תחת אתגרי מערכת החינוך הקיבוצית, ובעיקר תחת החשש הכבד מפגיעה בערכי החינוך הממלכתי בעקבות הרכב הממשלה החדשה, נערך בשבוע שעבר כנס החינוך השנתי של התנועה הקיבוצית בפעם השמינית באווירה מצוינת ובהשתתפות כ-350 נשים וגברים מכ-170 קיבוצים מכל הארץ. בימים הקרובים ישלח למשתתפים קובץ שיאגד את התכנים, המתודות והמצגות לסיכום הכנס
הכנס נערך גם השנה על פני יומיים במלון 'יערים' שבמעלה החמישה, והפקתו נוהלה והובלה על ידי גלי גרוס (שדה בוקר) ממחלקת שנת השירות באגף חינוך. מעגלי השיח והתוכן נבנו ברוח "החינוך הקיבוצי", ביצירה משותפת של צוות האגף ומערך ההדרכה בהובלתה של אוסנת חביב גל (הגושרים), מנהלת פיתוח תוכן באגף.
מלבד הצוות הגדול והמסור של אגף חינוך ורבים מפעילי ופעילות אגפי התנועה האחרים, לקחו חלק בכנס מאות נציגים מכ-170 קיבוצים ובהם מנהלות הגיל הרך, מנהלות ומנהלי החינוך חברתי, יו"רי חינוך בקיבוצים, מנהלי קהילה, מנהלי חינוך במועצות האזוריות, מנחי ומנחות תכנית ההעשרה של שנת השירות התנועה הקיבוצית ונציגי תנועות הנוער. הכנס השנתי הוא המקום להפוגה קלה מהשגרה השוחקת והעמוסה לטובת העשרה, התרעננות ולמידת עמיתים מהנעשה בקיבוצים אחרים, ובעיקר – הזדמנות אמיתית עבור אגף חינוך לפרגן בגדול לאנשי ונשות החינוך המסורים בקיבוצים.
מופע הפתיחה של היום הראשון עם ד"ר מוטי זעירא והזמרת מיטל טרבלסי היה מסע בזמן בעקבות החינוך הקיבוצי עם שירים של יוצרים מקיבוצים שונים. לאור בקשות עבר מה"שטח", שתי ההרצאות המרכזיות היוו תשתית לדיונים במעגלי שיח שהתקיימו לאחריהן ועסקו בעיבוד וחשיבה בעקבות מה שעלה בהרצאה. ההרצאה המרכזית של היום הראשון הועברה על ידי איילה וול, מנחה מובילה ב'מרכז ורדה' – המרכז הבינלאומי לבינוי קהילה. איילה היא בת קיבוץ מעלה גלבוע שעברה לירושלים לפני 20 שנים ומאז עוסקת בחיזוק הקהילתיות בעיר בפלטפורמות שונות כמו הקמת בנק הזמן הראשון, גינות קהילתיות, ספריות במרחב הציבורי, פלייסמייקינג, שיתוף ציבור ועוד. הרצאתה התמקדה בשאלת ריבוי הזהויות בקיבוץ והשפעתן על תחושת השייכות של הפרט, תוך קיום דיון במושגים של זהות קהילתית ומרכיבי הקהילה והאתגרים המשותפים של הזהות הקהילתית והחינוך הקיבוצי.
שיח עמיתים שהתקיים לאחר ההרצאה בקבוצות מעורבות של גיל רך וחינוך חברתי עסק באתגרי מערכת החינוך והקהילה והתקיים בשני סבבים של מעגלים לבחירה בנושאים: עבודה עם שותפים, עבודה עם וועדת חינוך/יו"ר חינוך, מיפוי קהילתי כבסיס לעבודת מנהל/ת החינוך, מערכת החינוך והתהליכים הקהילתיים והורים ומערכת החינוך.
בשלב הברכות אמרה ראשת אגף חינוך, דבי ברא"ס: "זכיתי להיות ממובילי כנס החינוך הראשון, אליו הגיעו, בזכות היכרות אישית שהובילה למחויבות להתייצב, כ-70 מנהלות ומנהלים. מאז עברנו דרך ארוכה והיום כולם מחכים לכנס השנתי החגיגי של המנהיגות החינוכית בקיבוצים, במועצות ובמרחב ההתיישבותי. העמידה כאן מולכם מרגשת מאוד.
פורום כזה גדול, מקצועי, מחויב, כזה שרץ למרחקים ארוכים – מחזק את האמונה שגם בימים סוערים ואפלים נדע לעמוד חסונים ונכונים אל מול החושך המאיים, בזכות היותנו חלק מתפיסה שיש לה שורשים וערכים. כדי שנצליח, אנחנו חייבים וחייבות להיות הכי מקצועיים ונחושים, לדעת לרתום שותפים ולהוות דוגמה אישית. קהילה קיבוצית במיטבה חייבת מערכת חינוך קיבוצית המחוברת אל קהילתה, מחנכת לערכיה ורואה באנשי ונשות החינוך את המשאב המרכזי לטובת חינוכו של דור העתיד – מנהיגי המחר".
אורי פלד נקש, מנהל החינוך החברתי באגף חינוך וסינטיה כהן, מנהלת הגן הקיבוצי באגף, התייחסו בדבריהם למצב הפוליטי בחוץ ולחשיבות החינוך לדמוקרטיה: "אי אפשר להתכחש לתהליכים אשר עוברים על המדינה ולתפקיד שלנו ביחס אליהם. עלינו מוטלת האחריות והחובה להמשיך וליצור באופן יומיומי חינוך ערכי אשר דוגל בערכי השוויון בין כל המגדרים, מחנך לקבלת האחר, האני והסביבה, במדינה דמוקרטית לכלל אזרחיה, ולקרוא לשמירה על הדמוקרטיה.
אנו, שבחרנו בחינוך כמקצוע, נושאים את נטל האחריות לתווך את הנעשה לילדים ובני הנוער, להורים ולקהילה, להסביר את המשמעות בתהליכים אלו ובהשפעות שיהיו על כל אחת ואחד מאיתנו במידה והם יצליחו. אין לנו את האפשרות להתעלם ולהגיד "זה רחוק מאיתנו, זה לא יצליח". מערכות החינוך הקיבוציות פעלו כל השנים וימשיכו לפעול לחינוך לדמוקרטיה, לקבלת כלל המגדרים ולערבות הדדית. לא ניתן יד למי שיבקש לפגוע בערכים אלו ונעמוד מולו כחומה בצורה".
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ברך את משתתפי ומשתתפות הכנס ואמר להם: "הקושי הכי גדול שעמו מתמודדת כיום התנועה הקיבוצית אל מול הממשלה וגופי המדינה הוא מימוש הזכות שלנו להיות אחרים. בהתמודדות הזו לוקחים חלק כל פעילי התנועה ואגפיה שעסוקים בהתכתשות מול הממלכה. אגף חינוך, יחד עם אגף חברה וקהילה ואגף צעירים ומעורבות בחברה מתמודדים עם הקושי הזה כלפי פנים במטרה לייצר זהות משותפת בעידן של קיבוצים אחרי שינוי, במטרה להגדיר את "האחר" שאותו אנו מבקשים להיות. אנחנו מאמינים שמערכת החינוך היא התשתית לקהילה קיבוצית במיטבה. בלעדיה, כולם מדברים בקהילה בקולות שונים כמו במגדל בבל.
התפקיד שלכם הוא להסביר להנהגת הקיבוץ שיו"ר החינוך הוא חלק ממעגל השותפים של מקבלי ההחלטות בקיבוץ. איפה שאתם לא מצליחים בזה – תפנו אלינו לעזרה. מאחל לכם כנס מהנה, מלמד ומגבש, ובעיקר שתצאו מפה עם המון גאוות יחידה – כי זה מגיע לכם".
נחם לוין (בוצי) מקיבוץ יזרעאל, מנחה בתוכנית ההעשרה לשינשינים של התנועה הקיבוצית ברך בשם המשתתפים על העשייה החינוכית הנעשית בתוך התנועה הקיבוצית ובשמה, מחוצה לה. בוצי סיפר בהתרגשות כיצד הקים מסגרת שנת שירות בקיבוצו וקרא לנוכחים להקים מסגרות כאלו גם בקיבוצם ולתת הזדמנות לעוד ועוד צעירים להיחשף לקהילות הקיבוציות, ובעיקר לצאת מהן להתנדבויות לרווחת החברה הישראלית.
היום נחתם בהופעה של הזמר דן תורן לטובת החלק המהנה והמגבש של הכנס.
היום השני החל בפאנל היכרות עם מעגל השותפים של החינוך הקיבוצי במטה התנועה הקיבוצית. ראשי וראשות אגף חברה וקהילה, אגף צעירים ומעורבות בחברה, אגף כלכלה ומחלקת הרכזים האזוריים סיפרו על הקשר שלהם לחינוך בעבודתם האגפית וכיצד הם רואים שותפות מקצועית זו כחלק מבית ודרך במטה התנועה וברחבי התנועה הקיבוצית.
ההרצאה המרכזית של היום השני, הייתה הרצאתו של דני שטיינר מטירת צבי, מנחה קבוצות ויועץ ארגוני, שעסקה בזהות המקצועית של מנהלי החינוך. לדברי דני הוא "מאמין ביכולת לתמוך בשינוי שאנשים מבקשים לעשות, שמתעצם כשעובדים יחד בקבוצה".
מעגלי השיח לעיבוד ההרצאה התקיימו הפעם בחלוקה לחינוך חברתי וגיל רך, ואחריהם המשיכו כולם למעגלי סיכום של הכנס וחשיבה משותפת על מה אפשר לקחת מהכנס אל הקהילה ומערכת החינוך הקיבוציות.
כדי לסיים בחיוך, חתם את הכנס דרור שאול, היוצר והבמאי של ה-סרט הקיבוצי "מבצע סבתא", שסיפר על מאחורי הקלעים של יצירת הסרט יחד עם סיפורים מכל זמני הקיבוץ מתובלים בהומור ונוסטלגיה וקרע מצחוק את המשתתפים.
