פחמן אורגני בקרקע: במאמר הקודם התחלתי לדון בשימור וטיוב הקרקע כעקרון מרכזי בחקלאות ברת קיימא. מבנה קרקע מיטבי ומגוון תהליכים ביולוגיים ופיסיקליים קשורים בכמות הפחמן האורגני בקרקע ולפעילות החקלאית השפעה ישירה עליה.
לפני שמתחילים לדון בפחמן האורגני בקרקע, יש לכלול בדיון את תפקיד הקרקע במחזור הפחמן הגלובלי (Global Carbon Cycle). אם בכך עסקינן, מה זה בכלל מחזור הפחמן הגלובלי?
כדי להבין זאת נחזור רגע לפחמן..
פחמן הוא אבן בניין בסיסית של החיים על פני כדור הארץ. אנחנו עשויים, ניזונים ומתקיימים מפחמן. פחמן הוא דלק התרבות האנושית (מטאפורית ומעשית) והוא היסוד הרביעי הנפוץ ביקום. בכדור הארץ הפחמן נאגר רובו בסלעים, יתרתו באוקיינוסים, באטמוספירה, בצמחים ובעלי חיים, בקרקע ובדלקים מאובנים. סך כל חילופי הפחמן בין המאגרים השונים הוא מחזור הפחמן הגלובלי.
ללא התערבות, מחזור הפחמן שומר על ריכוזי פחמן קבועים פחות או יותר במאגרים השונים, אבל שינוי בריכוז הפחמן באחד המאגרים יוביל בתגובת שרשרת לשינויים בכולם!
ומכאן “אקזיט קטן” לשינויים אקלימיים והתחממות גלובלית – בהיסטוריה של כדור הארץ, שינויים אקלימיים כהתקררות כדור הארץ בעידני הקרח, גררו ירידה בריכוז הפחמן האטמוספרי, בעוד התחממות כדור הארץ גרמה לעלייה בריכוזו. אך בעוד שלאורך ההיסטוריה שינויים אלו נגרמו משינוי מסלול כדור הארץ ביחס לשמש – היום, שינויים אלו הם אנתרופוגניים.
היום, השינויים במחזורי הפחמן הגלובלי נגרמים מפעילות אנושית – שריפת דלקים מאובנים, ייצור מלט, בירוא יערות וחישוף קרקע, המעלים את ריכוזי הפחמן הדו- חמצני באטמוספירה. פחמן דו- חמצני הוא גז חממה, ז”א שהוא קולט אנרגיה באורכי גל שונים ביניהם אינפרה-אדום (וואי וואי איזה חום..).
את האנרגיה הנקלטת הוא משחרר חזרה והיא מתפזרת בכיוונים שונים, גם אל פני הקרקע ומחממת אותם. העלייה בריכוז הפחמן באטמוספירה, כבר אחראית לעלייה של כמעט מעלה צלזיוס! בטמפ’ הממוצעת של כדור הארץ משנת 1880 (תוך פחות מ-150 שנים, מדהים, לא?!). בהיסטוריה האנושית, לאוכלוסיית בני האדם לקח 200,000 שנים להגיע למיליארד אך “רק לאחרונה”, 200 שנים, לצמוח לכמעט 8 מיליארד!!! בשנת 2050 אנחנו צפויים להתקרב לקו ה-10 מיליארד, ובהתאם לכך, צפי ריכוזי הפחמן האטמוספרי לא מעודד: אנחנו יוצרים לעצמנו יופי של חממה.
פחמן אורגני בקרקע
קרקע היא אחת ממאגרי הפחמן הגלובלי והמטרה לשמור בתוכה כמה שיותר פחמן או להימנע מפליטת פחמן ממנה אל האטמוספירה ולא רק בשל תרומת הפחמן להתחממות הגלובלית אלא ובעיקר מהיבט “אנוכי” חקלאי של איכות הקרקע. טיוב המשאב יקר הערך, זה שקשה לחדשו, הוא מטרה מרכזית בכל ממשק חקלאי בר-קיימא.
איכות הקרקע תלויה רבות בממשקי ניהול הקרקע: שימוש בזבלים אורגניים, סוגי גידול, אופן הגידול, מחזורי גידול, עיבודי קרקע, חיפוי/ חישוף קרקע והתייחסות לבעיות הרס/ סחף קרקע – הם גורמים המשפיעים רבות על תכולת הפחמן בקרקע כאינדיקטור לתכולת החומר האורגני ונמצאים בשליטה רבה של החקלאי.
עלייה בכמות הפחמן בקרקע תורמת לתילכוד הקרקע ולמבנה, מקטינה את הצפיפות הנפחית של הקרקע, משפרת אוורור, חדירות ותאחיזת מים, מקטינה את ההתנגדות המכנית לעיבודים ואת שחיקת הקרקע. יש קשר ברור בין תכולת חומר אורגני להקטנת הרס/ סחף קרקע. בנוסף עלייה בכמות החומר האורגני תורמת לפוריות הקרקע בעידוד אוכלוסיות מיקרואורגניזמים ותרומת יסודות הזנה.
לתפיסתי, קרקע משולה “לאורגניזם על", ישות עם חיים ונשמה.. זה מה שמבדיל אותה מעפר והופך אותה לא ד (ם) מ ה.
בגיליון הבא אציג את הפעולה הבסיסית והחשובה לשימור וטיפוח הפחמן האורגני בקרקע בראי החקלאות הישראלית- שימוש בקומפוסט וזבלים אורגניים והשלכותיו על התכונות הביולוגיות והפיזיקליות של הקרקע.
תגובה אחת
שלום רב,
רציתי לברר האם נעשה מחקר / בדיקה כמה פחמן לכוד בקרקע / בצומח .
אני מחפשת עבור עבודה שאני עושה בתחום