יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 214084978

פלשתינים אורחים רצויים בישראל

3 דק' קריאה

שיתוף:

בחסות אירוע הצגת זנים מסחריים של חברת "זרעים גדרה-סינג'נטה" היה לי עונג מיוחד להכיר קבוצה של חקלאים שהגיעו לשטח מערים פלשתיניות

חאמד מרעי מכפר דן בג'נין מגדל תות שדה בהיקף גדול, פלפל חריף, חציל ומלפפון בייבי. "יש אש בשטח מסוים אבל אצלי יש חקלאות טובה ואני מקיים קשר מקצועי ומסחרי עם ישראל". חאמד, בן 56, מגלה לי שמדי שנה הוא משווק 4500 טונות של מלפפון ננסי (בייבי) למפעל השימורים של קיבוץ בית השיטה.

חאמד מרעי מכפר דןגנין
חאמד מרעי מכפר דן ג'נין

"יש לי כמעט 1000 טון של תות שדה בשנה שאני מוכר ללקוחות בג'נין וחצילים בכמות טובה לכפר קרע בוואדי ערה. העסקים עם ישראל טובים מאד. משלמים בזמן ואני מפרנס את המשפחה שלי בכבוד". חאמד מרעי מוכן שאצלם אותו, בלי כל חשש. הוא משליך את מה שנותר מהסיגריה שעישן ונערך לצילום.

לידו בשולחן ישב רביע עדלי חמאד (60) שהציג את עצמו בשפה האנגלית: "אני מבית דג'ה בשכם. אני אגרונום ואני בצד של ההדברה הביולוגית. אני מדריך מקצועי של חקלאים ומגיע כמה פעמים בשנה לישראל לראות גידולים חדשים וגם להכיר מקרוב את החקלאות הישראלית המתקדמת".

רביע עדלי חאמד
רביע עדלי חאמד

בשולחן סמוך היכרתי את נעים אסעד שוקרי, בן גילו של חמאד מטול כרם. "יש לי 12 דונם חממות תות שדה. לפני שנים גידלתי ירקות ובשלב מסוים הבנתי שכדאי שאגדל תות. אני משווק לשוק המקומי בגדה המערבית וגם לישראל. התות שלי נקי מריסוסים, כי אני מגדל בהדברה ביולוגית".

סוהיל אבו-דהה מבקש בתחילת שיחתנו לדבר דווקא על היחסים שאותם הגדיר "טובים מאד" עם ישראל. "כשיש לך תוצרת טובה, ישראל מקבלת אותה וכולם מבסוטים. אני מאד מקווה שבעתיד לא יהיו בעיות שימנעו יחסי סחר עם ישראל. אני מגדל עגבניות, פלפל בטול כרם ומקבל מישראל מחיר טוב לתוצרת שאני משווק".

הלל אדירי, האיש האמון על פעילות בין החקלאים הפלשתינים וחברות חקלאיות בישראל, מפנה אותי לדבר עם עוד שני אנשי חקלאות שהוא דאג להביא אותם לאירוע של חברת "זרעים גדרה -סינג'נטה".

עבדול חאלים חאלד מכפר דינבה והאורח ממהר לגלות לי: "אתה יודע מי נולד בכפר שאני גר בו? זה כפר הולדתה של המלכה ראניה, מלכת ירדן שנשואה למלך עבדאללה".

עבדול חאלד מגדל מטול כרם מלפפון, חציל ועגבניות צ'רי והוא שמח לתפוס צילום עם עוד חבר בשולחנו אבל מבקש שלתצלום יצטרף גם הלל אדירי. המצולם השני שתיעדתי במקום הוא איאד מלוח גם הוא מטול כרם, שמסיים את הסטייק ואת הטוגנים ומספר לי בעברית נקיה משגיאות ש"אחותי מהנדסת חשמל, מאד רצתה לבוא היום לפה אבל זה לא הסתדר לה". איאד כמו קודמיו מדבר על יחסים מצוינים עם החקלאות הישראלית ו"אינשאללה, שככה זה ימשך".

הלל אדירי המלווה את החבורה הפלשתינית מספר לנו כי "השנתיים האחרונות היו טובות מאד למגדלי התות בערי הגדה. היבולים היו בהיקף גדול, ממש כפול מבשנים קודמות".

מימין איאד חאלד הלל אדירי ועבדול חלים חאלד 1
מימין איאד חאלד, הלל אדירי ועבדול חלים חאלד

לדבריו ברחבי הגדה משתרעים 700 דונם של תות ובעזה 3500 דונם. "חקלאי עזה משווקים את התוצרת שלהם לגדה, כי נוצר שם מחסור ונוח להם לקבל תוצרת מעזה".

אדירי מציין שחקלאי הרשות הפלשתינית קונים שתילי ירקות במשתלת רומנו באבן יהודה. "השנה הם קנו 25 אלף שתילי אם, לשטח גידול של 550 דונם במנהרות ובמצע מנותק. יש להם גם זנים חדשים של ירקות ובין השאר הזנים האלה הם פיתוח של וולקני. תדע לך שכל מערכות ההשקיה בגדה המערבית ויריעות הפלסטיק שעוטפות את החממות הן מייד אין יזרעאל".

אכן, מעניין לשמוע שיש גם פלשתינים טובים, יעילים בעבודתם ונהנים לשתף פעולה עם חקלאות ישראל.

עבד בשירות 5 שרי חקלאות הלל אדירי, בן 85, שמונה לתפקידו כקצין מטה חקלאות ומים במינהל האזרחי בשנת 1990 על ידי שר החקלאות אהרון אוזן, שימש בשנותיו במשרד החקלאות כעוזר השרים אריק שרון ואריק נחמקין, כמו גם של אברהם כץ-עוז ויעקב צור. בין השאר היה ממונה על ביצוע חוק ההתיישבות. בנו, אודי, כיהן בשעתו כסגן ראש אגף התקציבים באוצר ואחר-כך מנכ"ל משרד האנרגיה בתקופת השר ד"ר יובל שטייניץ. כרגע הוא בשנת צינון, עד לקבלת תפקיד ציבורי חדש. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן