שלום ערן ברוורמן, ספר לי קצת על עצמך
"נולדתי בפתח תקווה והגעתי לעלומים במסגרת גרעין נחל בשנת 1978. מאז שחרורי מהצבא ב-1982, אני פה- עוסק בחקלאות שלושים ושמונה שנים. נשוי ליעל ואב לחמישה ילדים: שתי בנות ושלושה בנים וסב לשישה נכדים. התחלתי בקיבוץ בענף האבוקדו ואחריו עברתי לגידולי שדה (גד"ש), תחילה עסקתי בפיקוח מזיקים ולאחר מכן כמגדל של גידולים רבים ומגוונים: עגבניות תעשייה, תירס, כותנה, בטטות, אגוזי אדמה, פלחה והיום אני מגדל גזר".
אתה עוסק בחקלאות קרוב לארבעים שנים, זה המון זמן.. מדוע בחרת דווקא בתחום הזה?
"ראשית חקלאות מעניינת אותי. לא למדתי מעולם לימודים פורמליים בנושא, אך במשך הזמן צברתי ניסיון רב בשדה ובהכשרות קצרות. במהלך השנים, גידלתי גידולים שונים, הכרתי ולמדתי נושאים רבים מה שהוסיף לי עניין רב. אני אוהב מאוד את ההסתובבות, לצאת אל השדה ולחוות בכל פעם מחדש התחדשות: זריעה מחדש, התפתחות הגידול, הנבה ויבולים. את כל התהליך מלוות התרגשות וציפייה למשהו טוב, כמו שרוכשים כרטיס לוטו וממתינים בהתרגשות עד קבלת התוצאות.. למרות שפעמים התוצאות מכזיבות, לפחות יש את תקופת הציפייה. בנוסף אני אוהב לצאת מהבית אל הטבע מבלי הצורך לעמוד בפקקים. אני אוהב את הנוף, האוויר הפתוח ואת העבודה בחוץ, אם כי יש גם לא מעט עבודה משרדית. העיסוק בחקלאות טוב לי ואני מניח שאם זה היה אחרת, הייתי עובר לתחום אחר כמו רבים וטובים".
עשית דרך ארוכה בחקלאות, באיזה גידול לאורך השנים מצאת עניין מיוחד?
"בשנים האחרונות אני יותר בגזר, אבל מהגידולים הרבים שגידלתי, מצחיק לומר.. אבל לפלחה יש לי פינה חמה בלב. מניסיוני, בפלחה כמעט אף פעם אי אפשר להתאכזב קשות. גם בשנים קשות כמעט שלא מפסידים או שמפסידים מעט, זאת לעומת גידולי הירקות השכיחים כיום: גזר ותפו"א, בהם השוק קשה ותנודתי מאוד וזה גורם לכך שלעיתים יש שנים טובות אך פעמים רבות עובדים קשה מאוד ו"השורה התחתונה" היא גרועה מאוד. בפלחה התנודות קטנות הרבה יותר וכך גם הסיכון קטן יותר".
ספר קצת על המשק בעלומים ומה מגדלים בו
"עלומים הוא משק חקלאי ברובו ופרנסתו מתבססת על ענפי הגידול השונים ותחומים קרובים: יש לנו מוסך שמשרת את ענפי הקיבוץ ולקוחות חיצוניים, מיכון חקלאי, רפת, לול גדול, מטעים: פרדס, אבוקדו וחוחובה, גידול בחממות ובתי אריזה לתוצרת חקלאית. מבין ענפי הגידול, הגידולים המרכזיים כבר כארבעים שנים, הם: גזר ותפו"א. בתפו"א התרחבנו בשנים האחרונות וחוץ מזה, אנחנו מגדלים אגוזי אדמה, בטטות, תירס, פלחה וגידולים מתחלפים כאבטיח, חימצה, חמניות ואחרים בהתאם לדרישות השוק המקומי. נכון להיום, גזר, תפו"א ובטטות אנחנו מגדלים גם אורגני אך בגלל מצב השווקים עתיד גידולים אלו לא ברור.. שטחי הגידול של עלומים יחד עם עצמונה הם כ- 17,000 דונם. כל שטחי הגידול מרושתים- כולם במחזור, אין לנו שטחים לא מרושתים גם בפלחה. השטחים שלנו מתפרסים באזור עלומים: סביב המשק ובאזור חוות יזרעם/ בארי, באזור לב הנגב ושטחי גידול תפו"א של עצמונה הנמצאים באזור גבולות".
מהו מחזור הגידול בגד"ש עלומים, בהתחשב בכך שהגידולים המובילים הם גזר ותפו"א?
"אנחנו משתדלים לשמור על מחזור חמש- שנתי, בוודאי בגזר! ולרוב גם בתפו"א, אם אין ברירה יורדים בתפו"א לארבע שנים. אנחנו מגדלים חיטה (א ו-ב), בטטות, אגוזי אדמה, אבטיח וחמניות. בשנים בהן המחזורים היו פחות אינטנסיביים, גידלנו גם בקיה אך היא ירדה עם הכנסת גידול אגוזי האדמה".
"באורגני יש לנו אתגרים דומים, עשבים בהם אסור לטפל בחומרים קוטלי עשבייה, מטופלים במיכון ושיטות שונות אבל זה לא מספיק. לעשבים למעשה אין פתרון מושלם ואנחנו נאלצים לעשב, עלות כוח האדם בעישובים גבוהה מאוד ובמקרים רבים זה מכביד על עלות הגידול. כמו כן, בגידולים האורגניים יש בעיות שוק, למשל בגזר כבר לא כל כך רוצים אותנו באירופה וסה"כ שטחי הגידול בארץ הצטמצמו באופן דרסטי בשנתיים האחרונות. אנחנו עוד מגדלים גזר אורגני, במה שנקרא נישה קטנה.. אבל אנחנו בהתלבטות גדולה לגבי המשך האורגני".
גידול באזור הנגב מאתגר ועל האתגרים המקצועיים, נוספו בשנים האחרונות אתגרים נוספים, ביטחוניים. מהם לדעתך החלקים הקשים יותר בחקלאות בנגב?
"בשנים הראשונות חשבנו שלגדל גזר בלב הנגב, זה קשה. פחדנו מגידול בתנאי חום ובאדמה חולית.. עם השנים ראינו שהתוצאות באזור זה, טובות יותר. אומנם, צריך היה להשקות ביותר מים אבל החורף שם פחות מפריע, פחות בעיות של מחלות קרקע. לצערנו הרב, האתגרים בשנים האחרונות הם בעיקר שיווקיים- עליהם אין לנו שום שליטה. בשוק המקומי ובעיקר בייצוא, זורעים מבלי לדעת מה תהיה התמורה. בנוסף מידי פעם מופיעות בעיות של מזיקים/ מחלות חדשים, אתגר גדול לא רק שלנו אלא במישור הארצי ואנחנו מחפשים להם פתרונות. בסופו של יום האתגר הוא שיהיו יותר שנים טובות מגרועות- זה האתגר!. חקלאות זה קשה בשנים האחרונות, אין תמיכה ממשלתית כמו פעם, ייצוא חקלאי נחשב בעבר ענף מרכזי וחשוב, מי ביננו שזוכר את "אגרסקו" הגדולה.. היום זה לא כך. אחוז האנשים שעוסקים בחקלאות קטן מאוד, יש יותר משקים גדולים עם פחות עוסקים, חייבים להיות משק גדול כדי להגדיל את הסיכוי להרוויח. בפלחה התוצאות תלויות במשקעים, אנחנו לא משקים גידולי פלחה כיוון שמרבית מכסת המים שלנו מופנית לגידול ירקות, מטעים ובתי צמיחה כך שאין לנו מכסת מים פנויה ולא כל מכסת המים מופנית לגד"ש. מתכננים את הגידולים ע"פ מכסת המים ויש גידולים אליהם לא נכנס בגלל צריכת המים שלהם, לדוגמא: בננות. יש גם את הנושא הביטחוני, יש אזורים שקרובים לגדר שהצבא סוגר לנו בגלל אירועים מסוימים ואנחנו לא יכולים להתקרב ולטפל בהם, פעם בכמה שנים הצבא משתלט על חלקות ומשתמש בהן ואחר כך לוקח לנו מספר שנים לשקם אותן- כשעולים בחורף על שטח, עם טנקים ששוקלים 60-70 טון כשהם מזוודים, לוקח כמה שנים טובות להחזיר אותו לגידול ירקות. אומנם יש פיצוי מסוים ממס רכוש, אבל לא הכול נמדד בכסף, אלו מצבים שקשה לחקלאי לראות בעיניים.. בנושא השרפות למרות שהשנה היו פחות, אנחנו בעלומים קיבלנו החלטה שכל החיטה יורדת לשחת כדי לא לקחת את הסיכון שיהיו שריפות גם אם יש פיצוי ממס רכוש, כיוון שעדיף לא לראות את זה ולא להתמודד עם זה. ברגע שהבנו שאנחנו מגיעים לתמורה כלכלית דומה בקציר לשחת/ תחמיץ, החלטנו לא לקחת סיכון בנושא הזה- שטח שרוף זה מראה קשה למגדל, מפריע מאוד".
אבל בגדול אם תשאלי חקלאים נוספים באזור הזה, הרבה יותר קשה להם נושא התמיכה הכוללת בחקלאות. ההתפרנסות מחקלאות הולכת ונעשית יותר ויותר קשה. הקשיים שתיארתי הם פנים שונות אבל לא העיקר. כלכלית השנים האחרונות הן שנים קשות! עבורי, שאני הולך וזורע גזר בספטמבר- אוקטובר ואין לי מושג בחלק מיעדיו מה תהיה התמורה שלו וגם היכן שאני חושב שאני יודע מסתבר שאני לא, בגלל שינויים בשערי מטבע או המצב במדינות אחרות- זו הבעיה המרכזית".
מה לגבי גידולים חדשים לגיוון או כחלופה לגידולים המסורתיים של גזר ותפו"א?
"נכון להיום, אנחנו עדיין נסמכים על הגידולים המסורתיים. יש כל הזמן חשיבה וניסיון למצוא גידולים חדשים במיוחד לאור מצב השווקים ובעיות השיווק בשנים האחרונות בגזר ותפו"א בהם הסיכון גבוה. עוד לא מצאנו גידול שיכול להחליף בהיקפו את הגידולים המסורתיים אצלנו, בצפון הולכים היום יותר לכיוון מטעים בגלל סוג הקרקע, אצלנו יש פחות מטעים למרות הגידול שרואים בשטחי האבוקדו בנגב".
באופן כללי, בחקלאות אני מתעניין מאוד בחידושים ובטכנולוגיה. אני עובד שנים רבות עם טנסיומטרים החל מהתקופה שהיה "טנסיומטר שעון", אחר כך עברנו לטנסיומטר שהיה צריך לנעוץ והיום אנחנו עובדים עם טנסיומטרים של קריאה מרחוק. לאחרונה הכנסנו גם עבודה עם דנדרומטרים, בנוסף הטכנולוגיות החדשות של חקלאות מדייקת וחישה מרחוק בלוויינים, רחפנים וכל שיטה חדשה שמישהו מעוניין לנסות
מה יכול היה לסייע לכם להמשיך ולפתח את החקלאות בעלומים ובנגב בכלל?
מיכון חקלאי- "אני חושב שכאן ולמעשה בכל הארץ, חלק מהגידולים שבדקנו אין להם מיכון חקלאי, כמות כוח האדם הנדרשת בגידולים שבדקנו, נגיד באסיף, היא גדולה מאוד בעוד כמות האשרות לפועלים תאילנדים מצטמצמת כל הזמן. אני מבין שיש כרגע גם בעיה עם העובדים הנפאלים הנמצאים בארץ במסגרת משתלמים בחקלאות וכרגע לא ברור מה יהיה בשנה הבאה.."
כוח אדם- "בנוסף כוח האדם יקר מאוד! פועלים זרים עולים למעסיק לפחות משכורת מינימום של פועל ישראלי ואנחנו בעלומים מקפידים על תשלום שעות נוספות- זה יוצא יקר מאוד. גידולים שמראש דורשים עבודה רבה בשתילה או בקטיף יוצאים בסוף יקרים מאוד וזה מגביל את יכולת הכנסת גידולים חדשים למחזור. נקודה נוספת היא שגידולים שכוח האדם בשתילה או בקטיף שלהם רב, גם אם הגידול יכול לשלם את זה, כשעובדים בהיקף גדול לא ברור כלל אם ניתן יהיה לגייס את כוח האדם הנדרש בזמן הרצוי וזה סיכון גדול".
הדרכה- "נושא ההדרכה הולך ויורד בשנים האחרונות, אומנם יש מדריכים אבל הרבה פחות וחלק מההדרכה ממומנת ע"י המגדלים. המגדל צריך לדעת ולשלוט בידע המקצועי, אני מגדל ותיק אז זו פחות בעיה אבל מהסתכלות סביבי במשקים רבים המגדל מתחלף כל שנתיים- שלוש וההעברה של המידע לא מספיק טובה. בהעדר ליווי מסודר, מגדלים צעירים חוזרים על אותן טעויות וזה לא קל..".
תמיכה ממשלתית– "אם מכניסים גידול חדש או כלים חדשים יש מענקים וליווי מסוים, אבל זה לא מספיק. אין ספק שאם הייתה יותר תמיכה מהמדינה כמו הרעיון שהעלה השר אריאל, כשביקר כאן פעם: לייצר למגדל הבטחת הכנסה כרשת ביטחון לאירועים בעייתיים בענף.. אבל, לא יצא מזה דבר".
"אנחנו בתורנו, משתדלים לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים בשדה ועכשיו עם שר חקלאות חדש, אולי דברים ישתנו לטובה".
במדינות האיחוד האירופי, יש תמיכות ממשלתיות ותמריצים לחקלאות בת קיימא וחקלאות אורגנית, מה קורה פה?
"באורגני יש לנו אתגרים דומים, עשבים בהם אסור לטפל בחומרים קוטלי עשבייה, מטופלים במיכון ושיטות שונות אבל זה לא מספיק. לעשבים למעשה אין פתרון מושלם ואנחנו נאלצים לעשב, עלות כוח האדם בעישובים גבוהה מאוד ובמקרים רבים זה מכביד על עלות הגידול. כמו כן, בגידולים האורגניים יש בעיות שוק, למשל בגזר כבר לא כל כך רוצים אותנו באירופה וסה"כ שטחי הגידול בארץ הצטמצמו באופן דרסטי בשנתיים האחרונות. אנחנו עוד מגדלים גזר אורגני, במה שנקרא נישה קטנה.. אבל אנחנו בהתלבטות גדולה לגבי המשך האורגני".
נחזור אלייך, איך נראה יום ממוצע אצל ערן ברוורמן?
"אם זה יום שיגרתי בו אני לא צריך להשכים קום כדי לרסס או לזרוע, אני קם ומגיע למשרד אחרי התפילה. דבר ראשון כוס קפה שחור של בוקר עם פתי בר, אחר כך אני יושב על המחשב ובודק את מצב הטנסיומטרים לבדוק מה המצב בחלקות מבחינת השקיה, אני בודק מיילים ואז יוצא לסיבוב בשדות- בשיא העונה יש חלקות רבות לבקר ובסוף העונה פחות. בחלקות אני מסתכל על דברים שמגדל צריך לראות: מצב הגידול, השקיה, עשבים, מזיקים ואם יש עובדים בשדה מה מצב העובדים. יש נסיעות לשטחים השונים וללב הנגב, ובוודאי בגזר אני זה שזורע כך שבזמן הזריעות אני מתחיל מוקדם, משתדל כשלא חם והימים עשויים להיות ארוכים מאוד. יש לי גם ישיבות במשרד, אני עוסק בנושאים נוספים מלבד הגזר: מחזור גידולים, גידולים חדשים, מכסות מים, מיכון, לעיתים פגישות עם מדריכים שונים ועוד.. כך שסדר היום מגוון ובנוי מהסתובבות בשדה ועבודת משרד.
אני יודעת שאתה עוסק בנושאים נוספים מעבר לכך, סוגיות שמעניינות אותך ובהן אתה שותף קבוע בעריכת ניסויים..
באופן כללי, בחקלאות אני מתעניין מאוד בחידושים ובטכנולוגיה. אני עובד שנים רבות עם טנסיומטרים החל מהתקופה שהיה "טנסיומטר שעון", אחר כך עברנו לטנסיומטר שהיה צריך לנעוץ והיום אנחנו עובדים עם טנסיומטרים של קריאה מרחוק. לאחרונה הכנסנו גם עבודה עם דנדרומטרים, בנוסף הטכנולוגיות החדשות של חקלאות מדייקת וחישה מרחוק בלוויינים, רחפנים וכל שיטה חדשה שמישהו מעוניין לנסות, אני משתדל להיות קשוב ונכון לבדוק. כרגע יש לי שלוש תוכנות שונות של המלצות השקיה ע"פ תמונות לווין ופרמטרים נוספים, שאני בוחן. כיוון שאני זמן רב בענף החקלאות, אם לא היו דברים חדשים שיעניינו אותי- ייתכן ולא הייתי פה. אני חייב למצוא עניין וללמוד דברים חדשים, לאורך השנים גידלתי גידולים רבים שסיפקו לי עניין אך בשנים האחרונות שאני בגזר אני מנסה לייעל את הגידול לכיוון של חיסכון בכוח אדם, יותר דיוק, חיסכון במים ובדשן- מה שנקרא חקלאות מדייקת ולחסוך תשומות. הרעיון הוא לשפר את "השורה התחתונה".
את הריאיון סיכמנו בסיבוב קצר בשטח לאור השקיעה, כדי לתפוס כמה תמונות טובות. ערן הידוע בגד"ש כ"מלך הגזר" הוא גם טייל, אוהב טבע ובסיבוב הקצר אתו הספקתי ללמוד על גוזל ה"כרוון המצוי" שגדל תחת תוף ההשקיה ועל כך שיש אנפות עם עיניים אדומות.. ערן נושא ברכבו כדרך קבע מצלמה מקצועית הנשלפת בהתרגשות במפגשים אקראיים בשדה עם חיות הבר או צירופים נסיבתיים של ניצבים במצבים סוריאליסטיים שרק הנגב יכול לספק..
תמונה ראשית: צולם ע"י שגיא אורן מקיבוץ סעד, מתוך אתר פיקיויקי
