נהיגה בטרקטור הוכרה כ"עבודה מועדפת" לחיילים משוחררים
חוק הביטוח הלאומי קובע כי מי שעבד לפחות שישה חודשים מיום שחרורו משירות סדיר ב"עבודה מועדפת" זכאי למענק כספי שמתווסף לשכר העבודה שלו. "עבודה מועדפת" מוגדרת כ"עבודה בלתי מקצועית באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה״.
נהג טרקטור – מקצוע או לא?
חייל שהשתחרר (נקרא לו – המערער) הועסק בשתי חברות חקלאיות כמפעיל טרקטור, וביצע עבודות באמצעות טרקטור וכלים שחוברו אליו. הוא פנה למוסד לביטוח לאומי וביקש לקבל מענק עבור עבודתו בענף החקלאות בהיותה עבודה מועדפת.
הביטוח הלאומי דחה את הבקשה בנימוק לפיו עבודתו כ"נהג טרקטור" אינה עונה להגדרת "עבודה מועדפת" בחוק. באמצעות עו"ד אדוארדו ווסר פנה המערער בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע כנגד המוסד לביטוח לאומי. בית הדין האזורי דחה את תביעתו, וקיבל את עמדת המוסד לפיה עבודה כנהג טרקטור זו עבודה מקצועית, ולכן אינה מזכה במענק עבודה מועדפת. בית הדין אמר ש"עבודות בלתי מקצועיות, אליהן התכוון המחוקק, הן אלה שטעונות עבודת כפיים ולא טעונות הכשרה כלשהי", ואילו לעבודה כנהג טרקטור נדרש "רקע מקצועי מסוים שאינו מצוי ושכיח אצל כל חייל משוחרר״.
חוסר היכרות עם השטח
המערער לא ויתר וערער לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים (בהרכב השופטים סיגל דוידוב-מוטולה, רועי פוליאק, חני אופק גנדלר, ונציגי הציבור רחל בנזימן ודובי רם).
פרקליטו של המערער, עו"ד אדוארדו ווסר, טען שפסק הדין שגוי ו"מבטא חוסר היכרות עם 'השטח'. נהיגת טרקטור בשטח חקלאי, אינה דורשת כל מקצועיות וכל ילד בקיבוץ או מושב המגיע לגיל 16 עולה על ה'כלי'… ותוך אפס זמן מקבל רישיון". בשונה מנהיגה על מכבש או קומביין הדורשת התמחות מקצועית, נהיגה על טרקטור כשלעצמה אינה "עבודה מקצועית" והיא חלק אינטגרלי כיום מעבודה חקלאית״.
המוסד לביטוח לאומי, באמצעות עורכי הדין לירון דגון ונועם בן שלום, טען ש"עבודה כמפעיל טרקטור וציוד חקלאי היא עבודה מקצועית הדורשת לימוד, הסמכה ורישיון״.
תמריץ לחיילים, עזרה לחקלאים
המונח "עבודה בלתי מקצועית" לא הוגדר בחוק, אמר השופט רועי פוליאק. הפסיקה טרם בחנה מהי "עבודה בלתי מקצועית" בענף החקלאות בכלל ומשמעות השימוש בטרקטור לביצוע העבודה בפרט. אם כך, אמר השופט פוליאק, "לשון החוק יכול שתתפרש לכאן ולכאן אך אין בה כשלעצמה כדי לקבוע מסמרות בשאלה האם ביצוע עבודת נהיגת טרקטור היא 'עבודה בלתי מקצועית’״.
״כאשר לשון הטקסט יכולה לסבול כמה משמעויות יש לבחון את תכלית החוק", הסביר השופט. מענק העבודה המועדפת נועד לתכלית כפולה: לצד מתן תמריץ כלכלי לחיילים המשוחררים להשתלב במעגל העבודה (חֶלֶף קבלת דמי אבטלה), קיים אינטרס של המדינה להפנותם לעבודה בסוגי עבודות (בלתי מקצועיות בעיקר) הנחוצות לכלכלת המדינה, במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים ממחסור כרוני בעובדים". כך למשל: לסייע לחקלאים בעבודות השדה ומשק החי (אגב, עבודה חקלאית בגינה ציבורית או במשתלה פרטית אינה מהווה עבודה מועדפת משום שלא התבצעה ב"אתר גידול חקלאי״).
על בית הדין, המשיך השופט, "להעמיד לנגד עיניו את התכלית האובייקטיבית של החוק בראי שינוי העיתים. החוק אומנם נחקק בעבר, אך נועד לתת מענה גם לבעיות העתיד, זאת בדרך פרשנות תכליתית המתאימה את החוק לשינויים החברתיים שחלו לאחר חקיקתו ולתנאי החיים הדינאמיים״.
הגשמת תכלית החוק
״הליך הייצור החקלאי בימינו אינו דומה לתהליך לפני שנות דור", המשיך השופט וסקר את התקדמות החקלאות העכשווית. לא עוד חריש במחרשה, לא עוד הובלת התוצרת עם סוס ועגלה, או זריעת זרעים על פי עונות השנה דווקא. החקלאות המודרנית מבוססת על מיכון, ידע מקצועי ושימוש בדשנים ובחומרי הדברה". קיים מחסור בידיים עובדות בענף החקלאות, המתבסס על עובדים זרים. חלק גדול מהעובדים, כולל העובדים הזרים, נוהג בטרקטורים המשמשים כיום כלי חקלאי חיוני בהליך הייצור החקלאי. תשלום מענק עבודה מועדפת לחיילים משוחררים המועסקים בענף החקלאות, אף אם הם עושים שימוש בטרקטור, יגשים את תכלית החוק לא פחות מתשלום המענק לחייל משוחרר העובד שלא תוך נהיגה בטרקטור״.
לפי פרשנות החוק המשקפת את תכליתו באופן מיטבי, סיכם השופט, עבודת המערער כנהג טרקטור ומפעיל כלים חקלאיים מקנה לו זכאות למענק עבודה מועדפת.
סוף דבר, הערעור התקבל. המוסד ישלם למערער מענק עבודה מועדפת, והחלטה תקדימית-חקלאית נוספה לפסיקה.
