יבול שיא
הרפת והחלב
ספינת אגוז

בבני המושבים מציינים את יום הזיכרון לנספי ספינת אגוז

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

יום הזיכרון לעולי מרוקו שנספו בטביעת הספינה הוא סמל ציוני שעליו ראוי וחובה לחנך" בבני המושבים מציינים את יום הזיכרון לנספי ספינת אגוז ומחנכים לסיפור העליה מצפון אפריקה

בבני המושבים מציינים את יום הזיכרון: מדריכים וחניכים מרחבי חטיבת בני המושבים בנוער העובד והלומד ציינו את יום טביעת ספינת המעפילים 'אגוז', החל בכ"ג בטבת, בפעילויות חינוכיות, היכרות עם סיפור העליה מצפון אפריקה ובחלק מהישובים – אף נערכו טקסים לזכר 44 הנספים. במשך שנים ארוכות נאסרה על יהודי מרוקו העלייה לארץ ישראל. המחתרת הציונית עזרה לגברים, נשים וטף לעלות בחשאי. כדי להגיע לארץ ישראל נאלצו יהודי מרוקו לוותר על הונם ובתיהם ולהתנגב בחשיכה תוך סיכון חיים.

בבני המושבים מציינים את יום הזיכרון

ספינת 'אגוז' נשכרה על ידי המוסד כדי לסייע ביציאה ממרוקו לגיברלטר הקרובה. בפעם ה-13 שבה הפליגה הספינה, בליל ה-10 בינואר 1961, טבעה הספינה ועליה 44 עולים, מחציתם ילדים ממשפחות צרפתי, אדרי, אלמליח, בן הרוש, דדון, ממן, אזולאי, בן לולו ונוספים. מלבד העולים נספו אלחוטן ישראלי ואחד מאנשי הצוות הספרדים. היחידים ששרדו היו שלושה מאנשי הצוות הספרדים. 22 גופות נמצאו, והשאר אבדו במצולות. עם נוסעי הספינה נמנה איש "המוסד" חיים צרפתי שליווה את המעפילים על הספינה ונספה בטביעתה.

טביעת הספינה ומותם של 44 המעפילים הציוניים זירז את השגת ההסכם ליציאת היהודים ממרוקו, ורבים המשיכו את מפעל העלייה הציוני, התיישבו ברחבי הארץ ובנו אותה.

"מבחינתנו, יום הזיכרון לעולי מרוקו שנספו בטביעת הספינה הוא סמל ציוני שעליו ראוי וחובה לחנך," אומר אור פישר, ממרכז הדרכה של החטיבה. "אנחנו מזמינים את חניכינו להרחיב את האתוס הציוני, ולהכיר את סיפורי העדות והקהילות השונות שהגיעו לארץ ישראל. כולן מתוך ציונות עמוקה, רצון לבנות את הארץ ומוכנות לשלם מחירים על כך. תנועת המושבים קלטה במאות ממושביה עולים רבים. התפקיד שלנו הוא לספר את סיפורם, להוקיר אותם, ולחנך על המורשת שהותירו לנו."

העולים שהגיעו באמצע הלילה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן