קול כלה וקול כלה. קרין ונעמה נישאו בטקס חגיגי בבריכת קיבוץ נחל עוז

קול כלה וקול כלה, ביום חמישי 24/6 נישאו על הדשא של הבריכה בנחל עוז, לראשונה בקיבוץ, שתי נשים: קרין רחמים (32) בת וחברת הקיבוץ, מורה לחינוך גופני בתיכון האזורי "שער הנגב" ושחקנית כדורגל במועדון ספורט קריית גת ("שהייתה להן שנה מוצלחת: זכו באליפות המדינה, גביע המדינה וגביע הליגה" , מספרת בגאווה בת הזוג הטרייה) ובחירת ליבה – נעמה צדוק (32) במקור מלוד, מנהלת מרחב עבודה משותף בשם "קליקה" עבור תושבי לוד והסביבה.

קרין מספרת בפתיחות שבקיבוץ יודעים הרבה שנים על בחירותיה, היו לה מערכות זוגיות נוספות ותמיד חשה שהקיבוץ מכיל ומקבל.

היא חברת הקיבוץ הראשונה שהתקבלה לחברות כשהיא "מוצהרת" ומאז התקבלו לחברות זוג גברים ויש זוג גברים נוסף בתהליך. "נחל עוז קיבוץ פתוח ופותח דלתות לקהילה", היא מספרת.

על אף הפתיחות וההכלה שהן חשות כיום, קרין אומרת שלא תמיד זו הייתה התחושה: "כשגדלתי לא חשתי ככה. לא הרגשתי שיש תחושת קבלה כזו. לא בארץ ולא בפריפריה."

"לא הרגשתי נוח עם זה. בגיל ההתבגרות העניין נשמר בסוד, אחר כך שיתפתי משפחה קרובה וחברים טובים, זה היה תהליך עד שקיבלתי את עצמי. לא היו אמירות לא נעימות,  אולי היו 'שיחות בשבילים', אבל לא משהו שהגיע אלי. מההתחלה הייתה תחושה של קבלה גדולה."

קול כלה וקול כלה

את נעמה הכירה לפני כשנה וחצי בטינדר (אפליקציית הכרויות) ומאז הן יחד. את החתונה החלו לתכנן באפריל וסימני שאלה בנוגע למועד האירוע עלו לא בגלל מגפת הקורונה, אלא בגלל מבצע "שומר החומות".

"משפחות וילדים התפנו מהקיבוץ" מספרת נעמה שלפני כן לא חוותה סבב לחימה מקרוב, "וגם אנחנו התפנינו למספר ימים. אפילו להתפנות מהקיבוץ לא היה דבר פשוט, כשיש ירי רקטי סיב וגם הכבישים לא בטוחים. זה לא היה פשוט לקחת החלטה לתכנן חתונה אחרי מלחמה, בסוף החלטנו להתרכז בשמחה."

החתונה נערכה בבריכת הקיבוץ "מאז שהיכרנו קרין רצתה להתחתן שם", מספרת נעמה, "והרבה אנשים התגייסו בהתנדבות כדי לעזור ולהפיק את החתונה" משלימה קרין את התמונה. 

את הטקס ערכו שני חברים קרובים של בנות הזוג – נדב "אח מאומץ" במשפחתה של קרין,  ומרים, חברה טובה של נעמה. האבות של השתיים ברכו.  "זה היה רגע מרגש והקהל בכה. אבא של נעמה דתי וכל אחת מאתנו עברה דרך עם המשפחה שלה. אין דרך להתחתן בתוך הדת היהודית ולא היו סימנים דתיים בחתונה. ערכנו טקס – שהוא ברית אהבה בינינו, טקס מרגש ומהמם."

השתיים מספרות על תחושת האהבה והתמיכה שמורעפת עליהן בחתונה ולאחריה מצד חברי קיבוץ וספקים "הכל התנהל בצורה מדהימה". התחושה הייתה "שחשוב לאנשים לבוא ולתמוך בנו, בכל אחת וכזוג נשים שמתחתן בקיבוץ.

יש 'היי' שעדיין אנחנו לא מתאוששות ממנו וזה כיף להתחיל ככה את החיים – עטופות ואהובות. ככל שתהיה יותר מודעות, עוד ועוד זוגות ועוד ועוד אנשים יוכלו לממש את האהבה שלהם, ולהיות שווים בפני החוק