קיצוניות כמתכון לסילוף: ישנן שלוש סיבות אפשריות לסילוף ברוטאלי של דברי אחרים: 1. אי הצלחת הכותב לנסחם כראוי. 2. הקורא לא השכיל להבינם. 3. הקורא חדור אינטרסים לסלפם. אני נוטה לייחס את הסיבה השלישית לתגובתו של גיורא ברעם ("הזמן הירוק" 22.08 ), למאמרי "ניקיון שמאלי לבן?" (שם, 15.08). טוען ברעם ביחס למאמרי זה, כי הוא "זריקת בוץ ומלחמת גוג-ומגוג במפ"ם"! באמת? היכן זה נמצא שם?! הרי לא כתבתי דבר ישיר כלשהו על מפ"ם! לעומת זאת אני מבקר במאמרי בחריפות רבה, את 15 השנים, בהן מנעה השמאלנות אצלנו כל דיון במסגרת מפ"ם, מלבד מה שעסק במגמה לחיסול המערך עם מפלגת העבודה. כחלק מהמאבק ההזוי ההוא, נוסדו אצלנו התארגנויות פוליטיות קטנטנות עם שמות כאורך הגלות. אך בסופו של דבר התברר לאחר 15 השנים הללו, כי מטרתה האמתית של כל ההמולה ההיא, הייתה לפרוש באופן מאורגן ממפ"ם במקום לצאת ממנה בהתגנבות יחידים.
קיצוניות כמתכון לסילוף
אני תמכתי במפ"ם ככל שהייתה קיימת וכאשר פורק המערך, פעלתי בשיתוף עם חברים נוספים (כמסופר אצלי), על מנת למצוא קשרים עם ארגונים שונים וביניהם מזרחיים. אבל גם הפעילות הזו טורפדה בידי המפרקים אשר עדיין שלטו בבית המפלגה. אז מי הוא הזורק בוץ? בראיון "מה דעתך על קיבוץ ועל קיבוצניק" אשר ביצעתי בשדרות עם אנשי המקום ודווח במאמרי, הם אמרו במפורש, כי "זו טעות היסטורית שלא חשבתם, כי כאן יכולה להתפתח חברה סוציאליסטית" וכן, ה"קיבוצניקים לקחו לעצמם את הפירוש לסוציאליזם"!! ובתוך כך בין היתר, גם סיפור הכיתה המשותפת לאלקטרוניקה, אשר הייתה אמורה להיפתח בשדרות על 25 התלמידים שנרשמו בה, אך הועברה לשער הנגב עם 13 תלמידי הקיבוצים שם! ומשפט מחוכם נוסף מאת גיורא ברעם: "החיבור עם אורלי לוי….הוא לא תחליף לדו-שיח יסודי אמיתי, עם עומק ואורך רוח". באמת גיורא? ובאיזה סוג של דו-שיח נקבע החיבור בין מרצ, ברק וסתיו, ומה היא מטרתו האמתית?! ועוד מרוחו של ברעם: "הרצון של גדעון שפירא לנגח את מפ"ם וממשיכת דרכה מרצ". עניין מפ"ם מוצא כבר ככל הנראה, אולם למען האמת הפשוטה, מרצ איננה ממשיכת דרכה של מפ"ם המחוסלת. היא השם האחרון מבין מספר פורמציות, אשר קמו כתוצאה מפרישת שולמית אלוני, יוסי שריד ויוסי ביילין מהעבודה בצירוף פורשי מפ"ם ובתוספת חיסול השותפות (לא הקולקטיביות) הרעיונית בקיבוץ הארצי לאותה המטרה. בתוך כך, רבים מחברי מפ"ם לשעבר והקיבוץ הארצי, אשר התנגדו לפרישה ולחיבור הנ"ל, מצאו את דרכם לעבודה, או שאינם משתייכים לפורמציות מוגדרות, אך נמצאים במרכז שמאל הישראלי. אז גיורא ברעם, יושר היא תכונה, שחבל לוותר עליה למטרות כלשהן.
גדעון שפירא, עין השופט
