לפני שאתם מגחכים רק שתדעו – נושא העב"מים הופך לנושא המדובר ביותר משנה לשנה, גם בקרב חוקרים ואנשי מקצוע רציניים * תמר פלד-עמיעד פגשה את קובי אלדר, לשעבר מנכ"ל מכללת אורנים, שהקים את "המרכז היזרעאלי לחקר ה-U.A.P" – חוקר, לומד ומרצה על תופעת העב"מים והשפעתה על החברה האנושית
קצת רקע
בואו נדבר על עצמים בלתי מזוהים, או בקיצור עב"מים. אז אולי אתם שואלים כיצד נבחר נושא שנחשב לנושא כה איזוטרי לכתבה. אז זהו, שבעשורים האחרונים הפך נושא העב"מים מנושא איזוטרי לנושא מרכזי ומספר האנשים שסבורים כי עב"מים קיימים רק הולך ועולה.
ולא, כבר מזמן לא מדובר רק בשיחות בין אנשים. גם צרפת וגם בריטניה הודיעו כי במשך עשרות שנים חקרו באמצעות יחידות צבאיות את תופעת העב"מים ואף פתחו את התיקים לפרסום לרשות הציבור. כך גם נהגה סוכנות הביון CIA האמריקאית, אם כי שם רוב המסמכים והצילומים מושחרים כצנזורה. ולאחרונה הודיע הפנטגון רשמית על הקמת יחידה לחקר ומעקב אחר עצמים בלתי מזוהים באוויר, בחלל ומתחת לפני הים וכאלה שעוברים ביניהם, בתקציב של עשרות מיליוני דולרים לשנה.
בישראל, מדינה הטרודה יום יום בבעיות בטחוניות הנושא כמעט ולא עלה ולהבדיל מארצות אחרות, טייסים ישראליים מיעטו לדבר על התופעה. אבל בסוף 2020 נפל דבר ופרופ' חיים אשד, פרסם את ספרו "היקום מעבר לאופק" (הוצאת ידיעות אחרונות) על תופעת העב"מים, בה הוא רואה תופעה אמיתית לחלוטין.
לא מדובר בסתם אזרח הזוי שלא מבין בתעופה. פרופ' חיים אשד הוא חוקר וטכנולוג אוירונאוטיקה בטכניון, ומי שעמד בראש תוכנית החלל הישראלית של משרד הביטחון והיה אחראי ישיר לתכנון ופיתוח תוכנית הלוויינים של ישראל, כולל הלוויין הראשון, "אופק 1", בשנת 1988. בהמשך היה מעורב גם בהמצאת ופיתוח המל"טים והמז"לטים הישראליים.
מסלול חיים
פרופ' חיים אשד הוא לא הישראלי הראשון שסבור שהתופעה בהחלט מציאותית וכי יש להתייחס אליה בכובד ראש, אליו מצטרפים שורה של אנשי מקצוע רציניים שרגליהם נטועים בקרקע, שטוענים שחייבים להתייחס לתופעת העב"מים ולכל המשתמע ממנה.
אני בחרתי לראיין את קובי אלדר, שהוא בוגר ומוסמך הטכניון בשני תארים (תואר B.Sc בהוראת מדעים במתמטיקה ופיסיקה ותואר M.Sc בחקר ביצועים וניתוח מערכות), ותואר השני (M.P.H) בניהול מצבי חירום ואסון מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
המפגש עם קובי אלדר מרגש אותי. תהיתי ביני לביני, מי האיש הזה , אשר משקיע שנים רבות בלמידה נושא כל כך יוצא דופן, עב"מים וחוצנים. פגשתי אדם נורמטיבי, שקול, אדם שעשה קריירה מפוארת וכיהן כמנכ"ל מכללת אורנים.
מסלול חייו של קובי אלדר הוא מסלול מעורר התפעלות של ילד שנולד להורים יוצאי איראן. האב אהרון הגיע ארצה ב 1951, נקלט בקיבוץ אשדות יעקב איחוד והתגייס לגולני. האם טובה הגיעה ארצה כנערה ונקלטה באולפן בקבוץ גניגר. השניים נפגשו בנסיעה באוטובוס, האהבה פרחה והם נישאו והחלו את חייהם בקבוץ אשדות יעקב (איחוד), שבאותם ימים הייתה נהוגה בו לינה משותפת. טובה, שהפכה לאם בגיל צעיר מאד, סבלה מהלינה המשותפת ומהפרידה מבנה הבכור. בני הזוג החליטו לעזוב את הקבוץ ועברו להתגורר בקריית שמונה. כעבור ארבע שנים עברה המשפחה לכפר יבנה (היום עיר) שהייתה אז ישוב של מעברות, ותנאי החיים שם היו לא פשוטים. במהלך כיתה ח' אותר קובי כנער מחונן, ונשלח ללמוד בבית ספר בויאר למחוננים בירושלים.
עם סיום לימודיו במגמה הריאלית, התגייס לקובי לחיל השריון. לאחר שרות מבצעי כתותחן טנק ברמת הגולן, נשלח לקורסי פיקוד ובתוך שנה היה למדריך בקורס קציני שריון ולאחר מכן למפקד פלוגה בחטיבה 7. במלחמת לבנון הראשונה שימש קובי כקצין האג"מ של חטיבת השריון 847, ודרגתו היא רס"ן (מיל').
לאחר שחרורו משרות הקבע התקבל קובי ללימודים בטכניון, שם פגש את אסנת פניני עימה התחתן והקים משפחה. אסנת היא בעלת תואר ראשון ושני מהטכניון בהתמחות אסטרופיסיקה ובעלת תואר שלישי ממכון ויצמן. שניהם הורים לאלה, אלון ואופיר שעוסקים גם הם במדעי הפיסיקה והמחשב. בשנת 1988 אסנת וקובי מחליטים לעבור לגור בקיבוץ רמת דוד שבעמק יזרעאל, ומשמשים כמורים למתמטיקה ופיסיקה בבית הספר העמק המערבי ביפעת. במקביל להוראה בבית הספר מתקבלים השניים לעבודה כמרצים במכללת אורנים. כל אחד מהם בתחומו המקצועי. מאז 1994 מתגוררת משפחת אלדר בתמרת שבעמק יזרעאל.
התופעה וההכחשה
קובי הינו אדם שקול ורציונלי. התייחסותו אל נושא העב"מים מגיעה מהמקום הזה. אין כל מיסטיקה בהתייחסותו וחקירתו את הנושא. לצד עבודתו במכללת אורנים, הוא מפתח תחביבים שונים ושואף תמיד למקסם כל עשייה שלו. ב-1992 פירסם ספר שירים "בארץ הערב". בהמשך פירסם את סיפור המד"ב "אקליפסה עכשיו" באתר "פנטסיה 2000". הסיפור זכה לביקורות חמות. בנוסף לאלה קובי הוא זמר חובב של שירה עברית, שר כסולן באירועים שונים בעמק, ושותף למספר הרכבים. ב-2012 הקליט ופרסם את הדיסק "דפדוף באלבום" ובו גרסאות כיסוי למבחר שירים מהזמר העברי.
קובי, אז איך הגעת לתחום העב"מים…
"לראשונה נחשפתי לתחום כשהייתי בן 12. קראתי ספור ילדים על כלי מעופף שנוחת בגינה, יוצא ממנו חוצן חביב. היה לי ברור מיד שזוהי המציאות. כפי שבכדור הארץ התפתחו חיים, כך יש גם חיים בכוכבי לכת אחרים. כילד התעניינתי באסטרונומיה ובמבנה הכוכבים. עם הזמן העמקתי את התעניינותי בנושא העב"מים וקראתי כל חומר בנושא שהגיע לידי בימים של ערוץ אחד בטלוויזיה ולפני שהאינטרנט נוצר. במקביל ללימודי האקדמיים הקמת משפחה והשתלבותי כמורה בתיכון "העמק המערבי" ביפעת וכמרצה למתמטיקה במכללת אורנים, הפכתי למעשה ל'יופולוג' (Ufolog, באנגלית: UFO זה עב"מ)."
מה זה יופולוג?
"יופולוגים הם אנשים שעוסקים באופן אינטנסיבי בחקר תופעת העצמים הבלתי מזוהים. יופולוגים רבים מגיעים מהעולם האקדמי, ומקדישים את רוב זמנם הפנוי לאיסוף מידע בנושא העב"מים ושיתוף הציבור במידע הזה. משנות השבעים של המאה הקודמת קהילת היופולוגים צומחת בקצב מרשים.
"כשהייתי כבר בסוף שנות הארבעים שלי, התחלתי לנסוע לכנסים העוסקים בנושא העב"מים בארצות הברית. בכנס הראשון בו השתתפתי, הייתי המום מהידע העצום שהוצג בו ושנחשפתי אליו לראשונה. למדתי שמאז שנות ה 40 של המאה העשרים ועד ימינו הצטברו כ-15 מיליון עדויות של תצפית בכלים הטסים באוויר ושאינם מוכרים למי שצפה בהם. מסתבר שעב"מים מלווים את האנושות מאז ימי הפרה-היסטוריה. נמצאו ציוריי מערות שבהם מתוארים עב"מים, טקסטים עתיקים שמקורם בתרבויות שונות המתארים מפגשים עם "יורדי שמיים" ציורים של עבמ"ים מימי הביניים ועדויות על כל טיס מהמאה ה-19 (שנים רבות לפני המראת המטוס הראשון). התופעה מלווה את האנושות מקדמת דנא. עוד למדתי שעב"מים ליוו מטוסי קרב גם במהלך מלחמת העולם השנייה, בדיוק כפי שהם עושים זאת היום.
"מקובל לומר שהעת החדשה בתולדות התופעה התרחש ביולי 1947, עת התרסק עב"מ בניו מקסיקו בארצות הברית. זהו האירוע המכונה 'תקרית רוזוול'. על פי דיווחים של עדי ראיה, בתוך ולצידי הכלי שהתרסק היו ארבע גופות של חוצנים. יחידה של הצבא האמריקאי אספה את השברים עם הגופות. דובר הבסיס הצבאי שאליו נלקחו השברים הוציא הודעה לתקשורת המקומית על כך שברשות חיל האוויר מצויה 'צלחת מעופפת', אך למחרת יצאה הכחשה עם הטיעון שההודעה הקודמת בטעות יסודה, וכי מדובר בשרידים של כדור פורח שנפל כתוצאה מכשל בניסוי.
"להכחשה היו שתי הסיבות עיקריות: הראשונה, חשש מפאניקה של הציבור האמריקאי מ'פלישה חוצנית' לאמריקה (צריך לזכור שמדובר בשנתיים מתום מלחמת העולם השנייה). הסיבה השנייה הייתה רצון מובן של השלטונות האמריקאים לשמור על הסודות הטכנולוגים שהתגלו בכלי הזה, תוך הימנעות משיתוף מדינות אחרות. מאז 'תקרית רוזוול' הגיעו עוד ועוד עדויות על תצפיות בעב"מים מטווחים שונים כולל נחיתות על הקרקע, התרסקויות נוספות, מגע קרוב עם חוצנים שהטיסו את הכלים האלה. עדויות של אנשיי צבא רבים שאיישו בסיסי טילים גרעיניים אמריקאים כוללות דיווח על עב"מים ש'חנו' מעל הבסיס – ונטרלו באופן לא ברור את יכולת השגור של טילים הגרעין האמריקאיים.
"לאחר שנאס"א קיבלה ב-1960 חוות דעת מקצועית על הנזק המשמעותי שיכול להיגרם מחשיפה לא מבוקרת של התופעה בפני הציבור הרחב, נכנסה מדיניות ההכחשה להילוך גבוה. חלק ממדיניות ההכחשה הייתה הקביעה שמי שטען שראה עב"מ סובל מבעיות נפשיות. זה עבד. אנשים מהשורה נרתעו מלתת עדויות ולספר שהם ראו עבמ"ים מחשש להיראות מגוחכים. טייסים ובקרי תעופה נמנעו מלדווח מחשש שיקורקעו או יושעו מתפקידם."
תופעת העב"מים בימינו
"אבל כשהאינטרנט פרץ ונכנס לחיינו," מסביר לי קובי, "שטף המידע והדיווחים התעצם מאד, ואי אפשר היה לנטרל או לצנזר את המידע בנושא זה כפי שזה נעשה בעבר. נושא החוצנים והעב"מים הפך לאחד הנושאים המבוקשים ביותר בחיפושי הציבור באינטרנט. לעליה בכמות הדיווחים אחראי גם הטלפון הנייד, שאיפשר לכל בן אדם לצלם מיידית את מה שהוא רואה. קהילת היופולוגים בארה"ב החלה לדרוש בתוקף מהממשלה חשיפה של המידע המצוי ברשותה, אולם הדרישות האלה נדחו בנפנופי ידיים וטענות שונות ומשונות.
"לאחרונה, ולאחר לחצים כבדים על ממשלת ארצות הברית, הודו נציגי הצבא שטייסי חיל האויר האמריקאי מצלמים את העב"מים במהלך טיסות מבצעיות. החל משנת 2015 דלפו לתקשורת סרטים שהם צילמו. שלטונות הבטחון של ארצות הברית הבינו שלא ניתן יותר לשמור על הסוד הזה. ביוני 2021 התפרסם באופן רשמי מסמך של אחת מסוכנויות המודיעין האמריקאיות שבו נכתב, שמתוך 144 מקרים שדווחו על ידי אנשי צבא אמריקאיים, נמצא הסבר ארצי רק למקרה אחד. 143 מקרים לא פוענחו.
"אנשי הצבא הודו שהם אינם יודעים מה מקור הכלים הללו והדגישו שאלו אינם כלים אמריקאיים. עוד פורט בדו"ח שכלים אלו מפגינים ביצועים שכלי טיס אנושיים לא מסוגלים לבצע. ביצועים שכללו עצירה במקום, בהיותם באוויר, נסיקה במהירות פתאומית של 10,000 קמ"ש ללא בום על קולי, פניות של תשעים מעלות ועוד. ליכולות הללו אין עדיין הסבר. מבחינת היופולוגים זה היה רגע חגיגי. תהליך החשיפה החל. מאז יוני 21 פורסם באופן רשמי שיש עוד 400 דיווחים מאותו סוג שנחקרים אף הם."
מה העניין של החוצנים בכדור הארץ?
"ישנן סיבות רבות שאפשר להעלות על הדעת בהקשר לשאלה הזאת. אזכיר כאן רק שתיים. כדור הארץ היא פלנטה בה יש חיים עשירים ומגוונים. מעדויות שונות עולה כי במפגשים עם בני אדם הם נוטלים דוגמיות של ד.נ.א אנושי. אפשר להניח כי יש להם עניין לבצע הנדסה גנטית ולבדוק למשל אם כדור הארץ מתאים להם כפלנטת מקלט. אפשרות אקזוטית אחרת היא שיש לתרבות חוצנית חלק משמעותי בהתפתחות המין האנושי על כדור הארץ, והם מלווים אותו כבר עשרות אלפי שנים."
קובי, מה המניע שלך לעסוק בתחום הזה?
"אני מאמין שזהו הספור החשוב ביותר כיום בתולדות האנושות. אני משוכנע שהחוצנים מעורבים בענייני החברה האנושית כבר אלפי שנים. באשר לאופי המעורבות ומידתה דעות היופולוגים חלוקות. על דעתי האישית בנושאים הללו אפשר ללמוד מגלישה באתר שלי שכתובתו: www.uapil.co.il.
"המניע העיקרי שלי הוא לסייע בהכנת החברה האנושית ל'יום שאחרי' – היום בו ממשלות יודו באופן מפורש שיש כאן חוצנים, ויחשפו את רוב מה שידוע להן על ההיסטוריה של התופעה והתחומים בחיינו המושפעים ממנה.
"אני משוכנע שחשיפה זו תשנה את החיים שלנו מקצה לקצה. יש סבירות לא מבוטלת שייווצרו כאוס ופאניקה. לדוגמה, החשיפה תיצור שינוי מהותי בשימוש במקורות האנרגיה. לא יהיה עוד צורך בשימוש בדלק פוסילי, דבר שייצור משבר כלכלי עולמי ויזעזע את הבורסות העולם. אני יודע שיש ממה לחשוש, ועלינו להכין עצמנו לחשיפה ולשינויים שיבואו. ברור לי שהחשיפה לא תביא לכאן עוד עב"מים וחוצנים אלא השינוי יקרה אצלנו, בהתנהלות שלנו, ובאופן שבו אנחנו תופסים את החיים שלנו על כדור הארץ. גם תחומים אחרים יושפעו באופן משמעותי: העולם המדעי יצטרך לעדכן את הפרדיגמות שלו, מעמד הדתות עלול להתערער, הסדר הציבורי עלול להיפגע, תביעות נזיקין ענקיות יוגשו נגד ממשלות ועוד. נכתבו מספר ספרים המנתחים את השפעות החשיפה והן מאתגרות מאד. כאמור המטרה העיקרית היא הכנה למה שצפוי לקרות."
אתה רואה בזה שליחות?
"אני יודע בוודאות שיהיה רגע בו ממשלות בעולם ידווחו ויודו שיש חוצנים ועב"מים. הרגע זה ממש קרוב – עניין של חודשים ולכל היותר שנים ספורות. כשזה יקרה יהיה כאן כאוס. אני מרצה ומדבר על תופעת העב"מים והחוצנים על מנת שאנשים יהיו מודעים לא ממקום של פחד ובהלה אלא ממקום של ידע והבנה. ידע, הבנה והיערכות מוקדמת הינם מרכיב חשוב בהתנהלות במצבים כאלו. ההיערכות הזאת מחייבת שינוי בפרדיגמות שניצבות בבסיסי התנהגות החברות האנושיות בהווה. אני חושב שמכלול ההתנהגויות של החברה האנושית, מבוססות על פרדיגמות שגויות, שינוי שמימושו הוא אתגר של ממש."
האם אפשר למתן את הפחדים שלנו?
"אפשר באמצעות הכרה של המציאות החדשה, הבנה של משמעויותיה, וראייה של הצדדים החיוביים של התופעה, כגון קפיצות דרך טכנולוגיות שהופקו מ'הנדסה לאחור' של שברי הכלים שנאספו, ושילובן בחיי היום-יום שלנו."
ספר מעט על החוצנים עצמם.
"עפ"י עדויות של אנשי צבא אמריקאים שעסקו אישית בנושא, ישנם סוגים שונים של חוצנים, כאשר לכל סוג מאפיינים המייחדים אותו, שקשורים לתנאים בהם הוא התפתח ולדרגת ההתפתחות שלו. יש אפילו דיווחים על משלחות של חוצנים שהגיעו לכדור הארץ על מנת ליצור שותפויות עם נציגים רשמיים של האנושות."
האם אתה אישית פגשת חוצנים?
"מעולם לא צפיתי בעב"מים ולא פגשתי חוצנים. אין לי חוויה אישית, ולדעתי יש בכך יתרון. אני משתדל לעסוק על כל הנושא בצורה אובייקטיבית. לעומת זאת, בכנסים הרבים בהם השתתפתי פגשתי עדים שהעידו על מפגשים כאלה. ככל שהתבגרתי הדרישות שלי לגבי מהימנות הראיות החריפו, זאת כתוצאה מההבנה ששינוי פרדיגמה המקובלת מחייב ראיות מובהקות ומשכנעות."
הזכרת קודם את העניין החוצני ב-D.N.A האנושי. מה יכול להיות העניין של החוצנים להנדס אותנו?
"בהתחשב במגוון הציוויליזציות המתקיימות בגלקסיה, סביר להניח שגם בגזע האנושי יש ייחוד ותכונות שאין להם. לדוגמה – ישנן עדויות כי חלק מהגזעים שבאים איתנו במגע הם חסרי רגש. ייתכן שהתודעה האנושית מרתקת אותם באופן הדומה לאופן שבו תודעת התמנונים מרתקת אותנו. אני שייך לקבוצה הטוענת בעקשנות שבעבר הרחוק התרחשה התערבות חוצנית שחוללה תרומה משמעותית להתפתחות ההומו ספיאנס (האדם המודרני). אם אכן הייתה התערבות כזאת אפשר להניח שהיא יצרה תועלות לציוויליזציה שבצעה אותה. למי שיש עניין בתאוריה הזאת אני יכול להמליץ על חומר קריאה מרתק."
מהי בעצם התודעה?
"התודעה היא מושג מורכב מאד. המאמץ האנושי לפענח את המושג הזה מתועד במאות ספרים, אלפי מאמרים ודיונים אין ספור. אני יכול לתרום לדיון את התשובה הבאה: תודעה היא מהות הצורכת סמלים. אני משער שהאמירה הזאת לא תהיה מקובלת על אנשי המדע, משום שהיא משחררת את התודעה מהתלות בגוף חי. היא תתאים למשל לתודעה שתתפתח (אולי בקרוב) אצל מחשבי על. סוגייה מעניינת היא האם החוצנים מסוגלים להעתיק חלקים מהתודעה האנושית, ולעשות בה שימוש לצרכיהם. זוהי דוגמה אחת מיני רבות."
מה אומרים המדע והמדענים?
"אני לא מכיר אף מדען שמוכן להודות בפה מלא בקיומם של גזעים חוצנים אינטליגנטים הבאים במגע עם בני האדם. יחד עם זאת, המדענים אינם שוללים אפשרות זאת. שלא כמו היופולוגים, המדענים אינם מכירים בראיות הרבות שישנן (לכאורה) כראיות תומכות. אכן, יש מדענים שמכירים את תופעת העב"מים לפרטי פרטים ומקפידים להתעדכן בכל החדשות בתחום, אך הם לא יודו בכך בפומבי. אם הם יעשו זאת, הם מסתכנים ב'חיסול אקדמי', יש לכך מספר דוגמאות בעולם האקדמי האמריקאי."
האם אתה מפחד מחוצנים או מעב"מים?
"לא. הסכנה הנשקפת מהם לאדם יחיד קטנה לאין שיעור מסכנות של פגעי טבע ואלימות אנושית לסוגיה. בעבורי, זהו תחום עניין מיוחד במינו, וככל שאני לומד אותו מתגלה בפניי עולם רחב ומרתק."
לשתף את הציבור הרחב
ביולי 2022 פרש קובי אלדר לגמלאות מתפקידו כמנכ"ל אורנים, ומאז מקדיש את רוב זמנו לנושא, ומעביר הרצאות למתעניינים.
על מה אתה מדבר בהרצאות האלו?
"בהרצאות המבוא אני מעדכן את השומעים, שיש ברשותנו אלפי ראיות תומכות, עדויות וממצאים לקיומם של עב"מים וחוצנים. אני מתאר סוגים שונים של ראיות, סוקר את הבסיס המדעי לאפשרות קיום ציוויליזציות בגלקסיה שלנו ולהסברות הגבוהה שהן נמצאות כבר בסביבתנו המיידית. בהרצאות מתקדמות אני מדבר בפרוט על חלקים מיוחדים של התופעה כגון: 'מעגלי תבואה', 'מפגשים מהסוג השלישי והרביעי', 'ארטיפקטים במערכת השמש', 'מה יקרה לחברה האנושית ביום שאחרי החשיפה?' ועוד."
עם פרישתו לגמלאות הקים קובי את "המרכז היזרעאלי לחקר ה-U.A.P" (השם החדש שפירושו: תופעות אוויריות בלתי מזוהות). מטרת המרכז היא לשתף את הציבור הרחב בכל הידע המעודכן על התופעה. זאת על ידי הנגשת חומר באמצעות אתר אינטרנט חדש, הרצאות קבוצתיות, שיחות זום אישיות למי שמעונין בכך, וחברות במועדון שיעסוק בתופעה בצורה מעמיקה יותר. ביוני הקרוב הוא נוסע לכנס רב משתתפים שיתקיים ב-Indian Wells, בקליפורניה שבארה"ב.
לפני מספר שבועות נכחתי בהרצאה של קובי "מפגשים מהסוג השלישי – זה לא רק סרט", היה מרתק. ממליצה בחום!
