יבול שיא
הרפת והחלב
עמית יפרח

רפורמה או חיסול ענף החלב? 

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

אם לא נעצור עכשיו את הרפורמה הזו, נמצא את עצמנו תלויים בטורקיה או פולין ואז כולנו נבכה על חלב שנשפך 

הרפורמה בענף החלב שמוביל שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, היא למעשה ניסיון מחודש להחיות תכנית ישנה שכבר נכשלה בעבר שלא תוזיל את מחיר החלב לצרכן, אך תפגע אנושות בפרנסת החקלאים ובביטחון המזון של כולנו.  

מאחורי סיסמאות כמו “תחרות חופשית” ו”הוזלת יוקר המחיה”, מסתתר מהלך כלכלי קר ומנוכר שמבטל, בין השאר, את התכנון בענף אשר שומר על הרפתנים ואת מחיר המטרה השומר גם על המחירים לצרכן ופותח את השוק ליבוא חופשי שימוטט את הייצור המקומי. 

מדובר באותה גישה קרה של פקידי האוצר, שמסתכלת על הרפת והחקלאי רק דרך גיליון האקסל – ומתעלמת מהחשיבות הלאומית, החברתית, הצרכנית והביטחונית של הענף למדינת ישראל כולה. 

במילים פשוטות זו אינה רפורמה. 

זו תכנית חיסול לענף החלב הישראלי 

בישראל פועלות 620 רפתות בקיבוצים ובמושבים המייצרות כמיליארד וחצי ליטר חלב גולמי בשנה, מתוכן 430 רפתות מושביות, רובן בגבולות המדינה. הרפת היא לא רק עסק. היא עוגן כלכלי, מנוע תעסוקה, מוקד חיים. כשסוגרים רפת, יישוב שלם מתחיל להתרוקן ואז . בשנת 2025 בלבד נסגרו 21 רפתות מושביות וכל אחת מהן היא נורה אדומה לחוסן הלאומי של ישראל. 

במלחמה ראינו כיצד החקלאים המשיכו לספק תוצרת חקלאית תחת אש, מתוכם גם הרפתנים שסיפקו חלב טרי גם כשנפלו טילים וחדירות מחבלים איימו על חייהם. הרפתנים והחקלאים לא עצרו ליום אחד. זהו ביטחון מזון במובנו העמוק ביותר: היכולת של המדינה להאכיל את אזרחיה גם בשעת משבר. 

אבל במקום לחזק אותם, משרד האוצר פועל להחליש אותם. בשם ‘תחרות׳ הוא יוצא ברפורמה ליבוא חזק אשר תחזק את היבואנים ותפגע אנושות בענף ותגרום לסגירת עשרות רפתות. בטווח הארוך, כולנו נשלם ביוקר. 

חקלאות ישראלית היא לא טבלת אקסל. היא משימה לאומית. 

אם לא נעצור עכשיו את הרפורמה הזו, נמצא את עצמנו תלויים בטורקיה או פולין ואז כולנו נבכה על חלב שנשפך. 

הכותב הינו מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!