עם חידוש ההתיישבות החקלאית בישראל, התחדש "חג העומר" ובו מתבצע טקס קצירת העומר. הטקס ברוב הקיבוצים שעורכים אותו מבוסס על הטקס שעיצבו מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין ברמת יוחנן, בסמוך להקמת המדינה
מסורת קציר העומר לפני חג הפסח, שמקורה בספר ויקרא כ"ג מתחיל עם "ראשית קצירכם" שבחג הפסח, ממשיך עם ה"מנחה החדשה" של חג השבועות ומסיים בהוראה: ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך … לעני ולגר תעזוב אותם, אני ה' אלוהיכם.
לפני שנים חי בקיבוץ רמת יוחנן, רועה צאן-מוסיקאי-פילוסוף בשם מתתיהו שֶׁלֶם. בקיבוצו הקים את "המכון להווי ולמועד" שמטרתו הייתה, לשלב את התרבות הקיבוצית המתחדשת עם המסורת היהודית.
למחרת ליל הסדר הקיבוצי יצאו, ועדיין יוצאים, קיבוצים רבים אל חלקת חיטים, שהוכנה מראש, וקוצרים את השדה בליווי מסכת ובה פרקי קריאה, שירה וריקוד המבטאים את שמחתם של תושבי הקיבוץ על מתנת היבול.
לטקס קציר העומר חיבר מתתיהו מספר שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל של החקלאיות המתחדשת. אחד השירים הידועים ביותר הוא השיר:
שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה
כּוֹרְעָה בָּרוּחַ
מֵעֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רַב.
וּבְמֶרְחַב הָרִים
יוֹם כְּבָר יָפוּחַ
הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב גם בעין חרוד התחדשה מסורת קצירת העומר והתמונות משקפות את מה שקורה, במרבית קצירי העומר בהתיישבות.
