה, ולמרות המצב – אנשי המשק המשיכו למסוק "תחת אש".  

צילום מסך 2025 05 28 092950
יעקב אלקיים ובני משפחתו ממושב ברוש עם אלי מוגרבי בטקס החקלאים המצטיינים. צילום: בועז רבינוביץ' 

ח"כ אבי דיכטר, שר החקלאות וביטחון המזון: "המלחמה בעזה ובלבנון, והעימות בחזיתות נוספות הציבו בפנינו אתגרים לאומיים ומקצועיים אדירים. המציאות שנכפתה עלינו העמידה את ענף החקלאות הישראלי במשבר הגדול ביותר בתולדותיו, אך גם פתחה בפנינו הזדמנות חסרת תקדים להאצת היפוך המגמה – מייבוא לייצור מקומי, מגמה שהכתבתי למשרד עם כניסתי לתפקיד לפני למעלה משנתיים. הקרקע עדיין רוחשת, שטחי חקלאות רבים נפגעו, חקלאים רבים איבדו את פרנסתם ונעקרו מביתם, עובדים זרים רבים עזבו ולא כולם חזרו. אך מעל לכל אלה: חקלאים נהרגו ונפצעו, חקלאים נחטפו, חקלאים איבדו בני משפחה, חקלאים פונו מבתיהם. החקלאות שבה והוכיחה את חשיבותה ואת מרכזיותה בכלכלה ובשמירה על שטחי מדינת ישראל. כל מי שעתיד מדינת ישראל עומד לנגד עיניו יודע היום, יותר מתמיד, שלצד הביטחון, הכלכלה והחינוך, החשובים כל אחד בזכות עצמו, החקלאות הייתה ותישאר הגרעין שממנו צומח החוסן הלאומי של מדינת ישראל. החקלאות היא מעמודי התווך של המדינה, ויש לה תפקידים לאומיים משמעותיים מאוד. במדינה, שעדיין מבוּדדת בסביבתה, החקלאות היא מקור הכרחי, כמעט בלעדי, למזון טרי, והיא אחד הכלים המשמעותיים לשמירה על הגבולות ועל הקרקעות."  

איציק שניידר, יו"ר מועצת הצמחים:"החקלאים המצטיינים הם אלה שמובילים, הם אלה שמציבים את הרף, הסטנדרטים והתוצאות, בכל ענף וענף. ההישגים שלכם הם הפנים של החקלאות הישראלית. אתם הלפיד ההולך לפני המחנה. ההשקעה, ההתמדה, היוזמה והמסירות שלכם מהוות דוגמה ומופת לכולנו. בימים אלו של משבר אקלים ולקראת מחסור עולמי במזון בכלל ובתוצרת טרייה בפרט, ישנה חשיבות עליונה לפיתוח, להתייעלות ולמצוינות. בזכותכם תמשיך החקלאות הישראלית להוביל את העולם ותמשיך להבטיח לאזרחי ישראל אספקה רציפה וסדירה של תוצרת טרייה, מזינה ואיכותית, שאין לה תחליף. יותר מכל תעיד על כך האהבה של הציבור בישראל, אשר בוחר פעם אחר פעם בפירות ובירקות שלנו ומעדיף אותם על-פני הייבוא. העדפה זו היא ההוקרה והתודה הגדולות ביותר, ולכם המצטיינים חלק חשוב בכך. מי ייתן וגם מקבלי ההחלטות יבינו זאת, ויבינו שבעולם הצועד לקראת משבר מזון יש לחזק את החקלאות ואת היצור המקומי ולא לחבל, להקשות ולחסל." 

מאיר יפרח, יו"ר ענף הירקות במועצת הצמחים ויו"ר הוועדה לבחירת חקלאים מצטיינים, אמר: "בהתרגשות אנחנו חוזרים לאירוע החגיגי המסורתי של חלוקת אותות הצטיינות לחקלאים בענף הצומח, אירוע שהתקיים בפעם האחרונה בשנת 2019, לפני שפרצה הקורונה לחיינו, לפני מלחמת חרבות ברזל, וכיום חוזרים למסורת מחדש, חבולים פיזית ונפשית, אך מתוך תקווה לצמיחה מחדש. במהלך מלחמת חרבות ברזל, ההתיישבות וערי הפריפריה, בדרום ובצפון, שילמו מחיר בדם ובדמים על המחדל. בעוטף עזה איבדנו משפחה, חברים, תושבים, חקלאים ועובדים בקיבוצים ובמושבים. משפחות מכל רחבי הארץ איבדו את אהוביהם בקרבות בדרום ובצפון, ורבים הפצועים. אחינו נחטפו ונרצחו, ועדיין 58 מוחזקים במנהרות עזה. והנה העם הנהדר הזה התגלה בכל גדולתו. מתנדבים מכל חלקי האוכלוסייה התנדבו להציל את החקלאים והחקלאות. על כל אלה אנו מודים להם בשם החקלאים. החשש היה לא רק אובדן יבולים אלא גם פגיעה באפשרות וביכולת לספק תוצרת בשעת מלחמה, מול חרם מטורקיה ומכל ארץ אחרת, ועמדנו בזאת. גם אחרים למדו כאן פרק בכלכלה, שכדי לשמור על ביטחון המזון אין לסמוך על ייבוא. ברכותיי שלוחות למצטיינים בענפי הירקות, הפירות, ההדרים והזית. היה קשה במיוחד הפעם לבחור מצטיינים, כי כל מי שעסק בחקלאות בשנים הקשות האלה הוא מצטיין. נאחל למצטיינים ולכלל החקלאים בישראל, המשך צמיחה ותקומה גם לדור הבא, עבור כל מי שעוסק בביטחון המזון לעשרה מיליוני תושבי ישראל, כולל חלב, ביצים, ירקות, פירות, הדרים, זית, גד"ש, בשר, עופות ודגים." 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מרב ביין הגיעה לחולית בתחילת שנות ה-80 לשנת שירות ועבדה בשלחין, אחרי השבעה באוקטובר הגיעה להתנדב בקיבוץ שזכרה לטובה וגילתה מקום עם אנרגיות מיוחדות שהרגיש לה כמו בית, מאז היא לא עזבה אחרי השבעה
5 דק' קריאה
בדרום הארץ, בתוך קיבוץ קטן בשם אורים, פועלת אחת הרפתות הייחודיות בארץ – לא רק בזכות ההישגים המקצועיים המרשימים שלה, אלא בעיקר בזכות האנשים שמרכיבים אותה. כאן, בין הרפתות, השדות והמרחבים, נרקמה קהילה של
התחרות המסורתית של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עמדה השנה  בסימן הצדעה לחקלאיות הישראליות, כחלק משנת החקלאיות הבינלאומית עליה הכריז האו"ם *תמונה ראשית: מפרי כפיה נטעה כרם. צילום: נילי ענברי קאופמן התמונה "מפרי
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן