צבעי הכפר או צבעי העיר? 

האדום של החקלאי זה הטרקטור * הפריחות האדומות: האדום של הכלנית זה לא אדום של נורית או פרג שפורחים בהדרגה וצובעים באדום בוהק כל חלקת שדה פנויה או כל חלקת בר * אדום של חקלאי זה תותי שדה בשורות, עגבניות בחממות, פירות הרימון התפוחים. נוצצים בשמש בין העלים 

צבעים 

אלו צבעים רואה עירוני מהחלון? הירוק של העירוני הוא המלפפון במקרר או הקרמיקה באמבטיה. העירוני יצפה בירוק כשהאזדרכת תלבלב ברחוב או באוטובוס בינעירוני שבמקרה חוצה את השכונה. גם שיחי הרוזמרין ירוקים תמיד. ירוקים המדים של החיילים שעוברים בשדרה.  

מה הוא הירוק של החקלאי? הירוק של ההדרים הוא לא הירוק של העשבים. הירוק של שדה החיטה בחורף הוא לא הירוק של צמחי החומוס או מקשות האבטיחים. החקלאי רואה גם כל מיני צבעים ביומיום שלו. הירוק של החקלאי מופיע בעלים השונים – פיקוס לא דומה לשיפלרה. הירוק של הברוש לא דומה לירוק של עצי ההדר. אפילו עלי הגפן משנים את צבעי הירוק שלהם לאורך העונות – בהיר מאוד באביב וכהה מאוד בסתיו. 

החום של העירוני זה שוקולד או התמונה שעל הקיר. החום של העיר זה לשלשת העטלפים על הקירות או הפסלים העירוניים שהיו פעם מבהיקים והיום מכוסים חלודה חומה ומחוספסת. מה הוא החום של החקלאי? החום של אדמת החרסית או החמרה. חום של בוץ זה לא חום של שדה חרוש. חום של הקומפוסט הביתי זה לא החום של ערמת שלכת שאספו וערמו בין העצים. חום של חקלאי זה צבע עציצים מלאים במצע עשוי קוקוס, שגם הוא יכול להיות חום, אבל אחר.  

אדום 

האדום? האדום של העירוני הוא השפתון או כובע הצמר. גם האוטו של הדואר אדום והאוטובוסים העירוניים. אדום של עירוני זה ציור הגרפיטי על הקיר או השמלה הפרובוקטיבית של השכנה. אדום יכול להיות גם סיכת הדש או הארנק מעור. אדומה הכומתה של אחי.  

האדום של החקלאי זה הטרקטור. הפריחות האדומות: האדום של הכלנית זה לא אדום של נורית או פרג שפורחים בהדרגה וצובעים באדום בוהק כל חלקת שדה פנויה או כל חלקת בר. אדום של חקלאי זה תותי שדה בשורות. אדום זה גם עגבניות בחממות, תלויות על קנוקנות, מתפוצצות מעסיס רענן. אדום זה פירות הרימון התפוחים. נוצצים בשמש בין העלים.  

הוורוד הזרחני של בן הכפר זה קרני השמש ביום גשום וסוער, שפורצות את מעטה היער לעבר קבוצת רקפות בר ומסנוורות את כולם כשטיפות המים פוגעות בעלי הכותרת. ורוד בוהק זה גם פירות הפטאיה החצויים, עסיסן ניגר על הסנטר בצבע בלתי רגיל, בין אם אוהבים לאכול פטאיה ובין אם לאו. הוורוד של חוטמית איננו הוורוד של הפוקסיה, וכל מי שטוען שאיננו אוהב את הצבע, לא ראה את הפרח מימיו. הוורוד של העירוני הוא תיק בית הספר של אחותי או בובת הברבי המצועפת על המדף. גם המצעים שלה יכולים להיות בוורוד פוקסיה מדי פעם בפעם. יש גם את הכריכה של הספר או המטריה. ההרדוף שנשתל לאורך כבישי הארץ, פורח בוורוד או לבן חודשים רבים בשנה. 

סגול של חקלאי זה בן חצב יקינטוני פורח בסגול, שדה ארטישוק המתפרש על פני שלושה דונם פורח בסגול. לחקלאי יש את הסגול של הלבנדר ששונה מכל הסגולים שראינו קודם כי הפרחים מוסיפים גוון משלהם לערמת הסגול המיתמרת מעלה. חקלאי ממוצע יכול לבחור בין לגדל קולורבי ירוק או קולורבי סגול. לשניהם יהיה טעם נהדר והשוק ייהנה מהמגוון. גם לויסטריה (שוב צמח גינון) יש פרחים סגולים עם ריח משגע ששמחים מכל ביקור של דבורה. אזוביון גם פורח בסגול, בשולי דרכים ובשולי יערות. וכך גם התורמוס הנוסק מעלה מבעד לטללי האדמה. סגול של עירוני זה הקצוות של הווילונות בסלון או הפרנזים של השטיח בחדר. גם תיק אופנתי יכול להיות סגול או לילכי.  

סגול יכול להיות בלון של יום הולדת או צבע החולצה שאחותי הכי אוהבת. סגול זה גואש או צבעי פסטל בקלמר. סגול הוא צבעים של חרוזים או של רקמה. צבע מושב האופניים הוא סגול וכך גם השלדה. סל הקניות יכול להיות סגול, וזה לא חריג בכלל.  

לבן 

לבן של חקלאי זה פרחי שקדיות בשיא פריחתן או בשר פירות האנונה. לבן של חקלאי הן כוורות המפוזרות בכרמים ובשדות כמו פטריות אחריי הגשם. לבן של חקלאי אלו פרחי האמיתה הגדולה, שנעים ברוח, צחורים לחלוטין, מלבד אותה נקודה שחורה במרכז. פרחי הקחוון, הקמומיל והחרצית גם מופיעים לבנים בשדות רבים ברחבי הארץ. לפרחים אלה עמודי העלי צהובים בולטים למרחק ומסודרים ביחס זהב מושלם. הלבן של עירוני זה צבע המטבח או המכונית הפרטית. גם סרוויס יכול להיות לבן והמקרר הביתי כמובן. הבניין החדש שבדיוק סיימו לבנות מול החלון, עם שפריץ לבן שלא הספיק לדהות עדיין. לבן זה הצבע של הגבס כשחבשו את ידי כשנפלתי מהעץ.  

כחול של עירוני זה מכנסי הג'ינס, זה המשקפיים. זה הכחול שבעיניים. כחולות האבנים שבעגילים של אמא ותכולה המטפחת שהיא קושרת על שערה. הספה שלנו כחולה והמעיל שלי גם. הפמוטים של נרות השבת כחולים ואפילו הסנדלים שלי. כחול השלט של המעדנייה השכונתית שעושה את הכריכים הכי טובים שיש. שרוכי התכלת מתחת לחולצה, רמז לשכבה נוספת של בגד.  

לחקלאי, תכלת זה הצבע של האגם העונתי ושל משקופי הדלתות ומסגרות החלונות. הטרקטור, כמובן, הרבה פעמים כחול וכך גם פרחי המרגנית בשדה. אירוס הסרגל כחול כמו השמיים. בולט מעל האדמה ההררית ב-20 סנטימטר רק שלושה חודשים בשנה. הקיפודן גם פורח בכחול, כל פרח קטנטן ויחד יוצרים אסופה נהדרת, עגולה וכחולה בשדות.  

ואני, מה עדיף לי? הצבעים של הכפר או הצבעים של העיר? 

* הכותבת הינה בת של חקלאים מכפר בן נון. הסיפורים הם דמיוניים ואין להם כל קשר לאירועים במציאות