בימי קורונה מורכבים היה מעניין להשתתף ולעקוב אחר קורס מקצועי בתחום הצאן – קורס מגדלי צאן .הרבה הכנה והשקעה, תוך מסירות רבה של כל העוסקים במערכת ההדרכה
לאחרונה הסתיים קורס מקצועי למגדלי הצאן במשרד החקלאות במחוז העמקים.
כ-30 מגדלים נרשמו והגיעו ל-11 מפגשים יומיים, ארוכים ומעניינים, שעסקו במגוון הנושאים המקצועיים, הכלכליים והארגוניים של גידול הצאן.
את הקורס ארגנו מדריכי שה"מ, דורית כבביה וסמיר קעדאן, בהובלה ארגונית של מיכל אברהם, רכזת ההדרכה המסורה של שה"מ.
האירוח של המחוז היה נדיב ומפנק ונראה שהמשתתפים נהנו מאוד להגיע למבנה המרשים של המחוז, שליד המועצה האזורית הגלבוע (בסמוך לקיבוץ תל יוסף).
השתתפתי בחלק מההרצאות שניתנו והן היו מעניינות ותורמות להבנת מאפייני גידול הצאן בתחומים השונים.
בין ההרצאות המעניינות והחשובות היו גם סקירות על ענף הצאן בישראל, גזעים מגוונים בענף, אנטומיה ופיזיולוגיה, הזנה, המלטות ועוד נושאים מקצועיים וארגוניים רבים וחשובים.
בסיום הקורס
רגע לפני חלוקת התעודות, החברים התבקשו להביע את דעתם על המפגשים האינטנסיביים והתועלות שיצאו מהם למגדלים. מביא בכיף חלק מהדברים של החברים:
• תודה למארגנים! הארגון היה מצוין, מיכל דאגה לכולנו, המרצים היו "אחד אחד", נתנו הצגה מעולה וכולנו נהנינו. זו עבודה קשה ותודה לסמיר שלא התחמק משאלות וענה על כולן.
• הכרתי הרבה חברים חדשים מתחומים מגוונים, מצאתי את עצמי מחכה ליום שני, למפגש החברים, והיה כיף.
• למדתי הרבה על עצמי, הרבה ביורוקרטיה בקידום הענף, היה כיף לשמוע וללמוד.
• קורס מעמיק ומאורגן, צריך יותר ימי שטח בדירים ועוד דוגמאות מעשיות. לכל אחד יש השקפה משלו.
סמיר קעדאן, המרכז המקצועי, מסכם – היה קורס מרוכז שמחייב העמקה והרחבה, נתנו טעימות בכל נושא. השנה חושבים על קורס בריאות צאן שיתמקד בווטרינריה, כי חסר ידע והרבה.
דורית כבביה, מנהלת תחום צאן – אני מפרגנת לסמיר, המנהל המקצועי, שסקר את כל הנושאים ונתן הצצה על מגוון תחומים. גם המחוז נתן את כל כולו בארגון ובפינוק.
כל המטרה היא לקדם את הידע והמקצוע של גידול צאן ואתם מיישמים זאת בשטח. יש שלושה מדריכים בכל הארץ וחשוב להעביר את הידע בין המגדלים.
הסיכום שלי – היה קורס מעניין ומקיף והרבה תודות למארגנים בשה"מ ולמארחים במחוז
במפגש השביעי של קורס הצאן, יצאנו ליום סיור מקצועי בארבע תחנות מעניינות מאוד וקיבלנו סקירות: דיר הצאן בעין חרוד איחוד, מכון התערובת בכפר יהושע, מרכז המזון בנהלל והדיר בדבורייה שליד הר תבור:
הדיר בעין חרוד איחוד
סמיר מתאר את מה שקורה באחד העדרי הצאן הגדולים והמצליחים והשלמות עשיתי מריאיון עבר עם חיים מור יוסף מנהל הדיר.
באופן מסורתי, הדיר של חרוד היה מגזע האוואסי. קודמיי בתפקיד השכילו, בסלקציה מופלאה, לטפח בעלי חיים עם תנובות מדהימות ברמה מקצועית מעולה. לפני כעשור הכניס מנהל הדיר, בני אופנהיימר ז"ל, את גזע האסף שהוא מכלוא של אוואסי עם גזע מרכז אירופי אוסטפריזי. זו חיה דו תכליתית ובה שמרו על המצוינות של כל גזע.
• החיסרון המובנה של האוואסי הוא הוולדנות הנמוכה וחיה עונתית – טלה אחד להמלטה פעם בשנה.
• הנתון הכלכלי המובהק, שבדיר חלב רווחי, מעל ל-60% מההכנסות צריכות להגיע מבשר והשאר מחלב. עם גזע האוואסי קשה להגיע למכירות בשר משמעותיות.
• העונתיות מתייחסת לפוטנציאל ההתעברות – "האספיות" יודעות להתעבר כל השנה, בשיעור טוב ולהביא ממוצע של קרוב לשני טלאים, השיות (מבכירות) מביאות טלה אחד והממוצע כ-1.75 טלאים לנקבה בעדר.
• האוואסי מוגבל ביכולת לייצר בשר ואם פוגעים בשלוחת הפיטום, אי אפשר להרוויח מדיר צאן. עם זאת, עדרי האסף עדיין מביאים תנובות חלב גבוהות מאוד.
כיום אני שומר על גרעין אוואסי משומר, מחזיק באילייה כמה אילי אוואסי והם מרביעים את הנקבות הבודדות. יש להם תרומה גבוהה לאיכות הבשר ולחוסן הטלאים.
בכבשים מרביעים ולא מזריעים, כי יש מגבלה במבנה צוואר הרחם – ברחלה הנרתיק מפותל ולא מאפשר החדרה. וכך יש בעדר כ-70 אילים ש-75% אסף ועוד רבע אוואסי.
שלוחת החלב – אני ממשיך את המסורת לבדל את הדיר שלנו עם האוואסי, שגם מקדם את כל העדר – על אף הייבוא המטורף, יש ביקוש גדול לבשר צאן מקומי.
בשלוחת החלב, מרבית הנקבות מגזע אסף ואנחנו הדיר האחרון במעבר, כי כל עדרי הצאן לחלב בישראל הם מגזע אסף. היום כולנו בבעיה גדולה כי הגנטיקה לא מטפחת טלאים מגזעים חדשים ונהיה בבעיה גנטית הולכת וגדלה.
השינויים בעדר – השתנו הרבה דברים בדיר והעדר נהדר, בהיבט של חלבנות ואיכות חלב. זה טיפוח של עשרות שנים ואני קוצר את הפירות, דם האוואסי עוזר מאוד בטיפוח ובשמירה על העדר.
קצת מספרים על העדר בעין חרוד
• רחלות נחלבות – כ-1,100 אימהות, 900 נחלבות והשאר יבשות.
• המלטה וחצי בשנה בממוצע – כל 8 חודשים, יבשה כ-56 יום בממוצע.
• 8.5 חודשים להרבעה ראשונה, 5 חודשי היריון = בגיל של כ-13.5 ח' הטליה כבר הופכת לאימא (עגלה בעדר הפרות הופכת לאמא כעבור שנתיים) ושוב, אחרי 8 חודשים המלטה – 2.6 ולדות לשנה, 1.5 המלטות לשנה, 1.75 ולדות להמלטה – כ-50% זכרים.
• תמותה סביב המלטה 5%-10%.
• אחרי המלטה, הרחלה מורבעת בתוך כ-70 יום והיא נחלבת כ-160 יום.
מכון התערובת בכפר יהושע
מנכ"ל המכון הוא שייקה דרורי מכרנו, שהיה גם מנכ"ל מועצת החלב. חיים דיין, שכיהן כמזכיר ארגון אמב"ל, לבקר לבשר, עוסק בנושא שיווק תערובות מיוחדות לבקר ולצאן, במגזר היהודי וגם הערבי.
חיים: אני והמנכ"ל באים מהתחום ועובדים על ייצור תערובות טובות יותר לבקר ולצאן.
אומניג'ן כתוסף לתערובת – בשיתוף עם חברת פיברו הכנסנו תוסף חדש לתערובת, מבלי לחייב את הלקוח. זהו תוסף ירוק שגורם לטלה לעבור את העקה בקלות רבה יותר וכך הוא גדל טוב יותר, אוכל ומשמין יותר. בעולם, התוסף בעיקר ברפת החלב ושם רואים את התוצאות והוכח שהוא עוזר. אנחנו הראשונים בעולם לתת את התוסף, ללא עלות, כדרך קבע זה בא בפרמיקס. זהו חומר שאמור להוביל לשימוש נמוך יותר בתרופות, אחוז התמותה יורד וגם שיעור התמותה נמוך יותר. הכנסנו אותו אופן קבוע וראינו את התוצאות הטובות שלו ואנחנו מקבלים יותר הזמנות בגין השימוש בו.
מקבלים תגובות חיוביות מהמגדלים – ירידה בתרופות, בתמותה, מצמצם עקה, תורם לעלייה במשקל יומי ויש אומרים שגם צבע הטבחה בהיר יותר…
מגניפיי של פיברו – עד לפני חצי שנה, הנוקד הוסיף אווטק – תרופה טובה, זולה ופרופילקטית לטלאים. לפני מעל לחצי שנה, התרופה נאסרה בשימוש ולכן חיפשנו תחליף כנגד קוקסידיה ובטלאים זה יותר חמור מהבקר. וכך מורידים את האנטיביוטיקה וזה המשך למגמה הירוקה של המכון.
התפתחות מכון התערובת
אלון הוא מנהל הרכש שגר בקיבוץ גניגר הסמוך, הוא מספר לחברים על התהליכים במכון – בתחילת שנות ה-30 התחילו לערבב חומרים עם אתי חפירה, בשנות ה-50 הקימו את המכון הישן. תערובות קמחיות מעורבבות לחקלאי הכפר – בקר וצאן. עם השנים הכפר גדל והבינו שהמכון ישן והייתה דרישה לתערובת מגוונת.
בתחילת שנות ה-70 הקימו את המכון החדש ועברו מתערובות קמחיות למכופתתות. יש מכבשים ומערכות מתקדמות לייצור תערובות מתקדמות. אבן היסוד היא חומרי הגלם – גרעינים: תריס, חיטה, שעורה, מוצרים נלווים לחלבון – כוספאות וגם תוצרי לוואי. נשארת אבקה יבשה עם חלבון גבוה מוסיפים ויטמינים תוספי מזון מינרלים ועוד.
כשמכינים תערובת, חייבים להביא את כל חומרי הגלם לתצורה אבקית שתהיה הומוגניות בתערובת. חייבים לגרוס את כל מה שמגיע.
האחסון הוא כ-8,000 טון והגרעין המרכזי הוא תירס. מבנה הבטון הישן עם המגרסות לכל החומרים שאינם אבקתיים, באסם יש 16 תאים ויש בו מקום. החומרים טסים למעלה וחומרים קמחיים כמו סובין ואחרים שופכים בבור ויש מערכת שינוע לאן שצריך ולבסוף החומרים מגיעים למגדל ומתאחסנים.
מרכז מזון נהלל בניהול הדר אורן
עושים סיור מעניין ברחבי מרכז המזון המתחדש – הדר אורן המנהל החדש והראל לויט התזונאי.
מרכז המזון ״תבואת הארץ״ הינו מפעל מתקדם לייצור מזון להזנת בעלי חיים בישראל. מרכז המזון בבעלות מושב נהלל – מושב העובדים הראשון בישראל, נוסד בשנת 1921 ושוכן בעמק יזרעאל.
מרכז המזון הוקם לפני כ–40 שנה ושימש לייצור מזון לחקלאי מושב נהלל. איכות הייצור והמוצרים, בעלי שם לאורך שנים ולאור הביקוש, הורחב השיווק לכלל האזור.
לפני מספר שנים, בנוסף למשאיות החלוקה הטרייה, החל מרכז המזון לשלוח את התוצרת גם בצורה ארוזה (כ-500 ק"ג) ששומרת על הבליל (מנה כולית) לזמן ארוך. בשנה האחרונה, בוצע שדרוג ולמערך זה התווספה האריזה הקטנה (כ-25 ק"ג).
מערך משלים זה, מאפשר כעת ללקוחות בכל הארץ, לקבל תוצרת איכותית עם אורך חיי מדף של למעלה מחצי שנה!!!. הרפתנים מדווחים על שביעות רצון רבה בבליל היונקים ולכן נוספו מנות ארוזות חדשות גם לחולבות, גידול, הכנה, סוסים, כבשים, עזים, גמלים וגם לגני חיות.
משתמשים בהרבה מזונות לוואי כמו לחם יבש, מעורב תימורים, לבן מעדנים, קליפות הדר, כוספה קצ"ח, קליפות שומשום, אבק ממגורות ואחרים וזה מחליף גרעינים לשם הוזלת המנה ללקוח.
המרכז עבר שינוי אסטרטגי עם מיתוג מחדש והוא נקרא כיום תבואת הארץ
עשינו סיור מקיף ברחבי המתקן וחשוב להכיר תודה לעוזי אנגל מיקנעם, שניהל את מרכז המזון במשך שנים רבות, יזם וליווה תהליכים רבים, שהביאו את המרכז לעידן המודרני.
קורס מגדלי צאן | צילום: יוסי מלול
