פינוי שטח בקיבוץ ברוח טובה: בקיבוץ רואים מעין "משפחה אחת גדולה". בהתאם, על פי רוב מנסה הקיבוץ לפתור מחלוקות שהתגלעו בינו לבין מי מחברי הקיבוץ מבלי להיזקק לערכאות משפטיות. לעיתים מתחייב הקיבוץ בפני החבר בכתב כי כל סכסוך ביניהם ייפתר "בדרכי נועם", ב"ברוח טובה" וכיוצ"ב. אמירות מעין אלו יכולות לשמש ככלי ניגוח משפטי כנגד הקיבוץ ולייצר ציפיות אצל החבר ולכן יש לנסחן בצורה זהירה ונכונה. מצאתי לנכון לסקור בפניכם מקרה שנדון לאחרונה (16.6.19) בפסק דין שנתן בית משפט השלום בצפת* שם התייחס בית המשפט להתחייבות הצדדים, קיבוץ וחבר, לפתור מחלוקות "ברוח חברית וברוח הקיבוץ".
באותו עניין הגיש הקיבוץ תביעה נגד חבר שהפעיל עסק תיירותי בשטח הקיבוץ, אותו הוא שכר בתמורה מהקיבוץ. במסגרת ההליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים ניתן פסק דין בבית משפט השלום בטבריה אשר קבע כי על החבר לפנות את המקרקעין בתוך חמש שנים (ביום 1.1.14) ולהשיבם לקיבוץ. כמו כן נפסק כי על הקיבוץ לפצות את החבר בסך של 600,000 ₪ בגין השקעותיו במקרקעין. על פסק הדין זה הוגשו ערעורים על ידי שני הצדדים. במסגרת הערעורים הגיעו הצדדים להסכמה לפיה החבר ימשיך להחזיק במקרקעי הקיבוץ למשך חמש שנים נוספות, עד ליום 01.01.2019, בתמורה לתשלום דמי שימוש שנתיים. כמו כן, החבר ויתר על הפיצויים שנפסקו לזכותו והצדדים הצהירו, במסגרת פסק הדין, כי יפעלו לפתרון כל מחלוקת "ברוח חברית וברוח הקיבוץ". לאחר פסק הדין בערעור נתגלעו מחלוקות בין הצדדים וננקטו מטעמם מספר הליכים הדדיים האחד כנגד משנהו. בנוסף, הצדדים פנו להליך גישור אשר לא צלח. עם תום תקופת השכירות הנוספת שנקבעה בפסק הדין בערעור, ומשהצדדים לא הגיעו להסכמות לגבי המשך תקופת השכירות מעבר לתאריך 01.01.2019, הוגשה התביעה דנן מטעם הקיבוץ לפינוי החבר הנתבע מהמקרקעין.
טענתו העיקרית של החבר הייתה כי לא נקבע מועד פינוי בפסק הדין שבערעור, וכי עניין הפינוי הושאר ללא הכרעה בכוונה ובהתבסס על הסכמת הצדדים שכל המחלוקות יפתרו ברוח טובה, רוח חברית ורוח הקיבוץ. הנתבע טען עוד כי הצדדים סיכמו במסדרונות בית המשפט שפינוי אינו על הפרק. עוד נטען כי לקיבוץ היה ברור שפינוי אינו אופציה, ובשנת 2017 אף התנהל משא ומתן בין הצדדים לגבי המשך השכירות. בהקשר זה הצביע החבר על החלטת ישיבת המועצה של הקיבוץ כי החבר יפעיל את המקרקעין ל-5 שנים נוספות. עוד טען החבר כי הדרישה לפנותו סותרת את תקנון הקיבוץ וכי בתור חבר קיבוץ הוא הסתמך על אורחות החיים בקיבוץ ועל חובתו לדאוג לכל מחסורו.
פינוי שטח בקיבוץ ברוח טובה
בפסק דינו קבע בית המשפט כי אין לפרש את פסק הדין בערעור כחוזה שכירות עד אין קץ. לדעת בית המשפט, ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין ברורות ומפורשות, והמסקנה היחידה המתחייבת מהם היא כי יחסי השכירות בין הצדדים הסתיימו עם תום תקופת השכירות הקצובה בפסק הדין בערעור, ומאחר והצדדים לא הצליחו במשך 5 שנים תמימות להגיע להסכמה לגבי ההמשך, על החבר לפנות את השטח ולהשיבו לחזקת הקיבוץ. בית המשפט קובע כי הצהרת הצדדים בפרוטוקול פסק הדין בערעור לפיה הם ינסו לפתור את המחלוקות ברוח טובה, רוח חברית, ורוח הקיבוץ ביטאה את נכונות הצדדים דאז להגיע להסכמות. הצהרה כללית זו איננה מקנה זכות אפריורית לחבר להמשיך ולהשתמש במקרקעין מעבר לתקופת השכירות בפסק הדין ואין לראות בה הוראה המחייבת את הקיבוץ להמשיך ולהשכיר את המקרקעין לחבר.
בית המשפט מציין כי החלטת מועצת הקיבוץ כוללת הסכמה כללית לנהל משא ומתן עם הנתבע לצורך מתן אופציה להמשך החזקתו במקרקעין. לכן, אין להתייחס להחלטה זו כאל קביעה המחייבת את הקיבוץ להאריך את תקופת השכירות. גם מתקנון הקיבוץ לא ניתן לדלות קביעה המחייבת את הקיבוץ להמשיך ולהשכיר את המקרקעין לנתבע, ובית המשפט קובע כי מדובר בטענה כללית מדי שאין לה אחיזה.
בית המשפט מוסיף וקובע, כי הנתבע מוכן היה להסתלק מהשטח באופן מידי תמורת פיצוי, ולא מן הנמנע כי סירובו לפנות את השטח נועד למטרה של הפעלת לחץ לצורך קבלת פיצוי בעד הסתלקותו מהמקרקעין. נכונות זו של הנתבע עומדת בסתירה מול טענותיו לגבי הסתמכות על אורחות החיים בקיבוץ ועל כך שמדובר במפעל חייו שהינו בעל חשיבות מיוחדת עבורו.
בית המשפט ציין עוד כי השימוש שמבצע החבר הינו שימוש חורג החושף את הקיבוץ לקנסות ואף לחילוט הערבות שהפקיד ברשות מקרקעי ישראל.
לאור האמור לעיל, בהעדר הסכמה לגבי המשך השכירות, ובשעה שהחבר לא הצביע על זכות המקנה לו להמשיך ולהשתמש במקרקעין, מורה בית המשפט לחבר לפנות את השטח ששכר מהקיבוץ.
*תא"ח (שלום צפת) 71300-10-18 קיבוץ דפנה אגודה שיתופית בע"מ נ' יהודה פורת (פורסם בנבו, 16.06.2019)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נכתב אחרת.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו.
