מהפכה של ממש מתרחשת בימים אלה בשדות החקלאיים של ישראל. בחוות היישום וההכשרה של היחידה לחקלאות וחדשנות גולן, במכון שמיר, נחנכה חלקת המחקר האגרי-וולטאי הראשונה בישראל על מערכת גידול חדשנית, כחלק מתכנית הפיילוטים של משרד החקלאות. המיזם החדשני, המשלב חקלאות מתקדמת עם הפקת אנרגיה סולארית, מסמן תחילתו של עידן חדש בחקלאות הישראלית.
חדשנות פורצת דרך
המיזם, שהוא פרי שיתוף פעולה בין היחידה לחקלאות וחדשנות גולן שבמכון שמיר למחקר והחברות דוראל, אנקו וסולאראדג', מציג מודל אגרי-וולטאי מתקדם בחלקת גידולי שדה הידרופונית אינטנסיבית. החלקה צפויה להניב תוצרת חקלאית באיכות פרימיום, בכמות הגבוהה משמעותית מהממוצע, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשניות ומערכות חכמות.
צורך לאומי ואתגר סביבתי
המיזם עונה על צורך לאומי משמעותי ואתגר סביבתי מורכב. ישראל הציבה לעצמה יעד שאפתני של שלושים אחוזי אנרגיה ירוקה עד שנת 2030. יעד זה, שנקבע במסגרת המחויבות הבינלאומית של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה, אינו בר-מימוש ללא שילוב חכם של הפקת אנרגיה סולארית בשטחים חקלאיים קיימים.
ניסיון בינלאומי מעודד
אוריה רשף, מנהל תחום חקלאות אגרי-וולטאית ביחידה לחקלאות וחדשנות גולן, מסביר כי הניסיון הבינלאומי מעודד. מדינות מובילות כמו יפן, גרמניה וארצות הברית כבר זיהו את הפוטנציאל והשקיעו משאבים רבים בפיתוח התחום. הנתונים מראים כי בחלק מהגידולים, השילוב בין פאנלים סולאריים לצמחים אינו רק אפשרי, אלא אף משפר את איכות התוצרת החקלאית וכמות היבולים.
"העשור האחרון הציג תוצאות מרשימות ממדינות מובילות בעולם", מסביר אוריה רשף ומוסיף: "המחקרים מראים שלא רק שהשילוב בין הפאנל לצמח עובד, אלא שבגידולים מסוימים נוצרת סינרגיה מפתיעה. למשל, בענף היין, שהוא מוביל בחקלאות הגולן, ההצללה החלקית מהפאנלים הסולאריים עשויה דווקא להיטיב עם הגפנים, במיוחד לאור נזקי הקרינה והחום שאנו חווים בשנים האחרונות."
איזון עדין וחשיבות החקלאות
"אנחנו ניצבים בפני הזדמנות היסטורית," מדגיש יאיר גולן, מנהל היחידה לחקלאות וחדשנות במכון שמיר. "המודל חייב להתבסס על חקלאות רווחית המנצלת את הפאנלים הסולאריים להצללה עבור הגידול, ולא להפך. אני צופה עתיד מזהיר לחקלאי ישראל אם נפעל בחוכמה ועם מדיניות ברורה. זוהי האחריות של הדור שלנו לדאוג לעתיד החקלאות ובטחון המזון של ישראל לשנים הבאות, ועלינו לעשות זאת מתוך אידיאולוגיה איתנה בחיבור לאדמה ולחקלאות ומתוך הבנה שחקלאות חייבת להיות מצטיינת וכלכלית."
מחקר מתקדם ואיסוף נתונים
המרכז החדש בגולן מצויד במערכות מתקדמות לאיסוף וניתוח נתונים, המאפשרות מעקב מדויק אחר ההיבטים הפיזיולוגיים של הצמחים והביצועים האנרגטיים של המערכת. הנתונים שייאספו יסייעו בפיתוח פרוטוקולים מיטביים לגידול ובהבנת ההשפעות ההדדיות בין המערכת הסולארית לגידולים החקלאיים.
תכניות עתידיות והרחבת הפעילות
בעתיד הקרוב צפויות לקום מערכות נוספות המשלבות חקלאות מתקדמת וייצור חשמל בכרמי יין וזיתים. שיתוף פעולה חדשני נרקם גם עם המו"פ המשולש, במטרה לפתח פתרונות פורצי דרך בתחום החממות.
הזמנה לשיתופי פעולה
היחידה לחקלאות וחדשנות גולן מזמינה יזמים וחברות טכנולוגיה לבחון אפשרויות לשיתופי פעולה במגוון תחומים: מערכות השקיה חכמות, פתרונות דישון מתקדמים, מערכות לניטור מזיקים, טכנולוגיות ריסוס חדשניות, פתרונות האבקה אוטומטיים ומערכות רובוטיות.
"המפתח להצלחה טמון באיזון הנכון," מוסיף רשף. "הדרך לגשר בין האינטרסים של החקלאים לכוחות יזמי האנרגיה טמונה במדיניות חכמה וגמישה. יצירת מגבלות רגולטוריות ברורות לצד מתן אפשרויות ליזמים למקסם את ייצור האנרגיה במודלים של חקלאות מתקדמת, תאפשר לנו לראות שגשוג חסר תקדים בחקלאות הישראלית."
גולן מסכם: "שנת 2025 שבפתח, מהווה נקודת מפנה היסטורית לחקלאות ישראל. אנו קוראים ומברכים יזמים נוספים לבחון אפשרויות לשיתופי פעולה בבחינת טכנולוגיות חדשניות ומשלימות במסגרת המערכות שקיימות אצלנו ביחידה לחקלאות וחדשנות במכון שמיר, המו"פ האגרי-וולטאי בגולן".
השפעה ארוכת טווח
פרויקט זה מסמן נקודת מפנה בחקלאות הישראלית, המשלבת חדשנות טכנולוגית עם קיימות סביבתית. ההצלחה של המיזם עשויה לשמש מודל לחיקוי ברמה הלאומית והבינלאומית, ולהוביל את ישראל לעמדת מפתח בתחום החקלאות המתקדמת והאנרגיה המתחדשת.
