יבול שיא
הרפת והחלב
טעימת יינות יקב ברבדו 1

רמלה של היסטוריה ויער חולדה 

5 דק' קריאה

שיתוף:

המשך הטיול לעיר רמלה משבוע שעבר ולאזור חולדה * ביקור ביקב ברבדו בתקופת פוסט קורונה, עם אירועים של יום חמישי וגם אירוח באמצע השבוע וביקור באנדרטת חיל הנדסה ובית הרצל 

הארי פוטר קבור ברמלה 

בית העלמין הבריטי הגדול בישראל נמצא ברמלה, אחד משישה בתי עלמין בריטיים שהוקמו בישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה. בית הקברות נמצא בחלקה הצפוני של העיר רמלה ומדי שנה נערך בו טקס ממלכתי. מועד הטקס הוא תמיד יום ראשון הקרוב למועד סיום מלחמת העולם הראשונה. 

בבית הקברות נטמנו חיילים שנפלו בשדות הקרב במלחמת העולם הראשונה 1917-1918, בקרבות על הכיבוש הבריטי את הארץ מידי התורכים. קבורים בו גם חיילים בריטים, צרפתים, פולנים וצ'כים שנפלו במלחמת העולם השנייה 1939-1945, וכן חיילים איטלקים וגרמנים שמתו במחנות השבויים בפלשתינה המנדטורית.  

רוב הקבורים הם נוצרים אולם בשורה הראשונה של הקברים מימין לכניסה, יש כ-30 מצבות שעליהן חקוק מגן-דוד וכתוב ת.נ.צ.ב.ה. – אלה קברי יהודים שחלקם לחמו בגדודים עבריים. בחלקה אחרת בנויה מצבת זיכרון לחללים הודים, מוסלמים ואחרים ששרתו בצבא הבריטי ונפלו בשדה הקרב באזור. בבית הקברות קבורים 5,731 חללים מ-57 לאומים שונים. בסיור בשבילי המצבות ניתן לזהות את קברו של הנכד של הברון אדמונד דה-רוטשילד, וכן קבר של חייל בעל השם המפתיע הארי פוטר Harry Potter – חייל בריטי ששהה במחנה סרפנד הסמוך לרמלה (צריפין) ושירת בעיקר באזור חברון, שם נהרג בפיגוע. בית הקברות פתוח ימים שני-שישי עד 14:00.  

כתובת: רחוב דוכיפת פינת התקווה רמלה.  

המסגד הלבן   

המגדל הלבן (الجامع الأبيض אלג'אמע אלאביד או המסגד הלבן) הוא השריד שנותר מהמסגד הראשון של רמלה, שנבנה בהוראת הסולטאן הממלוכי אל-מלכ אל-כאמל נאצר א-דין מֻחמד (الناصر ناصر الدين ابو المعالي محمد بن قلاوون) והקמתו הושלמה בשנת 1318. ככל הנראה שימש כמגדל תצפית, שכן מראשו ניתן להשקיף על גזרה רחבה, מחוף הים במערב ועד למרגלות הרי יהודה ושומרון ממזרח.  

עם זאת, לדעת חלק מהחוקרים, במבנהו הארכיטקטוני (מינרט) נועד המגדל להיות המקום ממנו משמיע המואזין את הקריאה לתפילות המוסלמים חמש פעמים ביום. בתצפית ממרומי המגדל ניתן לראות את העיר רמלה וסביבתה. המגדל הלבן מתנשא לגובה 30 מטרים, ועולים אליו במעלה 111 מדרגות מאתגרות. בסמוך למגדל נמצא מבנה קבר המשויך עפ"י המסורת המוסלמית, לנבי סלאח המוזכר 7 פעמים בקוראן כמי שקרא לעובדי אלילים להאמין באללה. 

במרכזה של שרידי חצר המסגר, חבויים שלושה מאגרי מים תת-קרקעיים, בעלי קיבולת דומה לנפח בריכת הקשתות, הידוע יותר למטיילים ברמלה. מאגרי המים האלה מתחברים לאמת המים שהקים סלימאן עם ייסוד העיר.  

Capture4
המסגד הלבן. צילום: אילן גד 

מוזיאון המשאיות – תעבורה 

בשנת 2009 הוקם ברמלה מוזיאון מיוחד למשאיות, שהוקם ע"י קבוצת תעבורה של משפחת לבנת, לכבוד יום הולדתו של בונדי, מיסד הקבוצה (ידיד אישי של אבי גדליה בר ז"ל, מימי ראשית חיל ההנדסה). להקמת המוזיאון אותרו ונאספו ממוסכים של קבוצת תעבורה, ברמלה ובחיפה והסביבה, משאיות מימי קום המדינה ועד שנות ה-80 של המאה שעברה.  

קבוצת תעבורה, שהוקמה בשנת 1955, עוסקת בתחום הובלה יבשתית על סוגיהָ באמצעות משאיות וסמיטריילרים מסוגים רבים. המוזיאון נמצא במתחם החברה ברמלה. בין המוצגים ישנן משאיות שהיו חלק ממערך התובלה בארץ מדגמים של  שנות ה-30 ה-40 וה-50 של המאה העשרים. עוד במוזיאון משאיות שיוצרו בישראל במפעלי ההרכבה באשדוד, משאיות ענק לעבודות במחצבות עפר וכמובן טנדרים שנסעו בכבישי ארצנו בשנות ה-60 ה-70 וה-80. בעזרתם הנדיבה של עובדי קבוצת תעבורה, אותרו ונאספו למוזיאון משאיות ששופצו במסגריות ובמוסכים של החברה באזור רמלה, וכן בחיפה והובאו אל מתחם הפתוח שבאתר. 

לכל משאית יש סיפור והסבר. הכניסה למתחם המוזיאון הפתוח כל ימי השבוע היא ללא תשלום. אטרקציה לילדים (וגם למבוגרים) היא הרשות החופשית לשבת מאחורי ההגה של רוב המשאיות המוצגות במקום.  

פרטים בפייסבוק  או בטל':  03-7563020 

משאיות במוזיאון המשאיות תעבורה ברמלה
משאיות במוזיאון המשאיות תעבורה ברמלה. צילום: דני בר 

יקב ברבדו – מרחב חולדה 

בכניסה למרכז המבקרים של יקב ברבדו, פגשה אותנו הדר אלרוי, שהושיבה אותנו בשולחן המשקיף מצד אחד על מרחב הכרמים העמוסים באשכולות ענבים, ומצד שני חדר החביות המבוקר טמפרטורה, שם מתיישנים להם היינות העתידים לצאת לבקבוק, בשנה או שנתיים הבאות. מיד הוגשו לשולחן פלטת גבינות, מתבלים, לחם חם ולאורך זמן האכילה לוו אותנו יינות יקב ברבדו המוכר והמוערך. טעמנו: שרדונה 2020: יין לבן צונן עם ארומה עוצמתית של פרי, עם טעם אפייני של וניל וחמאה שתרמו החביות בהן שהה היין כ-3 חודשים. היין הבא היה סוביניון בלאן 2020: ארומה של פירות טרופיים עם סיומת של ליים ומורגשת החמיצות המצופה מיין זה. עברנו ליינות אדומים והראשון היה בלנד קופאז' 2018: מורכב מקברנה פרנק, קברנה סוביניון ושיראז ולדברי הדר הוא ממשיך להיות אחד מהיינות המובילים של ברבדו. היין האחרון שטעמנו לסיום המפגש היה פטי ורדו 2018: יין עוצמתי עם ארומה של פרי אדום עם נגיעה קלה של פלפל ירוק. בפה מאוזן עם טעמי פרי, וניל ואדמה עם חמיצות קלה שמעוררת ומלווה את הסיומת הארוכה ונעימה.  

בין לגימה לביס סיפרה לנו הדר על פעילויות האירוח יום חמישי שמתקיימת בחצר היקב ועל סלסלות הפיקניק שהפכו לדבר החם ביקבי ישראל בעידן הקורונה וככל הנראה גם פוסט קורונה. נפרדנו שבעים וטובי לב לדרכנו בינות לכרמים חזרה לדרך המלך. 

לתיאום ביקור ביקב או לסלסלת פיקניק באתר או בטל': 050-2207022  

אנדרטה חולדה 

אנדרטת דרך הגבורה לחללי חיל ההנדסה במערכות ישראל הוקמה ב-1950 בשולי יער חולדה, נקודת המוצא של הכביש המוליך לירושלים של אחרי מלחמת השחרור, אנדרטה לזכר מי שסללו אותו. סוללי הכביש היו ראשוני חיל ההנדסה, שהוקם ב-1947 על בסיס כוחות ההנדסה, הבנייה והחבלה של ההגנה, ואנשי הבריגדה היהודית ששירתו בחיל המהנדסים המלכותיים של בריטניה. כבוגר חיל ההנדסה הקרבית, טכס ההשבעה שלי בחורף 1974 נערך כאן, לאחר מסע מפרך של לילה ויום בעמק איילון. על קירות האנדרטה קבועים לוחות, עליהם חרוטים שמות הנופלים של חיל ההנדסה כולל שני בני מחזור שלי שנהרגו בנסיבות שלא כאן המקום לפרטם. 

בימים אלה מוקמת שדירה בה מצוינות כל יחידות חיל ההנדסה. לצערי, נוכחתי לראות שרידים מאגד הצליחה בו עשיתי את שרותי הצבאי, עם תצוגת תמסח ודוברה בשטח האמפי שמאחורי האנדרטה, ומצד שני בשדרה אין כל זכר לגדוד 634, שהיה אחראי על צליחת תעלת סואץ. למבקרים במקום מומלץ גם כוס קפה או נישנוש בפוד-טראק המקומי ובעונה – אל תוותרו על החרובים הנהדרים שגדלים מסביב. 

סגירת מעגל 

את הקטע האחרון של היום עשינו בנסיעה לבית הרצל. ב-28 לאוקטובר 1898, נסע הרצל מיפו לירושלים לאחר פגישתו עם הקיסר וילהלם במקווה ישראל. מסלול נסיעתו עבר בתחנת הרכבת של רמלה, כמו גם בתחנת הרכבת סג'ד (سجد), שהיתה קרובה לחולדה והיוותה נדבך חשוב שעזר להקים את החווה ואת בית הרצל שביער חולדה. 

יער חולדה 

הנקודה האחרונה בסיורנו הפעם היא יער חולדה, שנקרא גם יער הרצל ונמצא מזרחית לקיבוץ חולדה ויקב ברקן. היער הוקם לאחר מותו של בנימין זאב הרצל בשנת 1904, שבעקבותיו החליטה קק"ל להקים מפעל תרומת עצי זית, שיאסוף כספים לטובת רכישת נחלות ונטיעת עצי זיתים. לרשות הקרן הועמדו אדמות חולדה, שהוקדשו לנטיעת כרמי זיתים, לזכר חוזה המדינה המנוח. 

בשנת 1909 הוקמה במקום חווה לנטיעת עצי זית ונבנה הבית המפואר שנקרא על שם הרצל. החווה נוהלה על ידי האגרונום לואי בריש, שהתגורר בגפו בקומה השנייה של הבית, בקומת הקרקע היו משרדי הפרויקט ולפועלים התיר את קומת המרתף הצפופה. חוסר ניסיון ומיעוט ידע על תנאי האזור הקשו על התקדמות הנטיעות ומתוך 12,000 שתילי הזית שנטעו, נקלטו רק 3,000… האווירה היתה עכורה והיחסים בין המנהל לפועלים לא הבטיחו טובות. בתום שנה פיטר ארתור רופין את בריש ושכר את שירותיו של האגרונום יצחק וילקנסקי (שלימים ייסד את מכון וולקני). וילקנסקי שינה את פני החווה והפכה לחוות לימוד. לצד כרמי הזיתים הוא הוסיף עצי בוסתן, חורש ויער, ביניהם עצי שקד, אורנים, שיטים, ברושים וחרובים. הוא זרע שדות פלחה והקים רפת ולול. במלחמת העולם הראשונה עזבו או הועזבו מרבית הפועלים והחווה ננטשה. ב-1931 הפך שימש המקום את גרעין קיבוץ חולדה, שבהמשך עבר למקום בו ממוקם הקיבוץ כיום. 

כיום היער משתרע על פני למעלה מ-200 דונם וכולל בתוכו חניונים ובהם שולחנות פיקניק, ברזי מים. בין אתרי היער סובב מסלול משולט להנאת המבקרים. היער הוא גן לאומי, שמנוהל על-ידי קק"ל, והמבקרים בו מוזמנים ליהנות במקום. 

מאזור החווה יוצאת שדרת דקלים מרשימה בין כרמי הענבים של יקב ברקן, ובסוף השדרה מתחם ירוק של מצפה טל על שם סגן טל צמח ז"ל, יליד חולדה, שנהרג בפעילות מבצעית. ממערב ליער נמצאת ברכת בטון גדולה, ממנה יצא קו השילוח שהזרים במלחמת העצמאות מים לירושלים הנצורה ושלאורך הנתיב היה רוב רובה של דרך בורמה. 

אנדרטת חיל הנדסה יער חולדה
אנדרטת חיל הנדסה יער חולדה. צילום: דני בר 

דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן