תהלה דהרי – מנהלת את הרפת בפועל
קצת אחרי פרוץ המלחמה בדרום, גם החזית הצפונית התחילה לבעור עם הפגזות ויריות. היישובים הקרובים לגבול פונו, אבל ברפת צריכים להמשיך לעבוד ולייצר חלב.
תהלה דהרי הצעירה ממשיכה להוביל את הרפת בכפר גלעדי, לא רק כאחראית בריאות, ומשרה אווירה של עבודה שגרתית שמשתלבת עם צורכי הביטחון
איך הגעת לרפת הצפונית בכפר גלעדי והיכן המלחמה תפסה אותך?
נולדתי ביישוב עלי בשומרון, בגיל 13 עברתי לרמת הגולן והיום מתגוררת בקריית שמונה. עובדת עשור ברפתות, כשברפת צפון הגולן עבדתי 5 שנים.
אחרי הצבא, בתקופת הקורנה, עבדתי ביונקייה בעין גב ויואב היה המנהל.
עברתי לקריית שמונה וכבר שנה וחצי ברפת כפר גלעדי, כאחראית בריאות.
הצוות מונה 5 אנשי צוות קבועים, כולל תאילנדים והשאר סטודנטים.
העדר כולל 330 נחלבות ומשווקים את החלב לתנובה.
ואז פרצה מלחמה – יומיים אחרי פינו את התאילנדים בגלל המצב וכל הסטודנטים גויסו או התפנו.
נשארנו אני ועוד שותף, והרבה חברי קיבוץ שעבדו לפני כמה שנים והצטרפו לעזרה ברמות שונות. ככלל, אין מצוקה ברפתות, ואני עובדת כמעט כרגיל.
ירדנו ל-2 חליבות, אני עושה חליבת בוקר ומשמרת של 12 שעות ואילו האחרים במשמרות.
הרופא ד"ר ערן אפרים מוטמרקט, המזריע הוא חגי ענברי מאפיקים. מדי פעם אזעקות ואף חדירות של מחבלים.
במבנה יש ממ"ד ומחוץ למכון מונחת מיגונית ובטונדה
כיצד הרעש ברקע משפיע על הפרות?
הפרות באי שקט, רצות על השערים, בורחות מקבוצות ובועטות הרבה יותר בחליבה.
החלב בהתחלה לא ירד, על אף הירידה לשתי חליבות, וכעת ההשפעה מתחילה להיות מורגשת.
פינוי – הייתי בחליבה עם תאילנדי שלקחו אותו וסידרו לי חדר ללינה בקיבוץ, שלא אצטרך לנסוע לקריית שמונה בתנאים מסוכנים.
יש נוהל בעבודה, להיות עם שכפ"צים וקסדות שמשרד החקלאות שלח לנו ואנחנו אכן חובשים אותם
חולבים במכון יכולים בלי, אבל בשטח הפתוח חייבים שכפ"צים וקסדות.
התאילנדי שברח, ביקש לחזור והגיע לפני יום.
פעם פעמיים ביום יש אזעקות ונכנסים לממד. פחות מורגש בעבודה שוטפת, יש שומר וכיום הרעשים בעיקר של מאגים וכל מיני פעולות של צה"ל. כל חברים עזבו את הקיבוץ למקום מסודר באזור הכנרת
יש גם לול על יד
הבוס הוא עומרי שנמצא ברפת, אבל לא כל הזמן, מגיע מעת לעת. תנובה מתקשרים וגם שיאון התעניינו בעזרה.
אבא שלי נמצא בקריית שמונה הסמוכה וגם בן הזוג.
אני כמעט יחידה בקיבוץ ממשיכה לעבוד, לקחתי יומיים להתאוורר, כי לא יודעת כמה זמן זה ייקח.
מה את שומעת על רפתות שכנות והנעשה בהן?
פחות שומעת כי נמצאים 3 ק"מ מהגבול צפונית לעיר ק"ש. יש קבוצה בקיבוץ שמעדכנת בזמן אמת – כיתת כוננות שנשארה בקיבוץ וכוללת 3 חברים.
מרגישה בשגרה, גדלתי באינטיפאדה, אבל זו גם שגרת מלחמה – בקריית שמונה הכול סגור, יש כלבו בקיבוץ, שפתוח מעט שעות ויש בו הכול לצרכינו.
כשהמצב מתוח הצבא עושה פטרולים וגם שומר.
הרפת חשוכה לגמרי – קיבלנו הוראה לכבות את האורות בלילה, כי זה מפריע ומהווה מטרה.
איחולים חמים לתהלה המסורה ולכל הצוות שעושים עבודה מדהימה ברפתות הצפון
