כך הודיעו נציגי משרד החקלאות בדיון וועדת המישנה לחקלאות בכנסת * עיקר הפגיעה בחקלאי הגליל העליון והגולן * בשל הבצורת – פגיעה קשה בגד"ש בעמק החולה – מעל 55% מגידולי הקיץ לא יזרעו!
*תמונה ראשית: קציר חיטה לתחמיץ בשדות עמק החולה. צילום: פייסל הייב, ג"ג
בדיון של ועדת המשנה לחקלאות בכנסת, בראשותו של ח"כ אלון שוסטר על מצב הבצורת החמור, התריעו נציגי משרד החקלאות, רשות המים וגופים נוספים כי לאחר חמש שנים טובות, בשנת 2025 חלה ירידה קיצונית בכמויות המים – מפלס הכנרת עלה רק ב-18 ס"מ ולראשונה החל המפלס לרדת כבר בפברואר וצפוי שיגיע עד סוף העונה לקו האדום התחתון.
בדיווח של אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, נמסר כי "וועדת הבצורת המליצה להכריז על אזורים רבים כזכאים לפיצוי. שר החקלאות אישר את ההמלצה, שהועברה לשר האוצר. משרד החקלאות העריך את הנזק הישיר לחקלאים ב-287 מיליון ש"ח בשנת 2025 ובכ-1.5 מיליארד ש"ח בעשור הקרוב, וביקש תקציב סיוע של כ-400 מיליון ש"ח. רשות המים ציינה כי עיקר הקושי יהיה ב-2026, במיוחד באזורי הגליל העליון והגולן, בהם אין חלופות למי קולחים. נדרשת שמירה על משמעת בצריכת מים כדי לא להחמיר את המשבר.
"בישיבה אמרתי כי אין מחלוקת באשר לגודל האירוע, אך על המדינה לגבש כבר עתה פתרונות משמעותיים, שיחזקו את הוודאות של החקלאים. מאחר ולא יורדים בישראל משקעים משמעותיים בסוף מאי, אין סיבה לחכות להכרזה על בצורת עד סוף חודש מאי. בנוסף רשות הטבע והגנים התריעה מפני פגיעה קשה בנחלים ובנהר הירדן, שעלולה להוביל לקריסה אקולוגית."
יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, קרא לגבש פתרונות מידיים, כולל הכרזה על בצורת, סיוע לחקלאים, הקמת תשתיות מים בגליל העליון והשלמת תקצוב קרן הבצורת. הוועדה תקיים ישיבת מעקב בחודש הבא.
על פי נתוני השירות המטאורולוגי הישראלי, עונת החורף 2024/25 הסתיימה כאחת היבשות ביותר שנמדדו בישראל עם כ-50% בלבד מכמות הגשם הממוצעת לסוף מרץ במרבית אזורי הארץ, ואף הייתה העונה היבשה ביותר באצבע הגליל, עמק החולה והגולן מאז 1950/1. מחברת ג"ג (גליל גולן) של החברה לפיתוח הגליל, משקי הגליל העליון וצפון רמת הגולן, נמסר כי מיעוט הגשמים אילץ את חקלאי הגליל העליון והגולן להמשיך ולהשקות את גידולי השדה גם בעונת החורף וכתוצאה מכך ייקרה את עלויות הגידול בכ-40%.
בנוסף, בעקבות המחסור החמור שנוצר בכמות המים הזמינה להשקיית גידולי החקלאות – מעל 55% מגידולי השדה שהיו מתוכננים להיזרע בקיץ הקרוב בעמק החולה לא יזרעו ובהם עגבניות, תירס לרפתות החלב, תירס לתעשייה ולשוק ועוד. ייקור המים לחקלאות ושינוי בתכניות הזריעה והגידול- פוגע קשות בכלכלת חקלאי הגליל והגולן.
תנודות מזג האוויר הקיצון, עקב משבר האקלים הגלובלי, גרם בנוסף להשלכות השרב והבצורת, גם פגיעה קשה לגידולי החורף בעמק החולה עקב גל הקור הקיצוני של הסופה 'קורל', בעיקר לגידול החיטה בעמק החולה המתחלק ל-15 אלף דונם המיועדים לשחת למזון לפרות חלב, 20 אלף דונם לתחמיץ לפרות חלב ו-5 אלף דונם לגרעינים.
גל הקור הגיע לשיאו בליל ה-25 בפברואר עת התרחש אירוע 'קרה משולבת', שילוב של 'קרה קרינתית' ו-'קרה מוסעת', שהוביל לצניחת הטמפ' עד ל-5 מעלות מתחת לאפס, בחלק משטחי הגד"ש בחולה, אירוע שפגע בכ-20 מתוך 40 אלף דונם שטחי החיטה ונזק של כ-35% בירידת יבול החיטה בעמק!
ב'חברה לפיתוח הגליל' אומרים כי על פי נתוני האו"ם, צפויה האוכלוסייה העולמית לגדול לכ-9.7 מיליארד נפשות בשנת-2050 ול-10.4 מיליארד ב-2100 (כיום גודל האוכלוסייה העולמית נאמד בכ-8 מיליארד), כשהביקוש לתוצרים חקלאיים צפוי להכפיל את עצמו עד לאמצע המאה הנוכחית. ענף החקלאות צפוי להתמודד עם סיכונים ההולכים וגדלים הקשורים לזמינות מים עקב עלייה בטמפרטורות, והתפתחות המהירה של בצורות וכתוצאה מכך גם אתגרים בייצור מזון, עלייה של מחירי המזון, ולכן על ממשלת ישראל להיערך לאתגרים מורכבים אלו בענף החקלאות, כולל תקציב ראוי למו"פ (מחקר ופיתוח) חקלאי יישומי, מציאת פתרון לבעיית המים לחקלאות, בעיקר בגליל ובגולן, שם נמצאים רוב מקורות המים הזורמים לכינרת ולמוביל הארצי, לצורך התייעלות ענף החקלאית בשנים הקרובות והבאות במאה הנוכחית."
ראוי לציין כי הבצורת פגעה בעיקר בחקלאי הגליל העליון והגולן, הן בקיבוצים והן במושבים המגדלים ירקות בשטח פתוח, שאינם מחוברים למערכת המים הארצית ובמשך שנים תלויים בכמויות המשקעים שיורדים, אותם מנצלים אגודות המים השונות. כמו כן, כמות המאגרים באזורים הללו מצומצם בהשוואה לאזורים אחרים והחקלאים אף אינם מחוברים למערכת קולחין שלישונית אלא לעתים למי קולחין שניוניים בלבד.
תכנית מד"א למתנדבים מחו"ל
במשך יותר מ־25 שנה, החוויה הישראלית, חברת בת של הסוכנות היהודית, מובילה את אחת מתכניות ההתנדבות המרגשות והמשמעותיות ביותר לצעירים יהודים מרחבי העולם: התכנית למתנדבי חו"ל של מגן דוד אדום. מה שהתחיל כיוזמה קטנה של קבוצת צעירים מקנדה, שהגיעו לישראל כדי לקחת חלק בעבודת ההצלה הלאומית, הפך עם השנים למסלול קבוע ומבוקש שמביא מאות צעירים מלאי מוטיבציה מכל העולם.
התכנית, הפועלת כיום במסגרת תכנית "מסע" ומציעה מלגה למשתתפים, מיועדת לצעירים וצעירות יהודים בגילאי 18–30, שבוחרים להקדיש שישה שבועות מחייהם בישראל – לא בשביל לטייל אלא כדי להצטרף לשורות מד"א ולתרום להצלת חיים בשטח. עשרת הימים הראשונים מוקדשים ללימודים אינטנסיביים של עזרה ראשונה, בהיקף של כ־60 שעות, שבסופם מקבלים המשתתפים הסמכה רשמית ברמת "מגיש עזרה ראשונה".
אבל החלק האמיתי מתחיל אחרי: חמישה שבועות של התנדבות פעילה בתחנות מד"א, כחלק מצוותי האמבולנסים – יוצאים לקריאות חירום, מסייעים בתאונות דרכים, בתקריות ביטחוניות, באירועי חירום רפואיים, ועובדים עם צוותים ישראליים מנוסים. מעבר לחוויה המקצועית, התכנית מעניקה למשתתפים הזדמנות ייחודית לחוות את ישראל מזווית אחרת: לא כתיירים, אלא כמי שנמצאים בלב העשייה.
