כולנו הכרנו ונפגשנו עם ריקי מואב כרכזת הדרכה בשה"מ ובעיקר כרוח החיה והדינאמית, בארגון הכנס המדעי בירושלים. בימים אלה היא יוצאת לגמלאות ועם תחושת סיפוק גדולה מסכמת עשרות שנים של עשייה בתחום החקלאות.
מפגש סיכום מרגש במשרדה, במבנה היפהפה של משרד החקלאות בבית דגן
מה לך, ילידת מרכז הארץ ללא קשר להתיישבות, להקדיש ולפעול במערכת ההדרכה במשרד החקלאות?
ילדה טובה גבעתיים, הורים יוצאי שואה, לא דיברו על זה הרבה, הורים דאגנים ומקסימים שטיפלו בנו במסירות רבה. בצבא התגייסתי להדרכה בבה"ד 12, התחתנתי וסיימתי סמינר לוינסקי לחינוך מיוחד בתל אביב.
בין לבין, פגשתי מדריך חקלאי שהציע לי לעבוד במשרד החקלאות, שהיה אז בקריה בתל-אביב ובריאיון הראשון, התקבלתי ליחידה למשאבי אנוש. במקביל עשיתי תואר ראשון במדעי החברה.
העבודה באגף בעלי חיים, מחייבת שרכזת ההדרכה תהיה בעלת תואר ראשון והשנה היא 1996.
המבנים החדשים והמיוחדים בקריה החקלאית בבית דגן, הוקמו בשנת 2000 ועיקר העבודה של רכזת ההדרכה היה בארגון קורסים ובהעשרה של החקלאים. כנסים בכל ענף גדול – עופות, דבורים וכמובן כנס הבקר, שהתקיים בכל שנה וריכז אליו הרבה חקלאים, עם הרבה חידושים, תצפיות, מחקרים – הייתה עשייה גדולה.
היה מאוד כיף להכיר את החקלאים באופן בלתי אמצעי. עובדים מול האנשים ומכירים את הציבור החם – אהבתי מאוד את התקופה הזו.
מה היו הפעילויות המרכזיות שבהן עסקת בענף הבקר?
היו בעבר רכזים באזורים וכיום כולם במרכז – ד"ר ישראל פלמנבאום קיבל את ההחלטה שאני הרכזת של ענף הבקר..
גם אתה נכנסת להנהגת הרפתנים ואחת הפעולות הראשונות שלנו, הייתה מועדון רפתנים ותיקים. חשבנו יחד כיצד מעדכנים את הרפתנים שרוצים להתחדש, על אף הידע המוכר להם. הקורס היה ארוך והרפתנים לא רצו להפסיק הם היו הגרעין המרכזי של ענף הבקר.
אח"כ קורס דור המשך – רפתנים צעירים. הייתה תחושה שהמחסור בדור המשך הולך ומחמיר. הקורס זכה לעניין ולהצלחה רבה ואז הקמנו מועדון שהתכנס אחת לכמה חודשים ולתחושתי, גם כיום, זו אחת המשימות החשובות של שה"מ.
ידע, יחד, היכרות, אווירה טובה בענף – שה"מ תרם לנושא רבות ובמיוחד הכנס השנתי המדהים.
איך התחילה הפעילות הראשונה שלך בכנס המדעי?
הכנס הראשון שלי היה ב-1997, קודמי ביל שלו עבר לתפקיד אחר ונכנסתי לנעליו. הכנס היה בקיבוץ מעלה החמישה והיה ברור שצריך להמשיך.
היו כמה עקרונות:
- להציג את חידושי המחקר, התצפיות והידע החדש במשרד ומסביבו במה מרכזית להפצת ידע עדכני.
- להביא את כולם לכנס, משני המגזרים, גדולים וקטנים, המחיר יהיה שווה לכל נפש וכל אחד יכול להשתתף, כולל לינות – לא הפרזנו בהוצאות.
- עבודה עצמית בכול התחומים בכנס, הסתפקנו במועט, חלק מההווי והבידור עשו המשתתפים ובערב ישבנו סביב שירים, סיפורים, בדיחות וצחוקים וזה מעורר בי, גם כיום, געגועים ונוסטלגיה.
עשינו את הכנס כמה שנים במלון בזיכרון יעקב והוא תפס תאוצה ופרסום – עוד משתתפים הגיעו ונאלצנו לחפש אכסניה אחרת, גדולה ומתאימה יותר. הדרישות מהמקום היו גדולות ומורכבות – שני אולמות להרצאות, לובי גדול ורחב, אולם גדול לתצוגה של חברות מסחריות בענף, חדר אוכל שיכול להכיל את כל המשתתפים בו זמנית ועוד. עברנו ממלון למלון וחיפשנו את המתאים מכולם ולבסוף התמקמנו בירושלים.
תצוגת החברות בענף הוסיפה המון לכנס והייתה מבוקשת מאוד. המחיר היה נמוך וכל חברה רצתה להיחשף לקהל הרחב. האסטרטגיה הייתה לתת לכולם, המחירים וההוצאות היו נמוכים ושמרנו על רמה גבוהה וידידות גדולה, כי הכול היה עבודה עצמית.
עברנו למלון באשקלון ושם הוספנו סיורים לבנות ולבני הזוג ומשם עלינו לירושלים.
התקופה של פיגועים ביטחוניים ולא הרבה ארגונים עשו אירועים, כך שקיבלנו עידוד ותמיכה. שנים הרבה, היינו במלון רמדה רנסנס ונתנו לנו את כל הצרכים בחזית רחבה וברוח טובה.
בעיה קבועה הייתה החנייה ויזמנו שאטלים מחניון האומה. בכנס השיא הגענו ליותר מ-1,500 משתתפים וזו הייתה הצלחה עצומה.
השקענו הרבה עבודה וכמעט כולה הייתה עבודה עצמית של צוותי שה"מ וההתאחדות. הנהלת החשבנות והגבייה היו בהתאחדות והוקמו גופים מרכזיים שטיפלו במחקרים ובסדר היום.
אהבנו מאוד את הכנס – הייתה חדוות יצירה והיה לנו חשוב שהכנס יצליח, היה לו אופי משפחתי וידעתי לזהות את הקול שדיבר איתי בטלפון ואיזה גודל חדר לתת לו. האינטימיות הייתה גדולה והיינו מכילים וסובלניים לכל בקשה – רצינו שאנשים יגיעו עם תחושה טובה וכיפית.
ערבים – בהדרגה נתמכנו על ידי המחלבות הגדולות, בהתחלה היה ערב אחד ממומן והשני ערב שירה, שאירח זמרים מגוונים, שגם הפעילו את המשתתפים – צמד הפרברים, ירדנה ארזי, דודו דותן ז"ל ועוד. התקציבים לא היו גדולים.
איך הייתה הפעילות במחלקת הבקר בפרט ובהדרכה בכלל?
גודל המחלקה – במחלקת הבקר היו כמעט 30 מדריכים (כיום כ-7…), רכזת ההדרכה ישבה עם מנהל הענף וביחד גיבשנו תוכנית שנתית של פעולות קבועות ומשתנות – הוספתי גם קורס ניהול ושיווק.
עשיתי תואר שני במנהל עסקים והשיווק דיבר אליי, תמיד קשובה לחקלאים, היו מתקשרים ומעלים רעיונות ותמיד התשובה הייתה חיובית עם הרבה קורסים.
גם בדגים ארגנתי קורס שנתי, תעודות הוקרה לחקלאים מצטיינים ולמפגשים הייתה תרומה עצומה של כל הענף.
לתחושתי יש פחיתה גדולה במפגשים, בגלל הקורונה ובכלל. הייתה פעילות מגוונת ומעניינת.
פעילות בקורסים – בכל קורס הייתי מגיעה בפתיחה ובסיום, עם רכז הקורס, מידע ראשוני והצגת התוכנית. בסוף הקורס היו מקבלים תעודות השתתפות ותמיד היה גם משוב, כדי לקבל חוות דעת של המשתתפים. על פי רמת שביעות הרצון הפקנו לקחים לקורסים הבאים. מרצה טוב שקיבל משוב חיובי הוזמן גם לקורס הבא.
היו תקופות שנעזרנו במימון חיצוני כמו מועצת החלב וזה הקל על העלויות וכיום זה כמעט בלתי אפשרי, בגלל הפיקוח והדרישות של המשרד. השותפים לענף תרמו הרבה להצלחה של הפעילויות, האווירה במחלקה הייתה של עשייה, פיתוח וטיפוח והיה כיף לעבוד בו.
הדמויות המרכזיות בשה"מ, היו ד"ר ישראל פלמנבאום וד"ר רן סולומון שהיו דומיננטיים מאוד במחלקה ובהובלת הכנס המדעי. הם היו שותפים מלאים לעשייה השוטפת והתמסרו מאוד לתפקידם. לכנס תרמו מאוד גם יוסי מלול, ענבל, שרה ותפארת מההתאחדות, אדריאנה ממועצת החלב וכמובן, מודי הרץ ומיכל אברהם.
הכנס המדעי היה גולת הכותרת המקצועית של הענף, היה בו משהו ייחודי של שותפות כל המוסדות בענף, שכולם נרתמו לסייע
בהיקף, הוא גדול מאוד ואין כנס שהצליח לרכז כמות משתתפים כה גדולה, לשלושה ימים רצופים, באווירה משפחתית מורחבת ומדהימה. יכולנו להעז ולפרוץ את תקרת הזכוכית – תחרויות וגמרים שהתבצעו בכנס – צילום, הרפת המטופחת, תערוכות אומנות ועוד. הייתה לנו עבודת צוות פורייה ומשתפת וכל רעיון שעלה בחנו את אפשרויות המימוש.
שביעות הרצון הייתה גבוהה מאוד וזה בא לביטוי בעליית מתמדת במספר המשתתפים. בכל שנה, היה גידול במספר החדרים שהוזמנו והעידו שעשינו את הדבר הנכון.
במקביל עברתי הכשרה בתחום התמיכות בחקלאות וארגנתי קורס יזמות לתיירנים בחקלאות, הכנס זכה להיענות רבה ולהצלחה.
קורס גבינות לחקלאים בענף, עם אריה גלבוע והמרכז המקצועי היה יוסי קרסו. הקורס זכה להיענות גבוהה והיינו מוגבלים לפעמיים בשנה.
יום האישה – אתה העלית את הרעיון והוא נפל על אוזניים קשובות. יעל שאלתיאל הייתה מנכ"לית המשרד והיא יזמה קורס מנהיגות נשית והקורס הזה נתן לנו תחושה שאפשר לקבץ נשים ותרומה של הקבוצה, להתמודד עם מטלות שבעבר לא היו אפשריות.
כשהצעת את האירוע שמחתי מאוד, כי זה היה לי בינגו. חילקו שם שני ספרים של נשים והיה אירוע פורץ דרך – נשים שעוסקות ברפת החלב. האולם היה אווניו בקריית שדה התעופה ובכניסה הייתה תערוכת קרמיקה של עטרה ז"ל מקיבוץ גזר.
דווקא הברכה של יעקב בכר שסיפר על ההשראה שקיבל מאישה שהכיר, הייתה נוגעת ללב.
עשינו התעמלות עם עדנה ברוקשטיין והיה כיף גדול לכולן. 200 הנשים שהשתתפו במפגש לא רצו לצאת חזרה הביתה. חבל שהרבה שנים לא חזרנו לארגן יום כזה, אלא לאחרונה עם מועצת החלב.
אהבתי מאוד את האירוע כי נושאים נשיים מדברים אליי, עברתי קורב מנטוריות, שחונכות עובדות חדשות שנכנסות למשרד. עובדות ותיקות חונכות עובדים שמתמודדים עם קשיים בעבודה ובחיי היומיום. הם קיבלו הכשרה להעניק כלים להתמודדות והקורס היה מדהים עם הרבה כלים להקשבה, להכלה ותורמים לאדם טוב יותר.
סיום בשה"מ ומעבר לתפקידים אחרים במשרד החקלאות
לפני כחמש שנים עברתי לתפקיד נוסף – קידום איכות ומצוינות במשרד החקלאות ובתוקף התפקיד הייתי אמורה להיות כפופה לסמנכ"לית וזו הייתה טעות שלי, כי לא נהניתי ועשיתי את זה כדי לקבל דרגה, שלא יכולתי בתפקידי כרכזת הדרכה.
מיכל החליפה אותי בריכוז ההדרכה לפני 7 שנים ואני המשכתי עם האירועים שכללו הרבה תערוכות – מו"פ ערבה, אגרו משוב, יבול שיא, ימים פתוחים ועוד. כל אירוע בנושאי ענף הפרחים, חידושים ומגוון. מטעים – עם תצוגה מרשימה לפתוח בפני הציבור הרחב את שערי משרד החקלאות ובמה למה שהוא עוסק זה היה בתקופת יוסי ישי, שהיה לי יחס מיוחד לעשייה שלו.
התקשורת ביקרה את משרד החקלאות ורצינו לחשוף את העשייה של המשרד והשירותים – אבטחת תוצרת טרייה, בריאה, הדברה מינימלית. היה חשוב ליידע את הציבור והגענו לציבורים גדולים. במקביל היו אירועים בכנסת, בבית הנשיא בחג הסוכות ולמעלה מ-8,000 איש נחשפו לשירותי המשרד. ארגנו אירועים במשרד ראש הממשלה ואהבתי את העיסוק – יצירתיות, חדשנות ואיפשר לנו להיפגש עם החקלאים בחגים ובכנסים.
איכות ומצוינות – מודל אירופאי שבו ארגון מתארגן לבצע פעולות כמו הקמת צוותי שיפור, שהן הבסיס למצוינות ארגונית.
כל הזמן שכנתי בחדרי, בבניין שה"מ במשרד הקודם, כי את עיקר שנות עבודתי עשיתי בשה"מ, שהיה לי בית וגם משפחה. זה היה הצוות שאיתו ארגנתי ועשיתי, עם הרבה שיתוף פעולה. בסיס החוזקות גם היום, הוא הגוף המקצועי שנקרא שה"מ.
תקופת הקורונה – הרגשתי מיצוי, הריחוק החברתי פגע בתכנים של התפקיד. לא היה תקציב מדינה והיה קושי לארגן פעילויות. זה פגע בהשתתפות וביוזמות שלנו וכך הצטברה תחושה של מימוש הפוטנציאל.
אגריטק – שנים ניהלתי את הביתן באגף של המשרד עם הרבה עבודה והשקעתי הרבה אהבה בפרויקט.
יוקר המחיה – מספר החקלאים הצטמצם והם שק החבטות של הציבור. לא רוצים לדעת, שלא החקלאים הם שגורפים את השמנת, אנחנו מכירים אותם ויודעים מי עובד קשה ומי עושה את הרווחים הגדולים.
לי נורא חבל שזה מעמד החקלאים ומנהיגות החקלאים לא עשתה טוב ולא הסבירה מספיק. נכון שהמשרד מדבר על הגדלת הייבוא, אבל התחושה שהמנהיגות, לא הייתה מספיק נבונה, לחשוב על פתרונות שגם יכילו את טובת החקלאים ודרישות הציבור. מנהיגות יותר יצירתית ויוזמת. חסמו כבלוק את הגישה ולא חיבור וזו התנהגות שלא הטיבה.
עם סיום
בימים אלה יצאה ריקי מואב לגמלאות עם משפחה מחבקת, שלושה ילדים ושמונה נכדים – "יוצאת בהכרת תודה על הזכות הגדולה לשלב בעבודה עניין, תוכן, עבודת צוות ואנשים נהדרים. עושר בחוויות ואירועים שנחשפתי אליהם, חברים מדהימים שהכרתי ועם זה אני יוצאת לדרך אחרת. הגיע הזמן שלי לדברים אחרים ואתגעגע מאוד לכולם.
ואנחנו, חברי הענף, נביע הערכה גדולה לריקי ולעשייה המדהימה שלה, ביוזמות שלא נגמרו למען ענף הבקר ובמיוחד את ההתמסרות הבלתי נלאית, לכנס מדעי הבקר בכל שנה..
איחולים חמים מכולנו!
ריקי מואב
אות יקירת הענף – כנס הבקר 2013
משך קרוב לעשרים שנה, ריכזה ריקי את הכנס המדעי ומזוהה באופן מלא איתו. במשך קרוב לעשרים שנה, משתתפת ריקי בטקס הענקת התארים, אחרי שלקחה חלק בכל ועדות האיתור ובהליך בחירת המועמדים.
ריקי מסיימת השנה את תפקיד המרכזת ו"פורשת בשיא".
הוועדה המארגנת ראתה לנכון להעניק לריקי בשנה זו, את אות יקיר הענף, כאות להערכת הענף, על כל גווניו ומרכיביו לפועלה ולכך, שיחד עם אחרים, חברי הוועדה הארגונית והמקצועית של הכנס לדורותיו, הביאה את הכנס להיקף ולמעמד, שלו הוא זוכה היום.
התואר מגיע לריקי, לא רק בזכות חלקה במפעל של ארגון הכנס, אלא גם על תרומתה ארוכת השנים, לפעילות ההדרכתית והחברתית של הענף.
במסגרת תפקידה בשה"מ, פעלה ריקי במרץ רב לקיום קורסים והשתלמויות לרפתנים ולבוקרים, במרכז בבית דגן, כמו גם, במחוזות המשרד בצפון ובדרום. גם בימים קשים של מחסור בתקציבים ובכוח אדם, עשתה ריקי את המירב, כדי לשמור על קיומם של קורסי היסודות והקורסים המקצועיים.
מה שאפשר לריקי למלא בהצלחה את תפקידיה הרבים ולזכות אותה באהבת חבריה לעבודה וציבור הרפתנים והבוקרים, הם נועם הליכותיה, הנכונות להקשיב ולסייע, חריצות ומעל לכל, אהבת העשייה למען הציבור.
ריקי מסיימת השנה את תפקיד ריכוז הכנס ועברה לאחרונה לתפקיד חדש בשה"מ, שבמסגרתו היא פועלת מול כלל ציבור החקלאים ועובדי המשרד.הכנס השנתי הנוכחי הוא הזדמנות טובה לענף, על כל חבריו, להצדיע לריקי ובאמצעות הענקת אות יקיר הענף, להביע את הערכתו הרבה לפועלה ארוך שנים למענו.
