ברפת גינוסר, עובדת מזה כשנה, מערכת צינון חדשה באבוס של ENGS אשר פותחה, כך שתתאים לכל מערכת צינון קיימת ותאפשר הפעלה חכמה ויעילה, מבוססת נתונים והתנהגות הפרה – רפת גינוסר הינה הרפת הראשונה בהיסטוריית העמק, אשר הפסיקה לעשות שימוש בחצר הצינון
כלי ניהולי לקבלת החלטות
לצורך פיתוח המערכת, ברפת גינוסר, נעשה שימוש בציוד של החברה איטלקית ARIENTI. מטרתה לייעל את השימוש במערכות הצינון, בהתבסס על נתוני אמת של התנהגות הפרה. המערכת מתאימה בזאת את הממשק, לדרישות הקיימות ואיכות הסביבה, כמו גם, היבטים הנוגעים לרווחת הפרה, שלהן השלכות ישירות על רווחיות הרפת.
חברת ENGS הינה הראשונה בעולם, כאשר כבר לפני 20 שנה החלה לעשות שימוש בניטור התנהגות בזמן אמת, באמצעות שידורי רדיו לטווח רחוק ופיתוח מדדי בריאות ורווחה, הרבה מעבר לזיהוי דרישות המסורתי, המתבסס על קשת רחבה של התנהגויות ומדדי סביבה.
התנהגות הפרה מלמדת אותנו שלכל אירוע אקלימי, פיזיולוגי, בריאותי וחברתי, ישנה טביעת אצבע ברורה מאוד המשתקפת באמצעות שינוי דפוסי התנהגות, בעלי השפעה ישירה על היצרנות.
הנתונים מספקים לרפתן, כלי ניהולי ללקיחת החלטות מבוססות מידע בזמן אמת, דבר המאפשר לו לאמץ גישה פרואקטיבית, ליזום, לנהל על פני להתנהל, לתת מענה מוקדם ובמקרים רבים, גם לנקוט בפעולות מניעתיות
מדי החלב ושטף הנתונים מהמכון הינו בעל שימוש רב ומבורך, אך גילוי בעיות באמצעות זיהוי, ירידה או אי עלייה בתפוקת החלב, הינו לרוב, גילוי שבדיעבד.
החלב הינו התוצרת, כמותו והרכבו הינם בקשר הדוק וישיר, עם מצבה של מכונת הייצור שלנו – הפרה. על מנת למקסם את פוטנציאל הייצור שלה, יש לנטר את הפרה ולטפל בגורמים אשר עלולים למנוע זאת.
על כלי ניהולי יעיל לספק מספר רב, ככל הניתן, של יישומים על פני אותה פלטפורמת חיישנים, באמצעות ממשקים לכלל המערכות הקיימות ברפת- החל מהצורך הפשוט, בזיהוי במכון החליבה ושער מיון, ללא תלות בציוד החליבה הקיים ברפת, דרך זיהוי דרישות, פעילות ציסטית, הפלות, צליעות, בעיות עיכול, המלטות, בעיות מטבוליות, עומס חום, ועד לכדי הפעלה של מערכות הצינון, בצורה חכמה, חסכונית ויעילה
זיהוי עומס חום
עומס החום הינו בעיה חובקת עולם, אנשי מקצוע רבים נדרשים לנושא. לכל בעל מקצוע ברור שזיהוי עומס חום, ניתן לעשות בפשטות עפ"י סרגל עומס חום (לחות+טמפרטורה).
רפתן מנוסה ידע להניח ידו על הפרה ולהרגיש את חום שטח הפנים, לזהות פרה ממעטת לרבוץ, על מנת להגדיל שטח גוף או מעלה את קצב נשימתה. זיהוי אירוע הוא חשוב, אך מכאן ועד לניהולו הדרך ארוכה.
המשימה העומדת בפני מנהל העדר, הינה התמודדות עם עומס החום;
הפחתה וניהול עומס החום, כך שלא יהווה בזבוז משאבים גדול (חיסכון כספי וקיימות), יפצה על אובדן היצרנות של פרות (ייצור חלב והתעברות). אתגר גדול אף יותר, בתקופות המעבר, שבהן תנאי הסביבה עלולים להשתנות מידי יום
המערכת מתאימה עצמה, בכך שמתכללת את סך הנתונים הסביבתיים וההתנהגותיים, מפעילה צינון ומתכיילת באופן אוטומטי, מאפשרת שליטה מלאה וממוחשבת מרחוק, ובכך שונה במהותה ממשק הצינון הכפוי, הכולל הולכת הפרות לחצר צינון מספר רב של פעמים, אשר נדרש לכיול אל מול מציאות משתנה.
אז מה זה אומר הלכה למעשה?
מדדי עומס חום, שמחשבים יחס טמפרטורה ולחות סביבתית, עוצמה וכיוון הרוח, יחדיו עם פונקציית I FEEL של שידור טמפרטורת המיקרו סביבה של כל פרה ופרה, ישירות מהתג המשוקללים עם מדדי ההתנהגות כגון, רביצה ושהייה באבוס ובשוקת.
המידע הנ"ל, בתוספת היכולת לזהות את מיקום הפרות, בזמן אמת באבוס, מאפשרת להפעיל מקטע בודד, בשונה מהפעלה מלאה של מערכת צינון לאורך כל האבוס. כל זאת, בצורה ממוחשבת ועם שליטה מלאה מרחוק על עוצמת, משך האוורור, ההרטבה והיחס בניהם.
על כל פרה מתקבל ונאגר מידע מפורט כגון, מתי כמה (ואיפה) הופעלה המערכת, למשך כמה זמן, באילו תנאי סביבה. למערכת היכולת להביא לכדי ביצוע, את ההמלצות של אנשי מקצוע בנוגע לממשק הרצוי ולתת מענה לשאלות מקצועיות רבות.
בהינתן תנאי הפתיחה, שאיתם יש להתמודד ולהתנהל: משמשת המערכת ככלי להשאת יעילות ממשק הצינון בצורה ידידותית, קלה לשימוש ומספקת חיווי מהשטח, מידי ומדוייק.
מדובר במערכת הראשונה בעולם אשר מביאה את התיאוריה והפילוסופיה לכדי מעשה ואפשרות מימוש מלא ואוטומטי לצינון, יחדיו עם התייעלות וחיסכון בכוח אדם (אין צורך בהולכה לחצרות הצינון),
שיפור במצב הטלף בעקבות הפסקת ההולכה למקלחות, שימור ושיפור יצרנות וכיוצא, פועל שיפור במערכת החיסונית של הפרות וצמצום אירועי תחלואה.
מערכות הצינון מתוזמנות, שאינן אוגרות נתונים ואינן מתכללות תנאי סביבה, התנהגות ומיקום הפרות; יתקשו מאוד לתת מענה לדרישות הקיימות בנוגע לשימוש מושכל במשאבים, כגון מים וחשמל, כמו גם, על ההשלכות של התעשייה על הסביבה והעלויות הנלוות, בגין טיפול ופינוי של שפכים.
מערכת צינון חכמה של ENGS לוקחת את ניהול ממשק הצינון צעד קדימה לעתיד חכם, פשוט לשימוש, ידידותי לסביבה ויעיל יותר.
כל החיים ברפת – יותם קפלן, רפת גינוסר
גדלתי ברפת, בן למשפחת רפתנים. אבא ריכז את הרפת וגם אחי, תלמיד של אבנר בורר, שריכז את הרפת הרבה שנים. קיבלתי את הרפת במקום טוב – כילד וכבוגר, ציננו את הפרות כמו משוגעים.
הייתי ילד ברפת של לפני הרפורמה, שבה המים זרמו להשקייה ומשם לכנרת. ברפורמה הגדולה של שנות ה-2000, קרו הכול ובנו את כל הסככות מחדש.
היקף ייצור – נכנסתי לרפת עם כ-3.3 מיליון ליטר וכיום המכסה עומדת על 4 מיליון ליטר – מעבר להגדלות המכסה, רכשנו גם חלק ממכסת הקיבוצים מסדה ומורן שסגרו. בנוסף, יש לקיבוץ הרבה בננות, אבוקדו, מנגו, אננס ושקדים.
הזנה – מרכז מזון עצמאי, תחמיצים קונים מתאגיד גליל גולן, שחתות מעמק יזרעאל, קונים חליפה קטנה מצמח וגרעינים דרך בנג'יו האגדי.
צוות עובדים – מבין חברי צוות הרפת, 4 גרים בקיבוץ, 3 עובדים זרים, צוות חזק.
את ENGS אני מכיר זמן רב, המערכת עבדה מזה כעשור בשלוחת העגלות, עוד בתקופת אבנר וכשחזרתי לרכז, ד"ר אייל מישה היה כבר בתפקיד – היה לנו חיבור אישי ועבדנו צמוד.
משטר הצינונים בקיץ "גומר" על הפרות והצוות. בעמק הירדן זה אף יותר קיצוני וזה שיגע אותי. עשינו בדיקת היתכנות לצינון באבוס עם ציוד של הרמן, על בסיס הפעלות מתוזמנות עד אשר ד"ר אייל, ניתח את זמני השהייה באבוס ואמר לי "אתה לא מצנן בלילה בזמנים הנכונים וכשאתה מצנן, אין אף פרה באבוס.
" וכך הפכנו להיות אתר ביתא של המערכת ויצאנו לסדרת ניסויים, בגרסאות מגוונות ובהרבה עבודה.
קיבלנו את כל הפיתוחים ואני מרגיש שותף לדרך ואפילו, בהכוונה של דוחות משתמש. עברנו קשיים, כי צריכים לספק פלטפורמה לחדשנות ומנגד, צריכים לעבוד בשוטף ואין ברירה, אלא להתגמש ולאזן.
ד"ר אייל מוסיף – "הקושי הוא גם היתרון, שבלעבוד עם הרפתן הישראלי, איש מקצוע מהשורה הראשונה וברמה גבוהה כמו יותם – עם ראש פתוח ויותר יוזמה מחשש, וזו מתנה גדולה לענף כולו.
הפוקוס הוא על מכונת הייצור, הפרה, ולא על המוצר, החלב. המחשבה הוליסטית ומקיפה את כל ההיבטים, זהו עסק כלכלי ומשם צריך להתחיל. תנאי להצלחה בפרויקטים מסוג זה הוא שמערכת מותקנת בחווה מסחרית ולא בחוות ניסוי.
למבחן אמת, הכרחי רפתן עם ראש פתוח, ידע, ניסיון ורצון להתקדם. כמוכן, לא לכל רפתן קיימת האפשרות לדעת, כמה זמן הפרה נמצאת באבוס וחבל.
מחוייב המציאות שהממשק יתכתב עם דפוסי ההתנהגות של הפרה. יש לנטר אותה בכל זמן ולהביא את כל הנתונים לרפתן, כמענה כולל ולא רק חלקים מהתמונה השלמה.
התחלנו בגינוסר, מזיהוי דרישות בעגלות המשכנו בבניית דוחות לזיהוי כל האירועים, שאותם איש צוות צריך לזהות ולנהל, כל פרה מנוטרת בדגש על דפוסי ההתנהגות וזו פריצת דרך האמיתית."
הרטבה באבוס יוצרת שפכים – מה עושים איתם?
יותם: בעבודה נכונה השפכים אינם מטרד – יש משטח ייבוש בקצה הסככות, לוקחים את הזבל החוצה, שם הוא נפרס, מקולטר ונערם, כאשר הוא כבר יבש. אנשי הסביבה רואים את רמת הטיפול ומפרגנים, מכיוון שמבינים שזה אף מביא תועלת.
אין זרם של שפכים מהמפרדה, זה זורם למט"ש לבנים בקיבוץ כנרת וזו רפת יחידה. הזבל היבש הולך לקבלנים ובחורף, מכניסים לסככה ושם הופכים אותו.
תוצאות – השנה רפת גינוסר לא ציננו בחצר ההמתנה וזה חיסכון במרכיבים רבים. הבריאות ובמיוחד בריאות הטלף, השתפרה פלאים ואין כמעט טיפולים אחרי ההמלטה. ההתעברות יפה ומרשימה בהשוואה לשנים קודמות ולתנאי הסביבה הקשים, ברפתות עמק הירדן.
המהפך – בצינון הלא מאולץ, הפרה מצטננת כשהיא צריכה, היא תרבוץ פחות על מנת להגדיל שטח גוף, תשתה יותר ועוד לפני שמתחילה להלחית, היא תגיע לצינון. בשיא החום כאן, פרה או תשהה באבוס, תאכל ותצטנן או תרבוץ ותנוח, מינימום סטרס.
הסומטיים סביב 110 בקיץ. רווחת הפרה שווה כסף – הפרות לא קרועות וגם אנחנו לא. ניכנס לחורף ולקיץ במצב מעולה והשיפור בתנובה בעונת המעבר והחורף
