מתברר ש-7 באוקטובר ו-Nine Eleven היו יוזמות ממשלתית וגם הגז שאותו מרססים עלינו מטוסי סילון הוא הוראה מלמעלה. אשרי המאמין
בטור הקודם סיפרתי על פגישתי עם חבר שלי איציק בבית קפה שכונתי בחיפה.
איציק חברי הוא יוצר מוכר של סרטי תעודה, סופר משובח שכתב חמישה ספרים, שהידועים בהם הוא "ההיפוכונדר – גלגולה של חרדה מטורפת" ו"האיש שלא שרף את קפקא", ייסד וניהל את התיאטרון הקהילתי ואת הטלוויזיה הקהילתית הראשונה בישראל באור-עקיבא, והיה במאי התוכנית לתרבות ואומנות "שמונה וחצי" בטלוויזיה הישראלית כשהיה בה ערוץ יחיד.
והוא גם מספר סיפורים מופלא.
למעשה, אני חושב שאיציק הוא הדבר הקרוב ביותר שאני מכיר להכלאה בין מספר-סיפורים למכונת פופקורן – רק זרוק לו מילה במקום גרגיר תירס ומכונת הפופקורן מתחילה לעבוד וסיפורים מהבילים ומעלי ניחוח אנושי וצבעוני מתחילים לשפוע.
וכל הסיפורים השופעים ממכונת הפופקורן הזו הם מניסיון חייו של איציק ומאירועי חייו השונים.
אז עברו עלי שעתיים-שלוש שעות נעימות ממש, שבהן איציק עצר פעם לקחת אוויר, ואני ניצלתי את ההזדמנות והצלחתי להגיד משפט, ואז חזרנו לשיחה הרגילה בינינו, כשאיציק מספר ואני מקשיב.
כי איציק הוא מספר סיפורים מהמדרגה הראשונה – את זה כבר אמרתי?
אבל אחרי שעתיים או שלוש כאלו איציק אמר לפתע: "אני לא רוצה לשעמם אותך – בוא נצרף לשיחה את קונספי".
מסתבר שקונספי הוא ממכריו של איציק ומבאי בית-הקפה השכונתי הזה, בית-קפה שתיארתי בטור הקודם, וברגע שאיציק הציע לצרף את קונספי לשיחה הוא לא חיכה לתגובתי ומיד חייג אליו, אל אותו קונספי, וקונספי הבטיח להגיע, ועד שהגיע קונספי הספיק איציק להסביר לי במי מדובר ולמה הוא נקרא ככה.
אם כן, מסתבר שקונספי, אם לא ניחשתם עד עכשיו, אינו השם שנתנו לו הוריו, אלא הוא כינוי שהצמיד לו איציק מכורח הנסיבות, והוא קיצור של "קונספירטיבי", או אולי "קונספירציות", ואילו שמו האמיתי מצביע על מוצא עיראקי.
והינה, למרות שהוא שם ידוע מהתפוצה העיראקית, מסתבר שקונספי הוא דווקא יליד התפוצה המרוקאית.
וכששמע שאני "בן-עמר", שהוא שם צפון-אפריקאי ידוע, מיד חשב שאנחנו מאותה העדה, עד שהסברתי לו בצער שאני דווקא מהעדה הרומנית, והשם בן-עמר הוא תוצאה של עברות בידי איתמר בן-אב"י הידוע.
"אבל אין בעברות הזה שום קונספירציה!" מיהרתי להדגיש.
קונספי הוא איש נחמד ואינטליגנטי מאוד, עניין שחשוב לציין אותו לאור מה שתלמדו עליו כאן בהמשך.
מכיוון שבקונספירציות מדובר היה, פתחתי את השיחה בשאלות גישוש בסיסיות כמו "האם הנחיתה על הירח הייתה או לא הייתה", שאלה שעוררה בקונספי בוז גלוי על הנאיביות הגלומה בה. יכולתי באותה המידה לשאול אותו אם סנטה קלאוס באמת קיים, למרות שבמחשבה שנייה כלל לא ברור לי מה הוא היה עונה על כך.
כל ילד יודע ומבין שהעולם שטוח, ועל כן השאלה שלי אל קונספי בעניין זה נראתה לו סתם התרסה מעצבנת ומיותרת, כי די לו לאדם שייכנס למגרש הכדורגל על שם סמי עופר בחיפה ולהסתכל על המשטח כדי להבין שככה נראה העולם – פיסת אדמה שטוחה המרחפת לה בין כוכבים שכלל לא ברור לי עכשיו אם הם כדורים או צלחות.
ורק שכחתי לשאול אותו מה קורה כשהולכים ישר כל הזמן ומגיעים לקצה, אבל כנראה אשאל אותו בפעם הבאה – אלא אם אגיע עד אז בטעות לקצה העולם ואפול לתהום.
כולם יודעים את האמת
אבל לא כל מה שלמדתי מהשיחה עם קונספי היה מוכר לי: הידעתם שאין כל גז בים התיכון, גם לא במקום שבו ניצבת אסדת הגז שמול חוף הבונים המוכרת בשם אסדת לווייתן? הידעתם שצינור גז סודי ארוך עובר ממצרים על קרקעית הים ומגיע אל האסדה וכל הגז הוא מצרי? עובדי האסדה ובעליה מעמידים פנים שהם קודחים שם ושואבים גז שזורם בצינור אל החוף, אבל כולם יודעים את האמת.
והאם ידעתם שכל מובילי הפוליטיקה הישראלית הם הומואים? אני יודע שאין זה המונח המקובל הפוליטיקלי קורקט כיום, ויש להשתמש במונח להט"בים, אבל מה לנו כאן להתעסק בקטנות כשנגלה לעינינו עולם שלם של הסתרה?
זהו עולם שבו השנאה שבין ביבי לליברמן, שהיא גיצים וניצוצות, היא כזו משום שלא מדובר בהתנצחות פוליטית – מדובר בריב אוהבים! ליברמן היה פעם עוזרו הנאמן של ביבי, ורק קנאת אוהבים שצצה וצמחה ביניהם הביאה לפירוד ולשנאה הרוחשת ביניהם כיום – שנאה שמסתירה אהבה גדולה ונכזבת.
ואם הגילוי שלפיד, וגנץ, ובנט, וסמוטריץ', כמו גם בן-גביר הם הומואים אינו מסעיר אתכם דיו, מה תאמרו על הגילוי הבא:
הנשיא הרצוג הוא טרנסג'נדר.
וכל בר בי רב שמבין משהו בעניין יכול להציץ בתצלומים שהראה לי קונספי בהם רואים את הרצוג מהלך ומדבר, ולדעת שאין כל ספק בדבר – מדובר באישה שעברה ניתוח שינוי מין לגבר.
אבל מתקשה להסתיר זאת.
לא שיש חלילה משהו פסול בכך, אבל מה שמכעיס את קונספי היא ההסתרה והעמדת הפנים – למה לא להיות גלויים וישרים עם הציבור ולומר את האמת?!
למה להעמיד פנים?!
ואז שאלתי את קונספי את שאלת מיליון הדולר, שכל אחד אחר מבינכם היה שואל אותה במקומי:
אז מה קרה ב-7 באוקטובר 2023?
קרה מה שקרה ב-11 בספטמבר 2001, אמר קונספי, בדיוק מה שקרה באירוע המוכר בשם Nine Eleven.
7 באוקטובר הוא העתק אחד לאחד של האירוע ההוא.
כי אם ב-11.9 יזם הממשל האמריקאי את הפלת זוג הבניינים הענקיים בלב האזור העסקי של מנהטן, כדי לתת בידו תירוץ לצאת למלחמה ולכבוש את עיראק ואת אפגניסטן, כך גם ב-7 באוקטובר יזמה הממשלה הישראלית את ההתקפה הרצחנית על יישובי העוטף ועל מדינת ישראל בכלל, כדי לתת בידה תירוץ להרוס את עזה, לפנות את הרצועה מיושביה, ולחדש את ההתיישבות הישראלית ברצועה.
ומי שלא מבין את זה, כשזה כל כך ברור מול עינינו, חייב להיות עיוור או טיפש מובהק.
מסתתרת קריצה
לפני זמן מה כתבה חברה-לשעבר שלי בפייסבוק פוסט על הכמטריילס – אלו אותם שובלים לבנים של אדים קפואים שמשאירים אחריהם מטוסי סילון בשמיים. היא כתבה, אותה חברה, את מה שכל בר-דעת יודע – שאלו כימיקלים שמפזרות הממשלות, ויש טענות לכאן ולכאן למה הן עושות זאת, אבל בגדול מוסכם על הרוב שהן עושות זאת כי מדובר בפיזור כימיקלים משני תודעה, המאפשרים לממשלות לעצב את דעת הקהל ואת תודעת אזרחיהן ולשלוט בהם.
"ומי שההסבר לא מקובל עליו," כתבה החברה שלי לשעבר בפייסבוק, "מוזמן לאנפרנד את עצמו ממני".
אז אנפרנדתי את עצמי ממנה.
ומאז אנחנו לא חברים יותר בפייסבוק, כי יש גבול למה שאני מוכן לשאת, גם מאנשים שמוגדרים "חברים".
וכך מצאתי עצמי נפרד מחברים בזמן הקורונה, ועל חברים שמצדדים בנוכל הגדול ביותר שידע העם היהודי ויתרתי כבר מזמן.
אבל עם קונספי אשמח להיפגש שוב.
כי אין לי ספק שאצל אדם אינטליגנטי כמוהו, עם הבעת הפנים הכל-כך רצינית בה הוא מעלה את הרעיונות המופרכים ביותר, אין לי כל ספק שאיפה שהוא בתוך כל זה מסתתרת קריצה.
ואפילו חיוך ממזרי קטן.
אבל אולי זה רק בראש שלי. לך דע.
