המוזיקאית שנולדה במשק גשר נסחפה אל החיים הציבוריים, נשאה בתפקידים מרכזייםבתנועה הקיבוצית והפכה לחברת כנסת, הלכה לעולמה בגיל 94
יממה לאחר שהלכה לעולמה בגיל 94 התבשרה תמי, אחותה של עדנה סולודר, מפי שר החינוך יואב קיש, על בחירתה של עדנה לכלת פרס ישראל על מפעל חיים. ועדת הפרס ציינה בנימוקיה: "סולודר היא סמל למנהיגות נשית ומשקפת במסלול חייה את פני החברה הישראלית. בהיותה ממנהיגי התנועה הקיבוצית, פעלה עדנה רבות למען חיזוק הפריפריה, שמירת ערכי הטבע ועידוד החקלאות, והייתה מופת לאחדות וחיבור העם".
עדנה נולדה ליצחק כהן ולליזה צ'רקסקי במרץ 1930 במשק גשר (לימים אשדות יעקב) והייתה בין הילדים הראשונים שנולדו בקיבוץ. בגיל 16 הצטרפה לארגון "ההגנה", ובמלחמת העצמאות שמשה קשרית בין המשק לבין יישובי האזור.
עם סיום מלחמת העצמאות יצאה עדנה מטעם אשדות יעקב ללימודי מוזיקה ופסנתר בקונסרבטוריון למוזיקה בתל אביב. ביתה של עדנה באותן שנים של טרם הפילוג היה בעמדת השמירה הצפונית של אשדות יעקב,
שם הוצב פסנתר ששימש אותה לנגינה וללימוד.
ב-1950 נישאה לרזי (רזיאל) סולודר, מורה למוזיקה וממקימי קיבוץ גשר. בשנת 1953 הצטרפה לבעלה רזי ועברה לגור בגשר החדשה. רזי, איש מוזיקה ותרבות, היה אומנם מבוגר מעדנה בשנים רבות, אך האהבה ביניהם פרחה ושגשגה. בהמשך אימצו את דליקה בת הארבע שהפכה לבתם היחידה. עם תום לימודיה שימשה עדנה לאורך שנים מורה למוזיקה ופסנתר ביישובי עמק הירדן.
בגיל 37 קיבלה על עצמה את תפקיד מזכירת קיבוץ גשר, תפקיד אותו מילאה לאורך שתי קדנציות שסימלו עבורה תחילתה של עשייה ציבורית ענפה שנמשכה עשרות שנים.
"כשאני נכנסת למשהו אני עושה זאת עד הסוף"
לימים הסבירה שלא חלמה על תפקידים ציבורים וכל שאיפתה הייתה לעסוק במוזיקה ונגינה, אלא שניסיונה במגעים עם גורמים תנועתיים, ציבוריים וממשלתיים, בעיקר בתקופת מלחמת ההתשה, הובילו אותה לתפקיד מזכירת הפנים של הקיבוץ המאוחד בשנים 1978-1972 ובהמשך, בינואר 1982, נפתחה בפניה הדלת להיבחר לכנסת ישראל.
היא כיהנה בכנסת במשך שלוש קדנציות (10 שנים), הייתה פעילה בוועדות הכספים, הכלכלה, העבודה והרווחה, הפנים ואיכות הסביבה, החוץ והביטחון ובוועדת הכנסת ובנוסף, הייתה חברה בוועדה לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי. במהלך הכנסת ה-12 שימשה כיו"ר ועדת המים ונאבקה בהצעות האוצר להעלאת מחירי המים לחקלאות.
אל מלאכת החקיקה התייחסה עדנה ביראת כבוד שאין שנייה לה. "כשאני נכנסת למשהו, אם בתחום המוזיקה או החקיקה אני עושה זאת עד הסוף" הסבירה. בתה היחידה דליקה נתקלה בקשיים אישיים לא פשוטים שהולידו נסיונות אובדניים שהסתיימו במותה הטראגי בגיל 29, אירוע שציער מאוד את המשפחה. ביום רביעי 17 באפריל 2024 נטמנה סולודר באדמתה של גשר שכה אהבה.
יהי זכרה צרור בצרור מעשייה הברוכים ופועלה.
תמיד פעלה בשם שולחיה, קיבוץ גשר, התנועה הקיבוצית ומדינת ישראל
עדנה זכתה להיות בין מעצבי תפיסת הביטחון של ישראל שהייתה משולבת במשך עשרות שנים עם תפיסת ההתיישבות
יגאל צחור, רביבים
בשנים שבהן פעלתי במסגרת הפוליטית בתנועה הקיבוצית ומפלגת העבודה, זכיתי להיות בקרבתה של עדנה סולודר, אישה אצילה וענווה, בכל תפקיד ציבורי שהוטל עליה פעלה ללא דופי.
התפיסה של עדנה את השליחות ציבורית לא קיימת בימינו. לא זוכר אותה מדברת בלשון יחיד. היא תמיד פעלה בשם שולחיה, קיבוץ גשר, התנועה הקיבוצית ומדינת ישראל.
עדנה, האישה הצנומה, השקטה. הייתה רבת מעש, חרוצה, מחויבת ואמינה. לא זכור לי שהחמיצה דיון פוליטי בתנועה או במפלגה. היא לא בררה בין מפגשים מצומצמים במקומות נידחים, לבין מפגשים עם מנהיגים מהארץ והעולם. עבורה כל מפגש יש לו את הערך המוסף שלו.
זוכר אותה נושאת דברים ביום הזיכרון בבית הקברות הצבאי ברביבים, כנציגת הממשלה. דיברה על השכול, על המחיר הכבד שמשלמים בנינו על הגנת המדינה ולמען יצירת תנאים למען שלום עם שכננו. הייתה נאמנה לדרכה הרעיונית של מפלגת העבודה, שידעה לשלב בין ביטחון למדיניות שוחרת שלום.
היא הייתה שליחה נאמנה להשקפת העולם של הקיבוץ המאוחד, הכרה בזכותנו על הארץ, לצד נכונות לוויתורים לשכננו הערבים, יחד עם התעקשות על זכותנו להתיישב ברמת הגולן ובקעת הירדן. הייתה מחסידי תוכנית אלון.
עדנה זכתה להיות בין מעצבי תפיסת הביטחון של ישראל שהייתה משולבת במשך עשרות שנים עם תפיסת ההתיישבות, הביאה ליצירת חגורת יישובים ממעוז חיים בבקעת הירדן ועד קיבוץ עין גב בצידה המזרחי של הכנרת – קיבוצים ומושבים שהוקמו מערבית לקו הירדן, כקו גבול
התיישבותי וחיץ ביטחוני מול ירדן.
מנהיגה שהשרתה ביטחון
זכיתי לראיין את עדנה על התקופה שהייתה מזכירת קיבוץ גשר:
"צריך לזכור שהימים היו ימים אחרי האופוריה של מלחמת ששת הימים, היינו משוכנעים שאנחנו מעצמת על. אחרי שהבסנו צבאות של שלוש מדינות, השמדנו את חיל האוויר שלהן, כל העולם הצדיע לאיכות הצבא הישראלי; נראה היה שההתגרות שבאה מצד ירדן תהיה קצרת ימים. אולם שלא כצפוי, ההתשה התמשכה ושיבשה את חיי היישובים הסמוכים לירדן, כולל בית שאן. הצבא נדרש לתת פתרונות לאזרחים בבקעת הירדן ועמק הירדן".
עדנה הגיעה באותם ימים לתפקיד מזכירת קיבוץ גשר, מתחום הוראת המוזיקה. האישה הצנומה הזאת, נקלעה לסיטואציה מפתיעה: היא הייתה צריכה לתת לחברי גשר את התשובות למצוקה הביטחונית, כמו: מענה למצוקת אם צעירה לשני ילדים רכים, ששנתה נודדת מדאגה לגורל בניה החשופים לירי מכוון מירדן, נתונה בהתלבטות היכן להלין את הילדים בלילה, האם בבית ההורים הלא ממוגן, או במקלט ציבורי. עדנה, יחד עם מערכת הביטחון, הכריעו שהילדים ישנו במקלטים מדי לילה. כך במשך שנתיים וחצי עד השגת הפסקת אש. (מתוך "עוטף ישראל").
השנים שבין תקופת ההמתנה שלפני ששת הימים, ותקופת ההתשה לאחריה, הצמיחו מנהיגה שהשרתה ביטחון על כל תושבי עמק בית שאן ועמק הירדן. ומשם היה אך טבעי שתהיה מנהיגה בתנועה ובמדינה.
עדנה הייתה חלק בלתי נפרד מעיצוב דמותה של מדינת ישראל מיום הקמתה.
יהי זכרה ברוך.
