יבול שיא
הרפת והחלב
אירוע פרידה אלי פיינרמן מכון וולקני

פרישתו של פרופ' אלי פיינרמן לגמלאות

5 דק' קריאה

שיתוף:

עשרים וארבע שעות אחרי אירוע הפרידה ממנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת, עטה אודיטוריום כהן בבית דגן חגיגיות נוספת עם אירוע שבא לחתום את הפרק המקצועי של פרופסור אלי פיינרמן בשדה המקצועי של החקלאות הלאומית.

ממשלת ישראל אישרה בשנת 2016 את מינויו לראש מינהל המחקר החקלאי – וולקני – לתקופת כהונה בת ארבע שנים ושר החקלאות הקודם אלון שוסטר חתם על הארכת הכהונה בשנה נוספת, שנחתמה ב-11 בדצמבר השנה.

לפני חמש שנים, כאשר שר החקלאות אורי אריאל ביקש מהממשלה לאשר את המינוי לתפקיד המחקרי הבכיר ביותר במדינה, ציין אריאל כי פיינרמן "הוא הסופרטנקר שמינהל המחקר החקלאי צריך עכשיו.

היכרותו ושליטתו בחומר יאפשרו לו להוביל את וולקני להישגים מרשימים למדינה ישראל ולתושביה. הניסיון של פיינרמן לאורך השנים הוכיח את עצמו בהיבט המחקרי והן בהיבט הניהולי ואני מאמין שהוא יוביל את מכון וולקני להישגים ולמצוינות".

אם קיווה השר אורי אריאל ומנכ"ל משרד החקלאות באותה עת, עו"ד שלמה בן אליהו, כי אחרי דברי שבח שכאלה, פיינרמן יהיה בבחינת "יס-מן", נוכחו השר והמנכ"ל חיש מהר כי אין זה האיש שהם סברו שיממש את ההחלטות שלהם בהיבטים שונים ולעיתים משונים. זמן קצר אחרי שנכנס לתפקידו הציגו השר אריאל והמנכ"ל תכנית דרמטית להעתיק את מכון וולקני לצפון הארץ.

פרופסור אלי פיינרמן הציג עמדה עצמאית, שונה, ובפורומים שונים הבהיר לשומעיו, ובמיוחד להנהגת משרד החקלאות, כי על וולקני להישאר בבית דגן.

גם בהמשך הדרך הציג פיינרמן דעה שונה מזו של השר הממונה, שהבין מעשית אם מי יש לו עסק. פיינרמן צורף על ידי השר לוועדה שבחנה את העברת וולקני לצפון, אך מעמדו היה של משקיף שאינו יכול להצביע בעד או נגד.

אחרי דיונים רבים הוועדה קבעה שוולקני יוותר על מקומו במרכז הארץ והפרופסור פיינרמן זכה לאהדת המונים בקרב עובדי מינהל המחקר שעודדו והתעודדו מהתנהלותו עד יום פרישתו לגמלאות.

לאירוע הפרידה באו חוקרים ומדענים רבים שהכירו והוקירו את ראש המינהל לאורך שנים רבות.

שר החקלאות עודד פורר

שהיה ראשון המברכים קבע בראשית דבריו: "פרופסור פיינרמן היה מינוי ראוי וחשוב בראש המוסד, אולי הכי חשוב במשרד החקלאות. לא נצליח לגדל תוצרת לכל העולם אולם נוכל ללמד את כל העולם איך עושים חקלאות באקלים כל כך משתנה."

"הייתי באחרונה בארצות הברית, ביקרתי במכון מחקר ידוע מאד, והמחקר הישראלי עומד בראש חוצות ובגאון. זו המשימה המרכזית שלנו. זכות גדולה לעמוד בראש מוסד המחקר החשוב ביותר".

"אתה גר ברחובות, זה שדרוג, שכן זו העיר שבה נולדתי. פרופסור פיינרמן הגיב ממקום מושבו בשורה הראשונה באולם: "יש לי הרבה תמונות עם אבא שלך שהיה ראש העיר רחובות" (שוקי פורר, כמעט 11 שנה ראש עיר לשעבר – ש.ו.)"

והמשיך שר החקלאות: "אני אפילו לא מתקרב בגרם ליידע שלך. מבקש שתהיה זמין להתייעצות. אין תחליף לניסיון ואתה מאד מנוסה. ברכתי, תודתי ועוד נמצא את עצמנו נפגשים".

מנכ"לית משרד החקלאות עו"ד נעמה קאופמן-פס שיגרה ברכה מוקלטת ומצולמת.

"ברפורמה לקידום החקלאות והמו"פ – המכון נושא הדגל. היכרתי את פרופסור פיינרמן מספר חודשים והוא משאיר מכון חזק ומוביל שמסתכל קדימה. מבטיחים לך שנמשיך את מה שהשארת. בימים הקרובים תתכנס ועדת איתור למצוא את המחליף שלך ובינתיים עבד גרה יהיה ממלא המקום. תודה על שירות ציבורי מוביל, מדהים".

פרופסור דני שטיינברג, הממונה על ענייני אסטרטגיה בוולקני

ציין כי פיינרמן החל את דרכו בוולקני בשנת ה-95 למכון המחקר וסיים בשנת המאה. הוא ציין את כישוריו המקצועיים של ראש המינהל הפורש ותרומתו הרבה למינהל ולמחקר כאחד.

פרופסור מרים (ויני) אלטשטיין, לשעבר סגן ראש המינהל לנושאים אקדמיים

"יכולת לאתר בעיות, יכולת קשב, יצירתיות וחוכמה. נועם בפגישות, שקיפות, יכולת לקבל ביקורת והערות, הערכה לפן המקצועי ואי הרמת הידיים שלך גם כשהמצב חסר תקווה. התנהגותך הביאה להישגים נפלאים במאבקך נגד העברת וולקני לצפון. תרומתך והישגיך הם נגזרת ישירה שהינחתה והובילה את כל האנשים ותרמה לוולקני".

פרופסור אביטל בכר, מנהל המכון להנדסה חקלאית

"היום התור שלנו לדבר עליך. הפכת להיות איש וולקני ברמ"ח אבריך. זכיתי להכיר אדם יוצא דופן. ישר, אמין, רואה את טובת וולקני לנגד עיניו. אכפתי, מלא חיים, חוש הומור פנטסטי".

יעקב מועלם-מרום, מנהל "קידום" היחידה העסקית בוולקני

"אלי פיינרמן אתה אדם נעים הליכות. יש לך נפש של לוחם. דיוק ומקצועיות הן נר לרגליך. אינך חושש מקושי, מעימותים. אומץ יש לך. ידעת לנווט את הסירה, הובלת כמוביל וכולם חתרו ביחד לאותו יעד. נוצר בך אמון שלא היכרתי קודם. הגלים איימו על הספינה ואתה ניווטת כהלכה. לימדת את כוחו העצום של הטוב".

דוברת מינהל המחקר החקלאי, נעמה רוזנברג

"אלי פיינרמן הוא לא רק ראש מינהל, אלא עידן שלם. תקופה משמעותית שתשאיר חותם בהיסטוריה של וולקני במאה שנותיו. עידן פיינרמן התאפיין בסגנון ניהול מיוחד ונדיר שלא נראה כמותו. רוח הלחימה שלך הבלתי מתפשרת, העמידה העקבית על העקרונות, הצילו את עתיד המחקר החקלאי בישראל ואת פרנסתם של 800 איש מהטובים במדינת ישראל."

"הרבה אנשים שיושבים כאן חייבים לך תודה אישית על כך. כשניהלת את המוסד הזה היית אלי שלנו, אלי שאנחנו מכירים ואוהבים. סובלן, מקשיב, מתחשב ברגשות האחר, ללא כל קשר לדרגה או לרמת החשיבות בארגון של העובד והעומד מולך. אהבת האדם היא ערך שהוא נר לרגליך."

"למרות שיש לי שנים ניסיון כדוברת, אתה היית לי לבית ספר. לימדת אותי להבחין בין עיקר לטפל. לדייק במסרים ולהכניס כל דבר לקונטקסט כי "דברי חכמים בנחת נשמעים. בתור אחת שצפתה ולמדה, הפכת אותי לא רק לדוברת טובה, אלא לאדם טוב יותר. בהצלחה בדרכך החדשה, אלי פיינרמן. איש של אנשים".

פרופסור אלי פיינרמן נקרא לסכם ולומר תודה.

"אנחנו לא מאומנים בארץ לקבל מחמאות, ומנה כה גדושה בזמן קצר מרגשת אותי כמעט עד דמעות. אחרי כל מה שאמרו עלי המברכים, כל מילה שלי יכולה רק לגרוע, אבל בלי כלום אי אפשר."

"אני כבר שלושה ימים פנסיונר. חשבתי לתומי שהסרת האחריות והמשא הכבד, יובילו אותי לזקוף את החזה, ליישר את הגב ולרחף בצעדים קלילים אל העתיד, במשעולי הפנסייה. אבל גיליתי שהמשא של הפנסייה כבד גם כן. איך גיליתי? כבר ביום הראשון נתפס לי הגב".

אח"כ הזכיר את המאבק נגד התכנית להעתיק את וולקני לצפון הארץ וציין ש"המאבק אפף אותי ועטף אותי כמעט מהיום הראשון וגרם לי להזדהות באופן מיידי עם החזון והמטרות של המכון, ולהתחבר מקצועית ואישית עם רבים ממנהלי ועובדי המכון לגוף נאבק אחד.

בהמשך ציין כי "המכון הוקם למען המחקר והסיבה העיקרית להצלחה שלו שהוא התברך בהון אנושי משובח שהוביל לעוצמה פנימית גדולה שמהווה בסיס איתן לעמוד בסערות ורוחות פרצים, לצלוח משברים ולצאת מהם בראש מורם וחזה זקוף."

"באשר לעתיד קיימות סיבות טובות לאופטימיות. יש פוטנציאל לפריחה ושגשוג שלא היו מעולם. בצד התקציב החדש, התקבלה בממשלה החלטה אסטרטגית להעניק לנו בשלוש השנים הבאות מיליוני שקלים שאנחנו מייעדים להקמת מרכזי מחקר חדשניים, שיהוו בסיס למנועי צמיחה פורצי דרך של החקלאות הישראלית."

"זו הזדמנות פז של המכון לשדרג את התשתיות שלו ולמנף את היכולת שלו ואת תרומותיו יוצאות הדופן. אנחנו כבר שוקדים במרץ על התכנון האסטרטגי והמעשי של המרכזים האלה".

פרופסור פיינרמן ציין כי הוא מסיים בהרגשת סיפוק גדולה ו"חב תודה ענקית לכל שותפיי הרבים לעשייה במכון וולקני, שותפים לחשיבה, לתכנון, להכנות ולביצוע".

הוא הודה לכל העושים במלאכה שהשקיעו באירוע הפרידה והודה לצמד המוסיקאים/גיטריסטים אורי כינרות ועוזי רמירז-פיינרמן, בנו של אלי, שפתחו את האירוע וחתמו בקטעי מוסיקה מסרטי מערבונים ידועים.

הוא הודה גם לבת הזוג שלו, ד"ר דיצה, נושאת תפקיד בכיר בפקולטה לחקלאות, לילדיו עופר, גילי ועוזי "שנוכחים כאן והבטיחו לספר לאמא שלי, שחוגגת החודש 99 שנים, שאמרו על הבן שלה דברים טובים".

אמו של פרופסור פיינרמן מתגוררת בשנים האחרונות בעיר רחובות. היא אלמנתו של ח"כ לשעבר ממפלגת העבודה, עוזי פיינרמן ז"ל, שהיה סגן שר החקלאות וקודם לכן מזכיר תנועת המושבים.

דיקאן הפקלוטה לחקלאות

פרופסור אלי פיינרמן בן 75. תושב רחובות. נולד במושב כפר יחזקאל בגלבוע. אב לשלושה בנים וסב לשישה נכדים. פרופסור אמריטוס במחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות ברחובות. כיהן בעבר כראש המחלקה. היה דיקאן הפקולטה לחקלאות, ראש הרשות לקהילה ולנוער ויושב ראש מרכז המעבדות למדעים ע"ש בלמונטה של האוניברסיטה העברית.

היה יושב ראש ועדה שנשאה את שמו לבדיקת מחירי המים לחקלאות במשרד ראש הממשלה. על מינויו לעמוד בראש הועדה המיוחדת שמע פיינרמן מכותב שורות אלה עוד לפני שקיבל הודעה רשמית משר החקלאות דאז שלום שמחון.

היה נציג ציבור במועצת רשות המים, בשנים 2007-2014, חבר ועדות שונות של המועצה להשכלה גבוהה, דיקאן בית הספר לכלכלה ומינהל עסקים של המרכז האקדמי רופין 2015-2016, ואז נקרא לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי.

שימש גם יועץ כלכלי לחטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות. פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מדעיים מובילים בעולם בכלכלה, כלכלה חקלאית וכלכלת משאבי טבע וסביבה.

הדריך מאות תלמידים לתארי מוסמך ודוקטור. מרצה מעולה שזכה לפרס מילקן היוקרתי על הצטיינות נמשכת בהוראה.

בפקולטה לחקלאות יש לו חדר שהמתין לו עם סיום כהונתו בוולקני. הוא מתכוון לבקר כמה ימים בשבוע, ואולם לפי שעה אין לו כל כוונה להמשיך ולעסוק במחקר כלשהו. כה לחי אלי פיינרמן ובריאות איתנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן