יבול שיא
הרפת והחלב
ירון בלחסן מנכל ארגון מגדלי הפירות

קיווי מלך ויטמין C: לחיזוק המערכת החיסונית

3 דק' קריאה

שיתוף:

בימים אלה החל קטיף הקיווי בגליל ובגולן שימשך עד סוף חודש נובמבר. את הפרי ניתן יהיה למצוא בשווקים גם בתחילת הקיץ, הודות למחקר ופיתוח להארכת חיי מדף ארוכים במיוחד, המאפשרים שיווק ומכירת הפרי לאורך מספר חודשים, תוך שמירה על איכותו וטעמו, עד שלושה שבועות, גם במקרר הביתי.

ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות אומר: "הקיווי הינו מבין הפירות העשירים ביותר בנוגדי חמצון ובויטמין C, בפרי אחד כ- 100 מ"ג ויטמין C! הכמות המומלצת לצריכה ביום, הגדולה פי שלוש בויטמין C מאשר בתפוז. בשל העלייה במודעות הבינלאומית לתכונותיו הבריאותיות, עולה הביקוש לפרי בארץ ובעולם כולו לקראת עונת החורף, בה מומלץ לחזק את המערכת החיסונית, כמנגנון הגנה מפני המחלות האופייניות לעונה. בנוסף, בשנים האחרונות גוברת ההערכה לקיווי גם בקרב השפים והבשלנים הבייתים, הודות לערך המוסף של טעם וריח. איכות הקיווי הישראלי הינה בין הגבוהות בעולם וזאת משום שבישראל קיים שילוב של תנאי אקלים אידיאליים והיכולת להאריך את משך זמן הגידול של הקיווי מבלי לפגוע באיכותו, בזכות מחקרי מו"פ מוצלחים – קיווי מלך ויטמין C

 

מימין שי גולני מנהל שולחן הקיווי במועצת הצמחים ומנהל המטעים בקיבוץ מלכיה ירון בלחסן מנכל ארגון מגדלי הפירות
מימין שי גולני מנהל שולחן הקיווי במועצת הצמחים ומנהל המטעים בקיבוץ מלכיה ירון בלחסן מנכל ארגון מגדלי הפירות

 

באופן זה רמת המתיקות של הקיווי מאוזנת ואיכותו גבוהה. כמו כן, הפרי אינו מאבד מערכיו התזונתיים גם בקירור, כל זאת גורם להעדפתו בשילוב המנות" אומר בלחסן ומוסיף "בשנים האחרונות חל גידול בהיקפי מטעי הקיווי, רק בשנה האחרונה נוספו כ- 500 דונם וכיום היקף המטעים עומד על כ- 2,400 דונם בעיקר בגליל העליון, בגליל המערבי וברמת הגולן. השנה יעמוד יבול הקיווי על כ- 6,500 טון, המיועד בעיקר לשוק המקומי, בהשוואה לאשתקד שנחשבה לשנת שיא, אז עמד יבול הקיווי על כ- 8,000 טון, מדובר בירידה של כ- 15% בכמות היבול, זאת כתוצאה מהשרב האחרון שלא היטיב עם המטעים ופריחת הקיווי, אך הפרי הנקטף כעת הינו מובחר, יפה וטעים במיוחד, בעל המרקם העדין והאהוב, כאמור הפרי נשמר מצוין בקירור ויגיע טרי גם בחודש יולי".

חיה רק-יהלום, מנהלת מו"פ צפון, במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל אומרת: "הודות למחקר מתקדם של חוקרי מו"פ צפון, אנו מצליחים להתמודד באופן יעיל עם שינויי האקלים ולהגדיל את הערך התזונתי של הפרי על ידי קטיף מאוחר, כך מתאפשרת מגמת שיפור היבולים, זאת לצד השבחת זנים חדשים ועמידים הנמצאים בפיתוח, במטרה לאקלם אותם בארץ, כאשר המגמה היא לגדל פרי מתוק יותר ואף לאפשר ייצוא של קיווי איכותי ומיוחד גם לשווקים מעבר לים, בדגש על המדינות האסייתיות".

ירון בלחסן מוסיף, כי חשוב לזכור שהמגדלים עומדים כל העת בפני איום של ביטול המכסים על יבוא פירות טריים לישראל אשר מאיים על פרנסתם "אני מקווה, כי ממשלת ישראל תתפנה מהעניינים הפוליטיים, בכדי לדאוג לחקלאיה שלה במדינת ישראל ולא לחקלאים מטורקיה, אירופה וירדן ותעניק עדיפות עליונה לענפי החקלאות וייצור בטחון המזון, כערך ייחודי ואסטרטגי, ללא תלות במדינות אחרות, בעיקר בתקופת משבר כלכלי קשה ואלו הצפויים לפקוד בקרוב את העולם עקב הקורונה".

הקיווי, פרי ממשפחת האקטינידיים ומקורו בדרום סין, אך ניו זילנד הייתה הראשונה שנטעה את הקיווי לגידול מסחרי והעניקה את שמו הבינלאומי, כיוון שצבעו של הפרי מזכיר את ציפור הקיווי, הנפוצה בניו זילנד. פרי הקיווי דל שומן (46 קלוריות לפרי ממוצע), עשיר בסיבים תזונתיים, כולל הקליפה (ויש כאלו האוכלים גם אותה). הקיווי יעיל בהפחתת הסיכונים לסרטן, סוכרת ומחלות לב וראייה, מסייע למערכת העיכול, מוריד לחץ דם, מונע אסטמה ודלקת בדרכי הנשימה העליונות, וכאמור עשיר בויטמיןC . הודות לתרומתו התזונתית, קיבל הקיווי דירוג גבוה ממינהל המזון והתרופות האמריקני (F.D.A), שהמליץ על הפרי כמקור חשוב של ויטמינים, אשלגן ומינרלים.

את הקיווי כדאי לקנות כשהוא קשה ולרכך בטמפרטורת החדר. קיווי מלך ויטמין C, בקיווי אנזים מיוחד המסייע בריכוך בשר, מומלץ לשפשף את נתח הבשר בקיווי חצוי ולהשהות שעתיים במקרר לריכוך.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן