לאחרונה יצאה מחלבת יטבתה במבצע פרסום על "רפת מקיימת". 22 הרפתות שמספקות חלב למחלבה עומדות ב-11 דרישות קיימות שהוגדרו על ידי המחלבה. על כ-70 מוצרי המחלבה תודבק תווית גאה של רפת מקיימת. מחלבת יטבתה פורצת דרך היסטורית ומזיזה את כל הענף, לקראת עידן של קיימות ברפת והתחשבות מלאה בדרישות הצרכן המודרני.
מחלבת יטבתה יוצאת לדרך
לאחר כשנתיים עבודת למידה והכנה של מחלבת יטבתה קבוצת שטראוס, הוחלט לצאת לדרך בנושאי קיימות ברפת. בשלב ראשון, עם רפתות יטבתה בערבה וברמת הנגב ובהמשך, הכללים יחולו על כל הרפתות של שתי המחלבות.
כל 22 הרפתות של המחלבה עומדות ב-11 דרישות שהוגדרו על ידי המחלבה ובקרוב ישלימו את החלק הראשון עם מדבקה חגיגית שתודבק על כ-70 מוצרי החלב והצרכנים בארץ יוזמנו לבקר ברפתות ולהתרשם מכלי ראשון, בשלב ראשון רפת יטבתה תהיה "רפת התצוגה"…
בתחילה יהיה סימון ייחודי בפתקיות נפרדות של רפת מקיימת ובשנה הבאה, לאחר כניסת "רפורמת ליצמן" עם הסימון המיוחד על אריזות המזון והמשקאות, יוחלפו האריזות והכרזת הקיימות תהיה חלק מהאריזה.
יטבתה השקיעה כמיליון ש"ח בתהליך היכרות עם הנושא בעולם הרחב, חברות בארגון הבין-לאומי של מחלבות, שבו גם המחלבות הגדולות ארלה ודנונה ובשיתוף עם מועצת החלב והרפתנים עצמם. התהליך לווה גם על ידי הווטרינרית ד"ר סיון לאקר ואנשי מקצוע נוספים והוא מהווה שלב ראשון בתהליך ארוך ומאתגר.
יטבתה לא תגבה פרמיה נוספת על התהליך ומחירי המוצרים יישארו ללא שינוי, על אף העלויות הגדולות בכניסה לפרויקט שיש בו מחויבות לטווח ארוך. יוזמת הפרויקט היא מיכל בנישתי- מחלבת יטבתה קבוצת שטראוס שהיא גסטרונומית במקצועה והיא מרכזת את צוות החשיבה בנושא. הרוח החיה ביטבתה היו רם סרוגו מנכ"ל המחלבה, שהיה גם רפתן בראשית דרכו בקיבוץ, ואשכר גינוסר מתאם קשרי יצרנים של המחלבה ושניהם חברי קיבוץ, שמכירים את הרפת מקרוב ויודעים לזהות את הנקודות שאיתן אפשר לפרוץ קדימה בנושאי הקיימות – תנאי הגידול של העגלה ורווחת כל בעלי החיים ברפת.
"אנחנו יכולים לעזור לרפתות ולרפתנים להשתנות", אומר רם סרוגו – "קבענו פרמטרים לא פשוטים לביצוע. לשמחתנו, הרפתות בערבה וברמת הנגב, הספקיות שלנו, נרתמו לרעיון. קבענו 11 קריטריונים לפרויקט, כמה רפתות עדיין לא עומדות בהם במלואם, אבל הגענו למסקנה שהבשיל הזמן לצאת איתם לציבור.
בשטראוס עובדים על פרויקט דומה, אבל מכיוון שהחלב שלהם מגיע מ-60 רפתות זה יימשך עוד פרק זמן. לנו יש יתרון בגלל הקוטן". מוסיף רם: "מחלבת יטבתה קבוצת שטראוס היא המחלבה הראשונה בישראל שלוקחת אחריות על כל מקורות החלב שלה והצליחה לרתום את כולם לנושא הקיימות ויש שיתוף פעולה מלא של הרפתנים". את הפעילות בשטח מוביל אשכר גנוסר, עם הרבה אמונה וביטחון. הוא פועל ללא לאות בין הרפתות, להביא אותן לאימוץ כל הנקודות שהוגדרו במחלבה ולהביא אותן לעידן העתידי…
אתר הקיימות
המחלבה פתחה אתר מושקע ויפה שיש בו אסטרטגיה של נושאי הקיימות, הגדרת מטרות ויעדים, מפגש עם רפתנים בשטח שמספרים על ההשתלבות שלהם ותקווה גדולה לשיפור מהיר ויסודי בתחומי קיימות מגוונים.
מערכת היחסים בין המחלבה לבין הרפתנים, שמספקים לה את כל החלב, היא טובה מאוד ויש בה הבנה הדדית ופורה ובכך מקדמים מאוד את הביצועים של הרפתות באזור הדרום.
https://dairy-sustainability.strauss-group.co.il/refet-mekayemet/?achupwd=achuProtected
אנחנו והרפתנים אוהבים את העבודה שלנו ואכפת לנו מה נעשה ברפת. לכן, במשך שנים עשינו כל שביכולתנו כדי לשפר את איכות החיים ברפת ואת חיי היומיום של הפרות. אנחנו יודעים שתמיד אפשר לעשות יותר, לכן יצאנו למסע לשיפור רווחת הפרה והגדלת האחריות לקיימות הסביבתית. שיתפנו פעולה עם רפתנים, וטרינרים ומומחים סביבתיים, וגיבשנו מתווה פעולה שמטרתו לשפר משמעותית את החיים ברפת. והיום, אנו גאים לספר לכם על המסע, על ההישגים שכבר השגנו, ועל היעדים שאליהם אנו שואפים.
רווחת הפרה
מאז ומעולם דאגנו לטיפול מסור בפרות אבל אנחנו יודעים שתמיד יש מה ללמוד ולשפר. לכן, יצאנו בסדרה של מהלכים לשיפור רווחת הפרות, שכוללים בין השאר טיפול במרבצים, זיהוי דיגיטלי, העברת העגלות הצעירות לחיות בקבוצות ועוד. אנחנו מאמינים שצעדים אלו ונוספים, משפרים משמעותית את חיי הפרה ברפת
אחריות סביבתית
מחלבת יטבתה היא אחת מהגדולות בארץ וככזו, יש לנו אחריות לא רק על הנעשה בתוך הרפתות אלא גם על ההשפעה של כל רפת על הסביבה. לכן התקנו ברפתות מתקני טיהור שפכים, עברנו להשתמש בפירות וירקות שעמדו להזרק, כמזון לפרות, ויצאנו במהלכים חשובים שיפחיתו את פליטת גזי החממה שנוצרים ברפת.
יעדים והישגים
בשנת 2017 יצאנו בתוכנית רפת מקיימת, במטרה לשפר את ההתייחסות לנושאים הקשורים ברווחת הפרה ובאיכות הסביבה במחלבת יטבתה וגם בקרב 22 הרפתות שעובדות איתנו. כחלק מהתוכנית, הוקמה ועדת היגוי בשיתוף רפתנים, וטרינרים ומומחים סביבתיים, שמיפתה את סוגיות הליבה בחיי הרפת, ובהן ביקשנו להתמקד ולהתמקצע. למדנו את הנושאים הללו על בוריים, ותחת כל נושא הגדרנו יעדים ברורים שמבטאים את החזון ואת האג'נדה שלנו וכן את השאיפה לחקור, לשפר ולחזק את הקיים – הכל כדי להפוך למחלבה ולרפת, מקיימת הרבה יותר.
ממוצע עמידה ביעד
אחוז מהרפתות שיישמו באופן מלא את הפרמטר בשנים האחרונות
2017 – 20%
2018 – 58%
2019 – 86%
2020 – 92%
טיפול במרבצי הפרות (קלטור)
ככל שמרבצי הפרות יהיו יבשים ואווריריים, כך היגיינת הפרות תעלה, והסיכוי שיחלו יקטן משמעותית. וכדי להפוך את מרבצי הפרות לכאלה, אנחנו דואגים לקלטר את הקרקע, בין פעם לשלוש פעמים ביום, בכל יום. כך, אנחנו הופכים את השהיה על המרבץ לנעימה יותר, מורידים את הסיכון לתחלואת הפרות, מפחיתים משמעותית את הצורך בריסוס ברפת ומשפרים את רווחת הפרה.
הפסקת סימון בכוויה קרה
במשך עשרות שנים, המספר הגדול והלבן שעל גב הפרה היה הדרך היחידה של הרפתן לעקוב אחריה, ולכן היה נהוג לסמן את הפרות בכוויה קרה. החלטנו לשים לזה סוף. היום, רוב הרפתות שמשווקות לנו חלב עברו לשיטת זיהוי דיגיטלית של הפרות, שמשדרת לרפתן בזמן אמת את הנתונים הרלוונטיים והעדכניים על כל פרה ברפת.
גידול עגלות בקבוצות
כדי לשמור על בריאות העגלות הרכות ולמנוע חשיפה מיותרת לחיידקים, נהגנו במשך שנים להפריד אותן מהקבוצה, ולבודד אותן כ-60 ימים, עד שיצאו מכלל סכנה. אבל היום אנחנו מבינים שהפרה היא חיה חברתית, ושיש משמעות גדולה לזמן שבו העגלה פוגשת את העדר. לכן העברנו את העגלות למחייה בזוגות או ברביעיות, לאחר כשבוע עד שבועיים מרגע הלידה.
צינון הרפת
אנחנו מדינה חמה ובערבה חם אפילו יותר. ואם לנו, בני האדם, חם מאוד בחודשי הקיץ, אז הפרות, שייצור החום המטבולי שלהן גבוה בהרבה, עלולות לסבול מאוד ללא צינון נכון, עד כדי סיכון חיים. לכן השקענו משאבים רבים בטכנולוגיות צינון חדשניות, ובהן מאווררי ענק הקבועים בסככה, מאווררים שמטרתם לייצר "ערבול" על ידי לחץ מים שיורד על הפרות במקלחות ועוד.
טילוף בעיתו
רגלי הפרה, שנקראות טלפיים, דורשות שיוף מפעם לפעם, בדומה לציפורניים של בני האדם. בעבר, נהגנו לעשות זאת פעמיים בשנה בצורה רוחבית, מה שיצר עומס ברפת וסטרס אצל הפרות. לכן, החלטנו להנהיג באופן רוחבי ובכלל הרפתות נוהל טילוף בשם – "טילוף בעיתו", שבו אנחנו מטלפים רק את הפרות שזקוקות לכך, במועדים שמתאימים להן.
ייבוש הדרגתי לפרות
בחודשיים האחרונים להיריון, הפרות נכנסות ל-"תקופת היובש", שבה הן לא נחלבות כלל. בעבר היה נהוג לעבור לתקופה זו ביום אחד, שבו עוברים מחליבה תדירה להפסקת החליבה ברגע. בשנים האחרונות, הבנו ששיטה זו עלולה ליצור כאב וגודש בעטיני הפרה, ולכן, החלטנו באופן גורף להעביר את הפרות לייבוש הדרגתי, בו אנחנו מפסיקים לחלוב את הפרה בהדרגה.
אנטיביוטיקה סלקטיבית
בעבר, פרות שנמצאו בתקופת היובש, שזו התקופה בהיריון כחודשיים לפני ההמלטה ובה הפרות לא נחלבות, קיבלו באופן שוטף אנטיביוטיקה מניעתית – כדי למנוע מחלות עתידיות. אולם היום, במהלך שנעשה תחת פיקוח וטרינרי צמוד, אנחנו בודקים את הפרות תדיר ורק פרה חולה, או שנמצאת בסיכון גדול לחלות, תקבל אנטיביוטיקה.
ייצור מזון מגלם חקלאי
השימוש בגזם פירות וירקות, אותו תוצר לוואי טבעי של החקלאות המקומית בערבה, יכול לשמש כאוכל לפרות, במקום להיזרק. לכן החלטנו, בחלק מרפתות יטבתה, להאכיל את הפרות בגזם החקלאי, וכך לשפר את האפקט הסביבתי, הן על ידי ניצול מלא של המשאבים המקומיים והן על ידי חיסכון בדלק ובזיהום הסביבתי, שנגרמים כתוצאה מההובלות הכבדות של הקש מהצפון ומהמרכז.
מתקן טיפולים ברמה גבוהה
בכל רפת ישנו אזור ייעודי שמיועד לטיפול בפרות החולות ואליו הווטרינר מגיע כדי להעניק את הטיפול הרפואי הדרוש. במסגרת הפרויקט, אנחנו מנהיגים סטנדרט אחיד בין הרפתות, במסגרתו נקבע פרוטוקול טיפול ברור, וכן דאגנו שמתקן הטיפולים יהיה ראוי ומטופל ברמה הגבוהה ביותר: שהמרבץ יהיה נקי, שיהיה מאוורר ושהשהות בו תהיה נעימה לפרה.
טיפול בשפכים
מתוך הרצון להשתפר ולהפוך לטובים יותר, וכן לוודא שרפתות יטבתה ימזערו, ככל הניתן את הזיהום הסביבתי שנוצר בעקבות השפכים שנוצרים ברפת, כל רפת דאגה לפתרון קצה שמטפל במי השפכים. כשהשאיפה שלנו, שכבר קורית בחלק מהרפתות, היא למחזר את המים בתוך הרפת עצמה, ולעשות שימוש בפסולת המוצקה למטרות דישון לחקלאות.
"רפתנות מודעת" – הדרכה ובקרה
שיתוף פעולה של מחלבת יטבתה קבוצת שטראוס עם חברת "רפתנות מודעת" תוך הדרכה, בקרה ופיקוח בכל הרפתות. כחלק מפרוייקט רפת מקיימת, היה לנו חשוב להכיר לעומק וללמוד על התנהגות הפרות והעגלות, על מנת שנוכל באמת לדאוג לרווחתן. לכן נפגשנו עם ד"ר סיון לאקר, וטרינרית ומייסדת חברת "רפתנות מודעת", לארבעה מפגשי העשרה עם הרפתנים והצוות. בתום המפגשים, קיבלנו החלטה אסטרטגית לשלב את ד"ר סיון לליווי ופיקוח בכלל הרפתות, על מנת להשיג שינוי אמיתי בשטח.
