יבול שיא
הרפת והחלב
1 מתיה במרגליות דדה עינב

צלמים מקיבוצים בתערוכת "אלבום הצפון" 

2 דק' קריאה

שיתוף:

בתערוכה יוצגו צילומיו של דוד עינב מקיבוץ בית אלפא וצילומיו של בועז לניר משער העמקים

*תמונה ראשית: מתיה טרייבר, 82, בית אלפא, מתנדבת בלולי מושב מרגלית שבצפון בזמן מלחמת "חרבות ברזל". צילום: דוד (דדה) עינב, בית אלפא 

בשבוע הבא תפתח במרכז עינב (גן העיר, תל אביב) תערוכת "אלבום הצפון" (אוצרת פרופ' דנה אריאלי). התערוכה מציגה מבט של 88 צלמים וצלמות ישראליים, לצד חומרי ארכיון נדירים. "הצפון מוצג כמרחב מתוח, שבו נופי מלחמה ונוכחות צבאית שזורים בשגרת חיים יומיומית" נכתב אודות התערוכה. העבודות שנבחרו מעוררות שאלות על גם על תפקידו הצלם בתוך הסיטואציה המתועדת.  

"אלבום הצפון" היא התערוכה המרכזית של פסטיבל הצילום הבינלאומי. בין הצלמים שנבחרו להציג בתערוכה, הצלם דוד (דדה) עינב מבית אלפא והצלם בועז לניר משער העמקים. 

2 דדה עינב אוסף ביצים
דוד (דדה) עינב, התנדב בעצמו באיסוף הביצים. צילום: גד מירון 

מפיק מרגליות 

צילומיו של דוד עינב נעשו בלולי מושב מרגליות, שם התנדב יחד עם חברי קיבוצי העמק באיסוף ביצים בתקופה בה הצפון תחת מתקפה ויישובי האזור פונו. "בסדרה שלפנינו נראים חברי קיבוץ בית אלפא המתנדבים בלולי מרגליות באצבע הגליל" כתבה האוצרת פרופ' דנה אריאלי. "הם החליפו את התאילנדים. אנשים מבוגרים בגילאי 70 עד 89 עושים את דרכם במהלך חודשי הקיץ למושב". 

דדה מספר שוותיקי העמק הגיעו בהתנדבות לאסוף את הביצים בלולים במשך שלושה חודשים: בימי א' חברי בית השיטה, בימי ב' בית אלפא, בימי ג' הדגניות ובימי רביעי העין חרודים. 
 
"יצאנו כל פעם 20 איש, התחלנו מוקדם בבוקר, לפני ההפגזות. אספנו 40 אלף ביצים כל יום!"  

שתי תמונות מסדרת "זקני הכפר" המתעדת את המתנדבים במושב מרגליות נבחרו לתערוכה. בתמונה (שלא נבחרה לתערוכה): מתיה טרייבר (צלמת בזכות עצמה) בת 82, בית אלפא. 

דוד (דדה) עינב מצלם עבור העיתונות הקיבוצית, המושבים והחקלאית למעלה מ-30 שנה וגם עבור עיתון "זמן קיבוץ". 

3 פליטים ילדה עם תינוקצור לבנון1982
פליטים, ילדה עם תינוק, צור, לבנון, 1982. תיעוד של אזרחים שנקלעו שלא מרצונם למלחמה. צילום: בועז לניר, שער העמקים 

מעגל האיבה ממשיך 

הצילום של בועז לניר משער העמקים "פליטים ילדה עם תינוק, צור, לבנון 1982" נבחר אף הוא לתערוכה הנחשבת (שני צילומים נוספים יוצגו בתערוכה). 

"לדעתי הצילומים ממלחמת לבנון מעניינים וחשובים, בגלל ששוב אנו רואים שההיסטוריה חוזרת" אומר לניר. 

"מלחמת לבנון פרצה ב 1982, המלחמה הייתה בין ישראל לסוריה וארגוני טרור פלשתינאים שישבו בלבנון. הייתי צלם צעיר שעבד לעיתון 'על המשמר' והמוסף 'חותם'.  

הייתה לי פורד פיאסטה וכול מספר ימים לקחתי כתב אחר מהעיתון ונכנסנו ללבנון. לאחר תדרוך עם דובר צהל היינו מסתובבים לבד חופשי בשטח שצהל נמצא בו, צור, צידון, שדה תעופה בבירות, מחנות הפליטים שהופצצו, חוף הים אליו הגיעו אלפי פליטים עקורים ועד לנמל שבו גורש ערפאת באוניה מבירות.  

לא היו חוקים מחמירים אז, לכן העבודה הייתה חופשית והיינו צרכים להיזהר רק לא לעבור לשטח אויב שצהל לא ישב בו. מאחר ולמדתי 'צילום אמנותי' השתדלתי לשלב בצילומי קומפוזיציה 'נכונה'-חיתוך מעניין וגווני שחור לבן דרמטיים.  

זהו גם תיעוד של אזרחים שנקלעו שלא מרצונם למלחמה שתירשם בהיסטוריה של מדינת ישראל. עצוב שוב לראות בימים אלה כמה חיינו בסביבה הזו עקובים מדם ומעגל האיבה ממשיך להסתובב". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!