פשרה המבטלת את החלטת המחוזי : הפשרה אושרה ע"י שופטי בית משפט העליון * תנועת המושבים הצטרפה להליך בעליון מיד עם קבלת פסק הדין במחוזי – ופעלה יחד עם האגודה לביטול פסק הדין במחוזי ואישור הסכם הפשרה
פשרה המבטלת את החלטת המחוזי : ב 7/7/19 אישרו שופטי בית המשפט העליון פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין ונחתמה בין מושב ציפורי לבין בעל נחלה. מדובר בבעל נחלה שרכש נחלה במושב אך לא התקבל לחברות באגודה ובית המשפט המחוזי אישר העברת זכויות ללא אישור המושב.
לפי ההסכם, בעל הנחלה יתקבל כחבר באגודה השיתופית ומנגד יבוטל פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת. תנועת המושבים הצטרפה להליך בעליון מיד עם קבלת פסק הדין במחוזי ופעלה יחד עם האגודה לביטול פסק הדין ואישור הסכם הפשרה.
הצדדים ורקע עובדתי
מדובר בתביעה שהגיש ציפורי – מושב עובדים למתן פסק דין הצהרתי וצו מניעה קבוע, המונע את העברת הזכויות בנחלה במושב לידי בני זוג, שחתמו על הסכם לקניית נחלה במושב.
המוכר, המנוח, היה עד לפטירתו חבר במושב ציפורי. בינו לבין בני הזוג הקונים נחתם הסכם מכר, בו התחייב המנוח למכור לבני הזוג את זכויותיו בנחלה. בהסכם זה נכלל תנאי המתלה את תוקפו בקבלת בני הזוג לחברות במושב ציפורי. בהמשך לחתימת הסכם המכר החלו בני הזוג בהליך קבלה לחברות באגודת ציפורי, פעלו בהתאם להנחיות ועדת הקבלה של האגודה, מילאו שאלונים, עברו ראיון של ועדת הקליטה בציפורי והופנו למבדק באמצעות מכון קינן שפי. ועדת הקליטה החליטה להמליץ לוועד ההנהלה לדחות את בקשת בני הזוג להתקבל כחברים באגודה, מהטעם של "חוסר התאמה לקהילה".
לאחר מכן, התקבלה על ידי ועד ההנהלה של ציפורי החלטה בדבר אי קבלתם של בני הזוג לחברות באגודה, וזאת בהתבסס על המלצת ועדת הקליטה – ובהתאם נשלח מכתב לבני הזוג המודיע על ההחלטה האמורה.
נוכח ההחלטה האמורה נחתם ביום לאחר מכן, בין בני הזוג למוכר המנוח, נספח להסכם המכר, בגדרו הסכימו הצדדים על ביטול התנאי המתלה את תוקפו של הסכם המכר בקבלתם של בני הזוג לחברות באגודה.
במקביל הודיעו בני הזוג לציפורי, כי ברצונם להגיש ערר בפני האסיפה הכללית על החלטת ועד ההנהלה של האגודה, שלא לקבלם לחברות. בהתאם, הם זומנו על ידי האגודה לאסיפה כללית לדיון בעררם. האסיפה הכללית החליטה לדחות את הערר ולא לקבל את בני הזוג לחברות בציפורי.
נוכח טענות מושב ציפורי, כי חרף התנגדות המושב פועלים בני הזוג למימוש הסכם המכר ועושים בנחלה כבתוך שלהם, הוגשה התביעה דנן נגד אלמנת המוכר המנוח, נגד בני הזוג ונגד רשות מקרקעי ישראל.
הכרעת ביהמ"ש המחוזי
בית המשפט המחוזי קבע, כי אין האגודה יכולה להיבנות מהעובדה שבתקנון האגודה נכללה הוראה, על פיה העברת זכויות מותנית בחברות באגודה, שכן אין האגודה רשאית להגביל העברת זכויות במקרקעי ישראל ולהתנות העברה זו בתנאים מגבילים, מעבר לתנאים שנקבעו בהסכם המשבצת. משאין הוראה סטאטוטורית או הוראה אחרת בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל או בהסכם המשבצת, המתירה התניית העברת הזכויות במקרקעין ביישוב בחברות באגודה השיתופית, ומשקיימת האפשרות כי תועברנה זכויות במקרקעי היישוב גם למי שאינו חבר באגודה השיתופית, אין תוקף לכל הוראה בתקנון האגודה המגבילה עבירות המקרקעין – ומתנה את ההסכמה להעברת הזכויות בקבלה לחברות באגודה. ביהמ"ש המחוזי הגיע למסקנה כי עמדה זו אינה סבירה ואינה עומדת בכללי מנהל תקין ועל כן דין התביעה להידחות.
כאמור לעיל, בני הזוג אינם תוקפים את ההחלטה לדחות את בקשתם להצטרף לחברות באגודה השיתופית, ולמעשה המחלוקת נוגעת לשאלת בחינת סבירות סירובו של ציפורי, להעברת הזכויות בנחלה לבני הזוג. בעניין זה יש להבחין בין החלטה לקבל מועמד לחברות, לבין החלטה בנוגע להסכמה להעברת זכויות למי שאינו חבר אגודה. מן המפורסמות הוא, שנטיית הפסיקה היא להימנע מלהתערב בהחלטות אסיפה כללית של אגודה שיתופית, להכיר בזכותה לשיקול דעת עצמאי באשר לניהול ענייניה ובכלל זה, קביעה מי הם החברים שיצטרפו לשורותיה, ולהימנע מלכפות עליה אנשים, שלדעתה לא יתאימו ולא ישתלבו על פי מטרות האגודה ורוח חבריה. יחד עם זאת, נפסק כי יכולת זו של האגודה אינה בלתי מוגבלת. הדברים מקבלים משנה תוקף, שעה שאין מדובר בתקיפת החלטה על קבלת חברים לאגודה, אלא בחינת סירוב האגודה השיתופית להעברת זכויות במקרקעי מדינה, המנוהלים על ידי רמ"י ושהסמכות להקצאתם מסורה בידיה. לפיכך נדחתה תביעת המושב.
עמדת תנועת המושבים
לאחר לימוד פסק הדין במושב ציפורי והדיון בו במוסדותיה, קיבלה תנועת המושבים החלטה לבקש מבית המשפט להצטרף כצד מעוניין להליך הערעור של מושב ציפורי, ולבקש מבית המשפט הנכבד במסגרת הערעור לשנות את פסק הדין. שכן, לעמדת תנועת המושבים, לתוצאות פסק הדין, אם ייושמו במקרים אחרים, עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת ובלתי רצויות על חיי הקהילה והשיתוף במושבים ועל חבריהם.
מבחינתנו כתנועה, ללא ספק מדובר בפסיקה יוצאת דופן ומאוד בעייתית, שעלולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת על יכולתן ומעמדן של האגודות החקלאיות לקיים ועדות קבלה אפקטיביות, לטובת שימור המרקם החברתי במושב. ולכן ליווינו את המושב בכל ההליכים המשפטיים בהמשך, בין השאר במו"מ להגעה לפשרה ואישורה באסיפה הכללית של המושב, כאשר לתפיסתנו עשינו ככל שיידרש לתקן את הטעות המשפטית שנעשתה בפסיקה זו, הן על ידי בית המשפט והן על ידי רשות מקרקעי ישראל – ולקבע את מעמד ועדת הקבלה והאגודה החקלאית במעמד העברת הזכויות בנחלות במושבים.
ואכן כך נעשה, ולאור הפשרה שהושגה ואושרה בעליון המבטלת את פסיקתו של בית המשפט המחוזי, מטרתנו הושגה. אנו מקווים כי כעת, ההלכה לפיה רוכש נחלה חייב להתקבל כחבר האגודה טרם העברת זכויות תמשך – ורמ"י לא יפעיל את הסעיף בהסכם המשבצת, המאפשר העברת זכויות ללא אישורה של האגודה.
עו"ד עמית יפרח
הכותב הינו היועמ"ש ויו"ר אגף הקרקעות בתנועת המושבים
