זו הייתה שנה מורכבת ומאתגרת מבחינת יצור החלב בחזיתות הדרום והצפון, ביקשנו ממנכ"ל מועצת החלב לסכם ולספר על ההתמודדויות, היעדים והמגמות הצפויות
מהם יעדי המועצה לשנת 2025?
לאחר שנה מאתגרת במיוחד עבור המדינה והענף, היעד המרכזי שלנו לשנת 2025 הוא שיקום הייצור בצפון וחיזוק יצרני החלב שפועלים למעלה מ-420 ימים תחת אש, לעיתים ביישובים נטושים ותוך סיכון יומיומי לחייהם. לצד זה, נמשיך לחזק את יישובי חבל תקומה, אשר הצליחו, למרות האתגרים, להגדיל באופן משמעותי את ייצור החלב וכיום מייצרים יותר מכפי שייצרו ב-7 באוקטובר.
בנוסף, נמשיך לפעול לחיזוק ענף החלב והייצור המקומי. השנה האחרונה הוכיחה עד כמה ענף חלב חזק הוא קריטי לביטחון המזון של ישראל, במיוחד על רקע החרמות הבינלאומיים. על כן, חיזוק הייצור המקומי יהווה יעד מרכזי עבורנו בשנה הקרובה.
בסוף שנת 2025 יסתיים הסכם החלב ואנו כבר נערכים לקראת הדיונים על הסכם חדש, כזה שייתן וודאות ואופק לעוסקים בענף ויבטיח את ביטחון המזון של מדינת ישראל לשנים קדימה.
גם בפן המקצועי אנחנו בפני שנה של השקעות ושדרוג המעבדות שלנו. מדובר במהפכה של ממש ביכולות האבחון והשירות לרפתן.
איך המועצה מתמודדת עם שגרת חירום שנמשכת כבר יותר משנה בצפון ובדרום?
יצרני החלב בישראל הם גיבורים אמיתיים, במיוחד אלו שפועלים בצפון ובדרום בתנאים בלתי אפשריים, תחת אש ועם אתגרים יומיומיים של ביטחון אישי ותשתיות פגועות. המועצה רואה חשיבות עליונה בתמיכה ביצרנים אלו ופועלת ללא לאות כדי להעניק להם מענה מלא בכל היבטי פעילותם.
במהלך התקופה, המועצה ממשיכה לספק שירותים שוטפים לכל היצרנים, גם באזורי עימות, באמצעות צוותי המועצה ומאל"ה. אנו מסבסדים שירותים מסוימים למגדלים באזורים אלו כדי להקל עליהם, ומינינו את יורם שפירר, שמעניק ייעוץ ותמיכה ברפתות בהתמודדות מול הבירוקרטיה, לרבות מס רכוש.
בנוסף, קידמנו תוספות מכסה ליישובי עוטף עזה ואפשרנו לרפתות באזורים שנפגעו לייצר את מכסתן בהסדרי אומנה. יישמנו מדיניות תשלום מיוחדת לחלב עודף, המאפשרת פיצוי על ירידה בייצור. מעבר לכך, המועצה פועלת לשיפור מוכנות הרפתות לשעת חירום, כולל הקמת מאגרי מים והצטיידות בגנרטורים, ונמצאת בקשר הדוק עם רח"ל, חמ"ל משרד החקלאות וצה"ל כדי להבטיח את רציפות פעילות הענף.
המועצה מחויבת להמשיך לעמוד לצד היצרנים ולהעניק להם את כל הכלים הנדרשים להבטחת המשך פעילותם, גם בתנאים הקשים ביותר.
האם צפויים להיות שינויי מדיניות בשנת 2025?
במבט קדימה, המועצה אינה צופה שינוי במכסה הארצית, למעט בענף העזים שבו תתבצע התאמה מסוימת.
מהם האתגרים וההצלחות המרכזיים של שנת 2024?
זו הייתה ללא ספק השנה המאתגרת ביותר שידע ענף החלב מאז קום המדינה, אך היא גם עמדה בסימן הישגים משמעותיים. למרות התנאים הקשים והמציאות הביטחונית המורכבת, הצלחנו להבטיח אספקה סדירה של חלב גולמי למחלבות ולצרכנים בכל רחבי הארץ.
אחד מההישגים המשמעותיים ביותר היה פתרון בעיית העובדים הזרים, תהליך שהובל בהצלחה על ידי משרד החקלאות וביטחון המזון, ואיפשר לרפתות להמשיך לתפקד באופן יעיל. במקביל, למדנו לייצר שיתופי פעולה אפקטיביים בין כלל הגורמים בענף ולהתאים נהלים למציאות בלתי צפויה של חוסר ודאות, תוך שמירה על יציבות הייצור.
היכולת שלנו לעמוד באתגרים יוצאי הדופן הללו ולשמור על רציפות הייצור היא עדות למחויבות ולחוזק של הענף כולו – מהמגדלים בשטח ועד הצוותים המקצועיים במועצה.
מה תוכל לספר על קרן המחקרים של מועצת החלב?
ענף החלב הישראלי הוא מהטובים והמובילים בעולם, לא מעט בזכות ההשקעה המתמדת במחקר ובקדמה. קרן המחקרים של מועצת החלב מהווה נדבך מרכזי במאמץ זה, והיא מאפשרת לנו לקדם מחקרים ועבודות שישפרו את ביצועי הענף ויסייעו לשמור על הובלתו בזירה העולמית.
המועצה משקיעה מדי שנה כ-4 מיליון ₪ בקרן, במטרה לפתח ידע חדשני ותובנות מדעיות שיתרמו לשיפור הייצור, לבריאות בעלי החיים, ולהתמודדות עם אתגרי הסביבה. המחקרים ממוקדים בתחומים שיסייעו לנו לחזק את הענף ולשמור על ביטחון המזון של ישראל, תוך שימת דגש על איכות, יעילות וקדמה טכנולוגית.
מהם לדעתך המגמות הצפויות במפת הרפתות והיצרנות הארצית?
אנו ממשיכים לראות מגמה מתמשכת של פרישת יצרנים קטנים מהענף, לצד הגדלת יחידות הייצור שממשיכות לפעול. השינויים הללו משקפים התאמה למציאות הכלכלית והיצרנית המשתנה בענף.
תוספות מכסות החלב, שאושרו על ידי שר החקלאות בעקבות המלצת המועצה, ממוקדות בעיקר באזורי עוטף עזה והצפון. מהלך זה נועד לחזק את הייצור המקומי ולתמוך בהתיישבות באזורים אלה, שהם נכסי צאן ברזל של החקלאות הישראלית. מדובר בהחלטה שמבטיחה לא רק את יציבות הענף אלא גם את תרומתו להבטחת ביטחון המזון של ישראל ותמיכה בהתיישבות לאורך הגבולות.
איך אתה מסכם את שיתוף הפעולה עם משרד החקלאות בשנה המאתגרת שעברנו?
שיתוף הפעולה עם המשרד היה מלא וזו אחת הסיבות המרכזיות שכך עברנו את השנה בהצלחה שכזו. בכלל זה הקשר הישיר עם שר החקלאות, אבי דיכטר והמנכ"ל אורן לביא שהיו מעורבים בכל ההחלטות ועזרו בכל בקשה או פניה מצד הענף. השר התעדכן באופן אישי על כל פגיעה בכל רפת וברובן גם ביקר ועקב אחרי הטיפול והשיקום. החל מהיום הראשון למלחמה שולבנו בחמ"ל של משרד החקלאות מה שאפשר להעביר בקשות ולהציף צרכים באופן ישיר בכל יום לפי המצב בשטח. לאחר שנים של דיונים הוגדל מספר העובדים הזרים ברפתות בדחיפה של השר והמנכ"ל , לאחר שהבינו את הצורך מהשטח. חשוב לציין גם את מנהלי המחוזות בדרום ובצפון, שגיא גולי ופארוק דבור שהיו שותפים מלאים ומעורבים בכל הנעשה ברפתות ועזרו במתן פתרונות מול גורמי המשרד, מס רכוש וכל בקשה שביקשנו.
