יבול שיא
הרפת והחלב
שמעון כהנר קצה

ציטוטים מדבריו של שמעון כהנר (קצ'ה) ז"ל

3 דק' קריאה

שיתוף:

שמעון כהנר (קצ'ה) : חקלאי וגיבור מלחמה. כך ראוי היה לקרוא ל- שמעון כהנר (קצ'ה) בפי כל, בוגר מחזור שנת הקמת המדינה בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל" ואחר-כך מן המהוללים שבצנחני ישראל ביחידה המפורסמת 101 שהקים אריאל שרון בשנותיה הראשונות של המדינה, שיצאה למבצעים נועזים נגד פורעים ערביים שתקפו ורצחו בישובים יהודיים.

"קצ'ה" הלך לעולמו ב-28 בינואר 2020 בן 85 וחודש, אחרי מאבק במחלה קשה שפקדה אותו באחרונה.

שמעון כהנר נולד בהרצליה, להורים אידה ואשר שנמנו עם 30 המתיישבים הראשונים של מושב רשפון. אימו למדה חקלאות באוניברסיטת טולוז בצרפת והתמחתה בגידול עופות. היא ניהלה את המשק המשפחתי אחרי שהיא ובעלה היו קודם פועלים חקלאים בהרצליה. כאשר האב התגייס בשנת 1942 לצבא הבריטי כדי להילחם נגד הגרמנים הנאצים, האם נשארה בבית לנהל את הלול, הפרדס וגם 4-5 פרות שהיו למשפחה.

שמעון כהנר נמשך מילדות לחקלאות. פגשתי בו בחודש ספטמבר 2018 בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל" בחולון כשבוגרי מחזור ל"א בתש"ח באו לציין שבעים שנה ללימודים במוסד החקלאי הבכיר ביותר שהיה במדינה בשנת עצמאותה. ארבעים ושישה תלמידים מקיבוצים, מושבים, ערים גדולות וגם ניצול מתופת השואה במחנות ריכוז והשמדה. ארבעים ואחד מהם היו בנים, עוד חמש בנות, בני 14-15 ששאפו ללמוד את רזי החקלאות.

אחת הדמויות הססגוניות בקבוצת התלמידים של שנת העצמאות למדינה היה שמעון כהנר. הוא בא לאירוע בצוותא עם רעייתו רותי, שעשו את דרכם כשעתיים וחצי מביתם בקיבוץ נווה איתן בעמק בית שאן, היום עמק המעיינות. "קצ'ה", אורח קבע מדי שנה בתערוכת "יבול שיא" במעיין חרוד, סיפר לי שבשלוש שנות הלימודים ב"מקווה" התמחה בעבודה ברפת. אז הייתה זו רפת חלב. לאורך שנותיו גידל כהנר בקר לבשר. בתקופת השיא אחז 1200 ראשי בקר, שרעו בעיקר בגולן. באחרונה נותרו בידיו 600 ראשים.

"קצ'ה" עבר קריירה צבאית מפוארת. הוא סיים את השירות הסדיר בצה"ל בדרגת סגן משנה ובשירות המילואים טיפס ועלה בסולם הדרגות ופרש בדרגת אלוף משנה כסגן מפקד אוגדה.

"הממשלה משמידה  את החקלאות  ולא מבינה עד כמה  החקלאות  היא  ערך"
"אין מולדת בלי חקלאות. כל החקלאות חייבת להיות בידיים עבריות"

בחודש ספטמבר 2018, כשאני מלווה אותו לאתרי מורשת במתחם "מקווה ישראל" שאלתי את שמעון כהנר (קצ'ה) האם הוא רואה ברכה בעמלו כחקלאי. הוא נדרך והשיב בקולו הרועם ללא היסוס: "כן, אבל אני לגמרי לא מרוצה מהתנהלות משרד החקלאות כלפי החקלאים. שר החקלאות אורי אריאל כנראה מחכה למשיח כדי לבנות בית מקדש. גם הממשלה לא מבינה עד כמה החקלאות היא ערך. אין מולדת בלי חקלאות. כל החקלאות חייבת להיות בידיים עבריות. תראה, לפני עשר שנים היה הגיל הממוצע של החקלאים 35 שנה, היום 60 שנה. זה מסביר הכל. החקלאות היא בסיס לעם. היא שומרת גבולות המדינה. אם לא תהיה לנו חזקה בשטח…הממשלה מתנכלת לחקלאות. הממשלה משמידה את החקלאות". רבים מחבריו לכיתת הלימוד שצעדו לידינו הגיבו: "הוא צודק במאה אחוז".

הדברים פורסמו בגיליון 146 של "יבול שיא" בחודש ספטמבר 2018. מאז ביקש "קצ'ה" באורח ישיר או באמצעות חבריו שאבוא אליו כדי שיפרוס בפניי את סיפור החקלאות של חייו. מסיבות כאלה ואחרות לא יצא הדבר אל הפועל. אולם כעת אני מעלה על הכתב סיפור שמעולם לא סופר.

כשרפאל (רפול) איתן היה שר החקלאות ואני כתב לענייני חקלאות ב"קול ישראל" הוא הזמין אותי להצטרף אליו לביקור אצל חברו מהצנחנים,"קצ'ה" כהנר בקיבוץ נווה איתן.

נעניתי והצטרפתי לשר. כשישבנו במרפסת ביתו סיפר "קצ'ה" לשר החקלאות כי כל לילה חודרים גנבים, כנראה מכפרים ערביים בסביבה, לחצר הבית ולשטח החקלאי וגונבים מכל הבא ליד. עגלים וציוד חקלאי ואפילו טרקטור והוא לא יודע כיצד להתמודד עם התופעה החמורה הזאת.

"רפול" השיב ל"קצ'ה" באלו המילים: "תשמע, יש לי תשובה טובה מאד עבורך. הבעיה היא שיושב כאן כתב של "קול ישראל" ואם הוא יצטט אותי, יעיפו אותי מחר מהממשלה". היו לי יחסים אישיים מצוינים עם "רפול". הוא אמנם לא אהד עיתונאים אבל שנינו ניהלנו שיחות נפש רבות וכשהוא ביקש לא לפרסם מעולם לא הפרתי את בקשותיו.

בבית של "קצ'ה" אמרתי לרפול: "אין לך מה לדאוג. לא אפרסם מילה ממה שתאמר כאן". ואז השיב שר החקלאות: "קצ'ה", יש לך נשק. תירה בהם ותהרוג כל מי שפורץ אליך". מעולם לא פרסמתי את הדברים. עכשיו, עם מותו של "קצ'ה" ו-16 שנה אחרי מותו של רפאל איתן אני מרשה לעצמי לספר על אותה פגישה בקיבוץ נווה איתן.

שמעון כהנר השאיר אחריו אשה, רותי, לה היה נשוי כמעט 65 שנים, ילדים ונכדים. גם אחות, עמנואלה היום בת 82 ואח, פרופסור אביגדור כהנר בן 74, מהטובים שבחוקרי הגנטיקה, בוגר הפקולטה לחקלאות ברחובות, מתגורר עד עצם היום הזה במושב רשפון ומנהל שם משק חקלאי. אביגדור כהנר חשף בשעתו עופות ללא נוצות, מה שעורר תדהמה בקנה מידה עולמי, אולם לא היה לזה המשך לא מדעי ולא חקלאי בשטח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן