יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 05 22 110839

עמק תפארת 

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

כבוד לחקלאים ולחקלאיות בתערוכת צילום במוזיאון העמק 

"הסופה 'ברברה' הכתה בשיא עוצמתה. אברהם, יליד 1949, עומד על הג'ון דיר הענק. רואים שהוא מרגיש בבית. טיפות גדולות נופלות עלינו, הן לא יעצרו אותנו. הפלאש מבזיק, אחרי שנים בגד"ש, בחום ובקור, מה זה כמה הטיפות גשם בשביל אברהם. 

את אברהם אני פוגש במשרדי הגד"ש בקיבוץ גבת. גבר נאה ומרשים, זקן אופנתי מאפיר ושני עגילי זהב באוזניו. רואים עליו את שנות העמק, אנשים שכבר לא פוגשים כל יום, יורד ופוחת הדור. מתבקש לצלם אותו ליד כלים חקלאיים וטרקטורים, אשר היוו חלק בלתי נפרד מעבודתו ומחייו. (…) אנו נוסעים לראות את באלות הכותנה ואת ההרחבה של הקיבוץ, וכולו גאווה- זהו מפעל חייו". 

כך כתב עפר בלנק, שצילם את אברהם וולוז׳ינסקי מגבת. יחד עם תצלומים של צלמים נוספים המתעדים את חקלאי עמק יזרעאל מוצג התצלום בתערוכה שמביאה מבט מעניין על חקלאות ישראלית כפי שחוו ממקור ראשון החקלאים והחקלאיות הוותיקים של העמק, במיזם "האוטוגרפרס", מיזם אומנות תיעודי בינלאומי, המפגיש בין אומנים לבין עדים למאורעות היסטוריים. התערוכה מוצגת במוזיאון העמק ביפעת עד ל-28.5.23. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!