בימים שלאחר חגיגות העצמאות למדינת ישראל, כשאנו מביטים על הדרך הארוכה שעשתה המדינה בכל תחום ותחום עולה ביתר שאת מקומה של רפואת הקהילה כחלק בלתי נפרד ממארג החיים במדינה. סיפורה של רפואת המשפחה בישראל הוא גם סיפורה של שגרת החיים, של הבריאות המתמשכת, של קירבה ואמון ומעל הכל של אהבת האדם. אחד הסיפורים שממחישים זאת הוא סיפורו של ד"ר עלי בשיר וצוות מרפאת כללית גשר הזיו.
עם ניסיון של למעלה משני עשורים כרופא המרפאות הכפריות בלימן, גשר הזיו וראש הנקרה, מהווה ד"ר עלי בשיר רופא מומחה ברפואת משפחה בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי עוגן של ממש עבור מטופלים רבים בכל קשת הגילים.
ד"ר עלי בשיר, רופא משפחה ותיק ומוערך, נחשב לשם דבר במחוז חיפה וגליל מערבי של כללית. הוא נולד וגדל בסח'נין, והינו בעל ניסיון של כ-20 שנים ברפואת משפחה במחוז הנגב בבאר-שבע. בשני העשורים האחרונים הוא מנהל שלוש מרפאות כפריות במחוז, הכוללות למעלה מ-1,000 מטופלים בלימן, גשר הזיו וראש הנקרה.
אלא שד"ר בשיר הוא הרבה מעבר לרופא משפחה. מדובר, עבור רבים ממטופליו, בשותף דרך, איש סוד, ומי שמלווה אותם ואף את בני משפחתם במשך שנים ארוכות, תוך הפגנת מקצועיות וחמלה יוצאת דופן.
"רבים מהמטופלים שלי הפכו עבורי לסוג של משפחה", הוא מספר. "את חלקם אני מכיר מאז היו ילדים, או את האבא והסבא שלהם. לאורך הזמן נוצר איתם קשר מיוחד שתורם משמעותית גם למענה הרפואי".
ד"ר בשיר מוסיף: "המשימה שלי היא לבנות מערכת המבוססת על אמון בין רופא המשפחה למטופל. אני משתדל להסתכל על כל אחד מהם כמכלול, תוך הבנה של הצרכים האישיים של כל אחד ואחת. הקשר הזה הרבה פעמים עושה את ההבדל. יש למשל מטופלים שגם לאחר שמקבלים מרשם לתרופה כלשהי בבית החולים או במיון – לא רוכשים שום דבר עד שלא מתייעצים איתי. אני גאה על האמון שהם רוחשים כלפיי, ועוד יותר גאה ללוות אותם".
מאז השבעה באוקטובר 2023 נאלץ להתמודד ד"ר בשיר מול מציאות חדשה, כשהוא ממשיך לשרת נאמנה מאות מטופלים, חלקם מפונים ולו בכדי לאפשר להם שמירה על רצף טיפולי, חרף כלל האתגרים שמסביב.
"חווינו תקופה מאוד מורכבת", הוא משתף. "הרבה אזעקות ופיצוצים, עקב הקִרבה לגבול. בימי ההסלמה נדרשנו אפילו להעתיק את הפעילות למקלט בית ספר. כמובן שמלווים לכך חששות ודאגות טבעיות, אבל העיקרון שהנחה אותנו כצוות לאורך כל הדרך היה להמשיך ולתת מענה למטופלים. הרי בסופו של יום, כן מלחמה, לא מלחמה – המטופלים חייבים לקבל את התרופות שלהם, להימצא במעקב ולנהל את הבריאות שלהם".
לשאלה ביחס לגודל האחריות שהרגיש לאורך התקופה, משיב ד"ר בשיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "הקשר האישי היה ונותר מבחינתי אחד המרכיבים החשובים ביותר כחלק מתמהיל העבודה. זו הסיבה ש-90 אחוז מהמטופלים שלי מכירים את מספר הטלפון שלי ויכולים להתקשר אליי לגבי ייעוץ או כל נושא רפואי אחר. במיוחד בתקופת המלחמה, כשרבים מהם הזדקקו למענה טלפוני, הרגשתי עד כמה התפקיד שלי תורם להם".
לצידו של ד"ר בשיר פועלים אנשי צוות נוספים, שכל אחד מהם הוא חלק בלתי נפרד מהמערך הרפואי בקהילה. אחת מהן היא האחות הוותיקה צופית גרוסמן, אחות וותיקה במרפאת גשר הזיו עוד משנות ה-90, עת מנתה המרפאה מספר קטן של מטופלים. מאז ועד היום ממשיכה צופית לתת מענה מסור ורציף לתושבי האזור, כשהיא מכירה כל מטופל ומטופלת מקרוב. צופית נמצאת שעות רבות במרפאה ומעניקה שרות זמין, אדיב ומקצועי גם מעבר לשעות הקבלה של ד"ר בשיר.
לצד הצוות הרפואי, פועלת מנהלת אדמיניסטרטיבית אזורית, ללי דיה ירון, שתפקידה לספק גב תפעולי למרפאה, לתאם שירותים מול המטופלים ולסייע בכל דרך לצוות ולמטופלים גם יחד.
ד"ר בשיר גם מספק התייחסות מעניינת למהפכה הדיגיטלית אשר נותנת את אותותיה גם על תחום הרפואה: "עם כל הכבוד לטכנולוגיה או לבינה מלאכותית, כרופא ותיק שמטפל בהרבה מאוד מטופלים מבוגרים, אין תחליף למענה האנושי ולקשר העין עם הרופא. עצם תשומת הלב, ואפילו הפעולה הפשוטה כביכול של הנחת סטטוסקופ על חזה המטופל, בשבילו עשויה להיות הרבה מעבר. עם כל הכבוד לקידמה או לחדשנות, אלו לא יכולים לבוא על חשבון הקשר הבין-אישי".
ומה לגבי העתיד? ד"ר בשיר, שעתיד לפרוש לגמלאות בעוד קצת פחות משנתיים, מייחל לתקופה טובה יותר. "אני מאחל לכולנו ימים של שקט, שלווה ושלום. אין ספק שהשנה וחצי האחרונות הכניסו את כולנו לפרופורציות, לצד הבנה של מהם הדברים החשובים באמת בחיים".
