במשק של חיים וסילבי אורן מגדלים בני המשפחה ענבי מאכל, תאנים ותמרים וגם גידול ייחודי ביותר: מטע של עצי ארגן, המשמש את בני הזוג להפקת שמן ארגן טהור, ששימושיו הרבין ברפואה ובקוסמטיקה כבר הוכחו על ידי מחקרים והוא גם מבוקש על ידי השפים, בשל טעמו הייחודי. שמן הארגן מוכר היטב ליוצאי מרוקו והעץ המיוחד שגדל פרא בדרום מערב מרוקו – בוית ואוקלם בישראל על ידי פרופ' יוסי מזרחי, מאוניברסיטת בן גוריון. היום גדלים כאלף דונם עצי ארגן בישראל, בערבה, בנגב וכאמור גם בבקעת הירדן. ביקור מרתק במרכז המבקרים ובמטעים של משק אורן במושב נתיב הגדוד
איש לא מזהיר אותך מהחום בבקעת הירדן. אתה משייט על כביש 90 ברכב, עטוף במוסיקה ובאוויר הקר של המזגן, מגיע ליעדך וחוטף את "הבום" – חום יוקד שנופל עליך משמי מרום ועוד אנחנו רק בתחילת הקיץ.
את החום הכבד הזה ניצלו ועדיין מנצלים חקלאי הבקעה לגידולי התמרים ולשלל גידולים אחרים, כדי לזרז את הגידולים ולצאת עם חלקם לפחות ראשונים לשווקים.
עם השנים נתקלו החקלאים בקשיים, הן מחרמות שהוטלו על תוצרתם בחו"ל לתוצרת והן משנת הקורונה, שפגעה בהם קשות הן בייצוא ובשיווק החקלאי (בעיקר תבלינים) והן באתרי התיירות.
תוסיפו לזה את גניבות המים, המחסור במים שפירים, הירידה במחירי המג'הול ובקיצור – היום לא קל להיות חקלאי בבקעת הירדן.
את ההגעה שלי למשק אורן שבמושב נתיב הגדוד כיוונתי לארבע אחר הצהרים. 'טוב', אמרתי לעצמי, 'נגיע אחר הצהרים, בטח לא יהיה כל כך חם'. טעות קשה!
השמש עמדה מוחשית יותר מתמיד במרכז השמיים, מטיחה בי את קרניה ללא רחם ולא עושה סימנים של רוצה לעזוב לשקיעה.
הגעתי לכאן בעיקר כדי לראות וללמוד מקרוב מה הוא גידול הארגן, עץ קוצני שמקורו במרוקו, שמפירותיו מפיקים את שמן הארגן, שתכונותיו הטובות הן רבות.
בפתח מרכז המבקרים מחכה לנו סילבי אורן, כאשר המרכז עצמו מוקף בריבועים פוטו-וולטאים ענקיים המוצבים על עמודים ועוקבים אחר מסלול השמש.
מזה כעשור מפיקים סילבי וחיים אורן את שמן הארגן מעצי הארגן ואגב, הם לא לבד, בארץ מגדלים היום כאלף דונם עצי ארגן להפקת השמן. משק אורן ידוע בארץ ובעולם באמינות ובאיכות שמן הארגן הטהור וכמובן בתוצרתו המשובחת: תאנים, ענבים ותמרים.
מעבר לאלה, חנכו בני הזוג השבוע חמישה בתי אירוח חדשים ומאובזרים ו"המכורים לטיולים", שעד עתה נמנעו לצאת מן הבית בשל הקורונה ובשל מבצע "שומר חומות" האחרון, מתחילים לחזור גם אליהם.
"הגענו לנתיב הגדוד ב-1981," נזכרת סילבי בתקופה שלפני 40 שנה. "קיבלנו בית ושטח ואחרי כל מיני ניסיונות התחלנו לגדל חרציות בבתי רשת ולייצא אותם להולנד. זה היה פנטסטי, הצלחה גדולה, אלא שאז ההולנדים ראו כי טוב וסייעו להולנדים שגרים מסביב לבורסה להקים חממות מזכוכית לגידול חרציות, עם רובוטים שעובדים שם. בקיצור, הבנו שהתחרות נגמרה, ומהרגע הזה כל אחד היה צריך לאיזה כיוון חדש הוא הולך. גידלנו כאן מאז המון דברים עד שכל אחד מצא לעצמו את הנישה שלו. אנחנו נטענו ענבים, תאנים ותמרים.
אגדת העיזים והארגן
"הסיפור של עץ הארגן בישראל התחיל לפני משהו כמו עשרים שנה, כאשר יוצאי מרוקו פנו לפרופ' יוסי מזרחי, מהמכון לחקר הנגב באוניברסיטת בן גוריון והציעו לו לעשות מחקר על העץ, כדי לדעת איך לגדל אותו באופן מבוקר וכיצד להפיק יותר שמן מעץ אחד, כי במרוקו הצליחו אז להפיק משמונה עצים רק ליטר אחד של שמן."
"המרוקאים מאמינים שאללה בירך רק אותם ונתן להם ליהנות מהעץ רק במרוקו. בתכל'ס זה היה נכון במשך הרבה מאוד שנים ואז פרופ' מזרחי התחיל במחקר הזה."
"בסופו של דבר נותקו הקשרים אבל בישראל המשיכו במחקר על העץ והיום אנחנו יודעים להפיק בין חצי ליטר לאחד ליטר שמן מעץ אחד של ארגן."
אנחנו מביטים בעץ הארגן עם פירותיו הצהובים שממבט ראשון מזכירים שזיפים ובמבט שני לא דומים לאף פרי אחר, כאשר פירות רבים רובצים על הריצפה.
חשוב לדעת, כי עץ הארגן מאוד קוצני ולכן לא ניתן לקטוף את פירותיו ופשט ממתינים שהם יפלו.
"אם הייתם באים לפני כן הייתם רואים כמה העץ הזה עמוס בפירות, אבל צריך לזכור שמ-50 עד 60 ק"ג אגוזי ארגן מפיקים רק ליטר אחד של שמן," מסבירה לנו סילבי. "זה עדיין מאוד קש ולכן כמובן שהעלויות כאן גבוהות מאוד."
פרי הארגן דומה קצת במבנהו לשקדים. את הזרע המלא בשמן מקיף אגוז קשה שאותו מקיפה קליפה צהובה שטעמה דוחה, אותה יש לייבש.
כאמור, כיוון שהוא קוצני עד להכאיב לא ניתן לקטוף את הפירות. במרוקו גדל הארגן בדרום מערב מרוקו, באזור של הברברים.
הסיפור המסורתי שרץ במרוקו הוא שהעיזים אוכלים את הפירות, מטילים את גלליהם ואז הנשים בוררות את הפרי, מפצחות את האגוזים ומהזרע הן סוחטות ומפיקות את השמן המיוחל.
היום הסיפור הזה קצת פחות נכון – המרוקאים כבר למדו להכניס מיכון מודרני להפקת השמן, אבל האגדה נותרה בעינה והיא מסופרת לתיירים."
"צריך לזכור שבמרוקו לא מדובר במטעים מסודרים, אלא בעצי ארגן שגדלו בבר כמעט בכל מקום ולכן יש גם פירות בכל מקום.
לחלק מהעצים קשה מאוד להגיע ולכן יתכן שהם עדיין משתמשים במקומות שונים בעיזים שמטפסות מצוין ומגיעות גם לעצים הרחוקים שעל המדרונות התלולים. הרועים ממתינים לעדרים שישובו למטה ואוספים את האגוזים, שכאמור גם כך נושרים.
"כשהתחלנו עם הארגן, לפני כשמונה שנים, וחשבנו על ייצור השמן באופן מסחרי לא היה מיכון וחשבנו על דרך כיצד להכניס את המיכון," משחזרת סילבי.
"רכשנו מכונה מיוחדת לפיצוח אגוזי ארגן מאיטליה בזווית מיוחדת, אבל גם אז צריך להכניס אותם למכונה רק אחרי שמקלפים את הפרי וממינים אותו."
"בהתחלה פיזרנו עצים בכל רחבי הארץ אצל כל מיני חקלאים, כי הפרי הזה ברגע שיש יותר מידי גשם הוא נופל. אז חיפשנו את האקלים הנכון. בגדול, הארגן מתאים לאקלים מדברי ולכן רבים נטעו בערבה ובנגב."
"עבור חלק מהחקלאים שמגדלים אנחנו מפיקים את השמן. כעיקרון, ענף הארגן בארץ הוא עדיין ענף שבחיתוליו."
איך הגעתם לארגן?
סילבי: "מה שקרה הוא שהיינו אחד מהמגדלים הגדולים של תאנים בארץ, תאנים מעולות לייצוא. כשהתחילו להחרים את התוצרת מהבקעה בחו"ל הפסיקו לקנות מאיתנו ושנה שלמה לא מכרנו אפילו לא ק"ג אחד של תאנים לייצוא."
"זה היה משווק עם תווית הממליצה לאכול שני תאנים ביום. לתאנים יש חומר שנקרא לטקס, שיש עליו המון מחקרים לפיהם הוא מחסל תאים סרטניים (מעי הגס)."
"אז באירופה קנו בזמנו את התאנים שלנו באמת בכמויות אדירות ולפני כחמש שנים, כשהפסיקו לרכוש מאתנו, נאלצנו להשמיד כ-12 טון תאנים. אז נפל לנו האסימון שאנחנו צריכים לפתח יותר את נושא הארגן."
השמן המופלא
מושב נתיב הגדוד החל את דרכו כמושבוץ בשנת 1975. ראשוני המתיישבים יושבו תחילה במעלה אפרים, שם למדו כיצד להקים ישוב והחלו לעבד את האדמות. שנה לאחר מכן קיבלו את בתי הקבע בנתיב הגדוד. כל מתיישב קיבל חלקת אדמה וכל שני מתיישבים חלקו בטרקטור אחד לעיבוד השטחים.
חיים אורן: "בשנת 1981 אשתי סילבי השתחררה מתפקידה כקצינה בחיל האוויר ואני השלמתי את לימודי התואר במדעי החיים."
"לנתיב הגדוד הגענו עם בתנו הבכורה הילה, במסגרת "בנה קן בבקעת הירדן", מבצע התיישבות של תנועת המושבים, במסגרתו מיינה התנועה מתוך מאות זוגות צעירים את המתאימים ביותר."
"כמו יתר החקלאים הצעירים במושב התחלנו לעבד את האדמות ולגדל גידולים כמו אבטיח, מלון, חציל, כרוב סיני, חסה ומה לא. זאת כדי לבדוק את התאמתם לאזור יחסית לגידולים באזורים אחרים בארץ."
"אנחנו התמחנו בגידולים הידועים באיכותם המעולה ובתכונותיהם הבריאותיות לשיווק מקומי ולייצוא – ענבי מאכל ללא חרצנים, תאנים, תמרים מזן מג'הול המבוקש ביותר בארץ וברחבי העולם וגולת הכותרת היא מטע עצי הארגן, מאגוזיו אנו מפיקים אצלנו בבית הבד את שמן הארגן הידוע בסגולותיו הבריאותיות הרבות ובשימושים בו לרפואה, קוסמטיקה ולמזון. המשק שלנו ידוע בכל רחבי העולם באמינות ובאיכות שמן הארגן הטהור.
"מקור עצי הארגן הוא כאמור בדרום מערב מרוקו, שם הוא גדל ממש כמו יער ועצי הארגן יכולים להגיע לגיל 200 שנה. במרוקו מ-6-8 עצים מפיקים ליטר שמן אחד."
"רק להשוואה: מעץ זית אחד ניתן להפיק כ-30 ליטר שמן זית. הארגן הוא עץ קוצני ירוק עד. גובהו מגיע עד 10 מטרים ורוחב הנוף כארבעה מטרים. שורשיו מגיעים לעומק של עד 8 מטר ואורכם יכול להגיע עד 90 מטר."
"מסיבה זו ישנם מקומות ששותלים את הארגן לעצירת אדמות סחף. גזע העץ ידוע בעמידות לחום ולמזיקים ולכן מכונה גם 'עץ הברזל'. העצים במרוקו נמצאו בעבר בסכנת הכחדה ולכן התגייס הנסיך אלברט ממונקו למאבק למען שימור עץ הארגן, מתוך הכרה בסגולות השמן למרפא ולטיפוח."
"כמו כן הכריז ארגון יונסקו על שטח עצום בין הרי האטלס לאוקיאנוס האטלנטי כעל שמורת ביוספירה לשימור העצים."
"הפרי משמש כבר מאות שנים את הברברים להפקת שמן הארגן ושמו הולך לפניו ברחבי העולם בשל סגולותיו הרבות."
"היום המרוקאים פועלים לשימור העץ לאור פרסום סגולות פירותיו. אם תביטו בפניהם של כמה מתושבי דרום מערב מרוקו תבחינו בעור הפנים החלק ללא קמטים. תכונה זו של שמן הארגן החלה להיחקר בתחילת שנות ה-2000."
"תהליך הפקת שמן הארגן הוא תהליך ארוך ויקר. תחילה מייבשים את הקליפה המקיף את האגוז, בדומה לקליפה של השקד הירוק – ומוציאים את האגוז הכלוא בתוכו."
"אגוזי הארגן קשים לפיצוח. אז אנחנו ממיינים את האגוזים על פי גודלם ומכניסים אותם למכונה שמפצחת אותם."
"את הזרעים הלבנים אנחנו מכניסים למכונה שטוחנת ודוחסת אותם על מנת למצות כל טיפה משמן הארגן."
"היות וזרע הארגן לא מכיל מים – אין צורך לבצע תהליך הפרדה בין השמן למים בדומה להפרדה שמבוצעת בשמן זית."
"כל התהליך נעשה כבישה קרה, ללא הפעלת כל אמצעי חום או עיבוד מסוג אחר."
"כך מתקבל שמן בהיר בצבע זהב שעובר אחר כך סינון להפרדת חלקיקי גפת זעירים הנמצאים בתוכו, על מנת לקבל שמן ארגן צלול.
"להפקת שמן הארגן הכהה יותר קולים את הזרעים מספר דקות. כתוצאה מכך נוצר שמן בעל צבע חום אדמדם המשמש לבריאות ולטיגון ולהכנת מאפים איכותיים."
"שמן ארגן כהה זה מוכר היטב על ידי יוצאי מרוקו ומבוקש על ידי טובי השפים, בשל הטעם המיוחד שהוא מעניק, טעם אגוזי עשיר ובעל ארומה נפלאה."
אז מה כל כך מיוחד בשמן הארגן?
חיים: "על פי מחקרים שהתפרסמו ברחבי העולם באתר PUBMED.COM ואף באוניברסיטאות ובתי הספר לרפואה בארה"ב, המקושר לשירות המזון והתרופות האמריקאי (FDA), מסתבר שלשמן הארגן השפעה מהירה וייחודית על מערכת הדם, על מערכת החיסון והעיכול ועל העור שלנו."
"תוך חודש ניתן לראות בבירור את השינוי במערכת הדם, על העור ובשיער. לפי מחקר שנערך באנגליה צריכה של 10CC לגבר ו-8CC לאישה – כמות של כף גדולה – תגרום אצל רוב המשתמשים בתקופה של חודש לעליה בכולסטרול הטוב, ירידה בכולסטרול הרע, לאיזון בלחץ הדם, לשיפור המערכת החיסונית ולשיפור במערכת העיכול."
"חולי סוכרת סוג 2 הנוטים לפתח מחלות קרדיווסקולריות בתדירות גבוהה מהאוכלוסיה הרגילה, יחזרו לערכים הנורמאליים לאחר שימוש יעיל בשמן."
"לאחרונה פרסמו חוקרים מקנדה שלשמן יש יכולות לעכב המשך התפתחות תאי סרטן בעור. יש המשתמשים בשמן להקלה על כאבי פרקים וכאבים ראומטיים."
"שמן הארגן ידוע בשימושיו הרבים לרפואה שכן הוא מכיל כמות גדולה של ויטמין E וחומצות שומניות לא רגילות הגורמות להתחדשות תאים.
"הוא משמש להאטת התפתחות עור יבש, מאט את תהליך הופעת קמטים, תכונה המכונה ע"י חברות הקוסמטיקה כאנטי אייג'ינג. לכן הן מוסיפות את השמן לתוך מוצריהם הייחודיים."
"השמן ידוע כמסייע בריפוי כוויות, מרפא אבעבועות רוח ומקל על חולי הפסוריאזיס. מרפא מחלות אגזמה של העור, מרפא שפשפת ויובש בקרקפת, גם אצל תינוקות."
"השמן מסייע גם לחיזוק ציפורניים מתפצלות ושבירות. הנשים מכירות את שמן הארגן במוצרים לטיפוח השיער. שימוש בשמן הטהור (בלבד) משמש להפחתת נשירת שיער אצל נשים ומעניק לשיער נפח, ברק ומסייע לאיחוד קצוות מפוצלים. בשל תכונותיו של עץ הארגן נוהגים לכנותו גם כ'עץ החיים'."
סילבי: "להבדיל ממוצרים אחרים לשמן הארגן יש מחקרים המוכחים את יעילותו במנעד רחב של טיפולים. אחרי חודש-חודשיים אפשר לראות את התוצאות החיוביות בבדיקות הדם.
"יש לנו לקוחות קבועים שרשומים במערכת המון זמן, במיוחד אנשים שיש להם כולסטרול גבוה שלוקחים כדורים המפחיתים כולסטרול, מה שיוצר כאבי שרירים."
"באחד מהמחקרים שבוצע באנגליה ממליצים כטיפול אלטרנטיבי לצרוך כ-10CC (בערך כף) של שמן ארגן ביום, העדיפות היא לקחת את זה בבוקר על בטן ריקה, והתוצאות מראות שהטריגליצרידים יורדים ממש בצורה מדהימה.
"אבל תמיד על אחד או שניים זה לא יעבוד לכן אני תמיד אומרת שחייבים בדיקות דם כדי לעקוב אחר הטיפול."
סילבי יכולה לדבר על התחדשות העור בביטחון מלא, לאחר שהיא בעצמה נפצעה כתוצאה מנפילה על האף. המשקפיים שהיו לה פגעו קשות וכמעט תלשו את אפה. היא עברה טיפול רפואי שכלל תפרים.
"הגעתי להדסה הר הצופים, בית החולים הכי קרוב אלינו, שם לא היה כירורג פלסטי. לא ידענו שיש בעין כרם כירורג פלסטי. לאחר התייעצות החליטו בהדסה שכירורג רגיל יפתור את הבעיה. כל האף שלי היה תפור וחששתי שיישארו לי סימנים."
"חודשיים לא יכולתי להראות את הפרצוף שלי, אבל טיפלתי בעצמי, מרחתי כל הזמן שמן ארגן וכמו שאתם רואים לא נשאר דבר. ברוך השם יחסית זה עבר די מהר."
"לבן שלי אידן הייתה תאונת דרכים שגרמה לפגיעה קשה בעור של הזרוע. טיפלנו בו בשמן ארגן וזה חידש לו את העור בצורה מהירה ביותר – תוך שבועיים הכל נעלם. מי שמכיר את השמן הזה יודע – זה דבר טבעי שעושה עבודה נהדרת."
לחיים וסילבי אורן ארבעה ילדים, כאשר הבן מתן אורן הוא הבן הממשיך; הבת הדס, מתגוררת בתל אביב ומגיעה למשק מידי יום ומסייעת בשיווק שמן הארגן; בן נוסף, אידן, מתגורר בגבעתיים ואף הוא מגיע למשק מידי יום.
הילה, הבת הבכורה, עובדת במרכז המחשבים של בנק במרכז הארץ. מלבד גידול הענבים, התאנים והתמרים ויצור שמן הארגן השקיעה המשפחה לאחרונה ב"צל ארגן" – מתחם בן חמש יחידות אירוח, למטיילים באזור.
סילבי ערכה לנו בגאווה סיור בבתי האירוח החדשים ואין ספק שמדובר ביחידות שהושקעו בהם מחשבה רבה.
משפחת אורן רגילה לארח במרכז המבקרים קבוצות מטיילים, אך בשל הקורונה נפגע נושא התיירות – ורק עכשיו, כאמור, אחרי שהוסרו ההגבלות ולא פשוט לטוס לחו"ל – חוזרים המטיילים לטייל ברחבי הארץ וכמובן גם בבקעת הירדן.
"אנשים היום בעידן הקורונה טסים פחות לחו"ל וזאת הפעם הראשונה שיש לי הזמנות לתקופת הקיץ," אומרת סילבי שהשבוע תחנוך את יחידות האירוח ותקבל הזמנות.
