סוף יוני, חם מאוד במזרח עמק המעיינות, שמש ישירה ויוקדת וכולנו מחפשים צל לשהות בו. הפרות רובצות מתחת למאווררים בסככות, חלקן עומדות לצינון בחצר הצינון ואלו שאוכלות באבוס זוכות גם הן, להרטבה ולצינון ישיר. ובכל זאת מצליחים ברפת להשיא את התוצאות המקצועיות, עם העברה מרשימה של חלב דווקא לעונת הקיץ החמה והקשה. הראל קאופמן מנהל את הרפת בשדה אליהו
קיבוץ דתי בעמק המעיינות, שיתופי מלא ויש תאגוד של הפעילות הכלכלית וגם של החקלאות. בשדה אליהו יש פעילות חקלאית ענפה ובתחומים רבים: רפת, לול, גד"ש, מטעים – תמרים וזיתים, אתר קומפוסט שעובד יפה בשנים האחרונות, מפעל הדברה ביולוגי – ביוביי, מפעל תבלינים מיובשים.
הראל קאופמן – מרכז הרפת
גדלתי במושב השיתופי רמת מגשימים ברמת הגולן, במהלך הלימודים בפקולטה ברחובות, נשארתי במרכז והתגוררתי עם הילה אשתי (שגם היא מרמת מגשימים) בהוד השרון, שם הייתה בעבר רפת לארנולד סבי ובמקביל, חיפשנו יישוב חקלאי בצפון. הגענו לקיבוץ מעלה גלבוע ולני קפלן ראיין אותי ברפת וכך התקבלנו כתושבים בקיבוץ וכיום אני תושב עם 5 ילדים ועובד מאז ברפת. רכשתי ידע וניסיון במעלה גלבוע עד 2006 ומשם עברתי לרפת מושבית של שטראוס בשדה אילן ומזה כ-9 שנים אני מנהל את רפת שדה אליהו, עם אתגר גדול.
איזו רפת קיבלת להוביל?
קיבלתי את שרביט ההובלה מגיל הס שגדל בדורות של רפתנים, הוא עשה הרבה מהפכות והשאיר רפת עם תוצאות טובות מאוד. הנהלת הקיבוץ מגבה ותומכת ברפת עם הקצאת תוכנית השקעות וכספים לפיתוח.
במשך שנים, הרפת הובילה בתרומה הכלכלית בחקלאות הקיבוץ וההנהלה מעורבת במה שנעשה בה. הרפת יחסית ישנה ובחלקה עדיין עם גגות אזבסט. מכון החליבה הוקם בשנות ה-80. ברפורמה נעשו השקעות, כמו שתי סככות גבוהות ויפות ומאז, אנחנו ממשיכים לחדש ולשפר את התנאים של הרפת, העובדים והפרות.
הרפת עם מכסה של כ-4.0 מיליון ליטר, מכסת עמקים. במסגרת המדיניות הכללית של הענף, לעידוד העברת חלב ואף חריגה בקיץ, ייצרנו במשך כל השנים, כ-25%-22% חלב עודף בקיץ, ייצור של 1.0 מיליון ליטר נוספים וכולם חריגה בקיץ עם תמורה הולמת.
צוות הרפת
יש חברים בצוות העובדים שרצים הרבה שנים ביחד. אליקים הוא ותיק החברים העובדים ברפת, בן 72, שנמצא ברפת כבר 60 שנה ומלווה אותה באהבה ובמסירות. שוקי מיטלמן, בוגר רופין, מרכז את נושאי הבריאות וגם איש הקשר עם התורנים והחברים בקיבוץ.
לאחרונה נכנס חבר צעיר לעבודות התחזוקה ברפת ויש גם כמה בני ובנות קיבוץ צעירים וזמניים, שתי צעירות מעמותת "חקלאות בעמק", המאביס הוא יגאל מקיבוץ מעוז חיים השכן וגם שלושה עובדים מהכפר נעורה, שליד עין חרוד. ילדים ובני נוער משולבים בעבודת הרפת, על פי המגבלות של הגיל והתקנות ומסייעים בעבודות הרפת ובעיקר בחליבות.
בסופי שבוע יש קבוצה משמעותית של תורנים מהקיבוץ שעובדים בחליבה ומשולבים עם העובדים הערביים. הקיבוץ מוכן לשלם את המחיר על אידיאולוגיה של עבודת ישראלים, ללא עובדים זרים ומייחלים לעידן כניסת הטכנולוגיה הרובוטית ברפת.
כל עוד התורנים מוכנים ואף רוצים, מחובתנו להמשיך בעניין וזה יפה מאוד ומפרגן לקהילה בשדה אליהו. החשש הגדול שאופי הרפת ישתנה בעקבות כניסת עובדים זרים, שיעבדו גם בכל ימות השבוע וישנו את תמהיל העובדים ולא רוצים להגיע לזה. אני השתדלתי, במשך שנים, לחלוב 2-1 בשבוע אך לאחרונה, אני מחליף ביונקייה ובהזנה, מגיע לאחר שבע בבוקר לנושאים השוטפים ומהצהריים נכנס, שקט ורגוע, למחשב ולניהול העניינים והחשבונות.
הקיץ הוא לב תשומת הלב המקצועית
שדה אליהו במרכזו של עמק בית שאן שמתאפיין בעומס חום כבד בכל שעות היממה בקיץ. החום הגדול נשאר גם בלילה וזה בצירוף אחוזי לחות גבוהים מאוד, עד 90% והאוויר עומד ללא רוח.
הלחות במשך היום יותר נמוכה, כ-50%-40% בשעות הצהריים מתחילה רוח חמה, שמבטלת את האוורור במרבצים. חשיבות הצינון והאוורור, גדולה כאן שבעתיים והמאווררים הגדולים שהותקנו בסככות, ביחד עם צינון ואוורור באבוס, מקלים על הפרות וגורמים להן להישאר בסככה גם בשעות הלילה ואף לא לצאת לחצר הקיץ הפתוחה. אחרי הצינון הן מתיישבות כל הזמן מתחת למאווררים.
חצרות הצינון – חצר ההמתנה במכון החליבה גדולה מאוד ויכולה להכיל שתי קבוצות וכך, כל קבוצה מקבלת כ-7 צינונים אפקטיביים ואפילו ארוכים מהמומלץ עד שעה בכל צינון. בנוסף, יש חצר צינון בשביל ההולכה של אחת הקבוצות המרוחקות, קרובה לסככה ומרחק ההולכה קצר. אנחנו מצננים גם את קבוצת היבשות.
התקנו בולוסים במדגם פרות בכל בקבוצה ואנחנו עוקבים אחר מצב עומס החום בפרות. וכך בעונת הקיץ, אנחנו עסוקים הרבה בהובלת קבוצות לצינון וזה המקום האהוב ביותר על הפרות… אחרי חליבת הצהריים מביאים את הפרות פעמיים וגם לפני חליבת הערב.. אחרי הצינון הפרות משתהות הרבה מתחת למאווררים וגם העגלות להזרעה וזה מקל מאוד בעומס החום הגדול.
אתה מייצר כמיליון ליטר חלב עודף בקיץ , כיצד עושים את זה בהיקף כזה?
כדי לקבל יותר חלב בקיץ על חשבון החורף, אנחנו פועלים להזיז את מועדי ההזרעות, כך שנקבל ריכוז המלטות בחודשי ינואר-מרץ, שיגיעו לשיא חלב בחודשי הקיץ. יש לנו אחוז גבוה של עגלות לתחלופה 100%-95% במקום כ-70% המומלצים.
מחיר המנה של העגלות אצלנו, נמוך יחסית וזה מאפשר גמישות יותר גבוהה במועדי ההזרעות. עובדים עם הטבלה של שה"מ להזזת מועדי ההזרעות ומרכזים מאמץ בחודשי אפריל-יוני, בעיקר בקבוצת העגלות והמבכירות – במקום לקבל המלטות בנובמבר, הגל מגיע החל מינואר.
בשנים הראשונות זה קשה, אבל עם התמדה זה נעשה טבעי ויותר קל – צריך להתמיד ולהתעקש בדרכים מגוונות, כי לפרות יותר נוח להתעבר בחורף והן אף בורחות לשם. בנוסף, מגמיעים בחורף בחלב מלא, משחקים קצת באורך היובש ומעבירים חלב למחלבה של הקיבוץ שפעלה עד 2019 (בתקווה שתחזור לפעילות במהרה). חצי מהעדר ממליט בשלושה חודשים ונכנסים לקיץ עם הרבה פרות נחלבות. צריך להתארגן ברפת ובצוות, לקבלת ההמלטות מרוכזות, היונקייה גדולה וכך רוב הפרות נחלבות בקיץ וזה עומס גם על הצוות, אבל כלכלי ותואם את מדיניות הענף.
הכול עבד יפה עד שהגענו לשנה שעברה – 2019
אכן, הביקושים בענף נעצרו ומדיניות החלב העודף השתנתה – העידוד לחלב עודף קיץ נעצר וכך נאלצנו לתת ברקס גדול ולקצץ כ-25% מהעדר ולרדת מייצור של 5 מ' ליטר רק ל-4 מ'. התגייסנו והתרחבנו בעונת הקיץ וכעת צריך לעצור במקום, כדי לא לקבל קנס כבד. אנחנו עובדים עם בני בקר בסיווג ובקביעת המחיר, אבל המכירה היא לסוחרים קרובים ומוכרים. הוצאנו הרבה פרות וזו הייתה גם הזדמנות מקצועית, שבה השבחנו את העדר.
שתי חליבות – התלבטנו כיצד למקסם את המציאות החדשה והחלטנו לרדת לשתי חליבות בחורף וכך, להשאיר עדר יותר גדול עם ירידה בתנובה. להעביר חלב מהחורף לקיץ באופן חד פעמי ב-2019.
כך העברנו כ-300 אלף ל' לקיץ וקיבלנו פרמיה, הפרות הגיבו מצויין וזה היה הקיץ הטוב ביותר בשנים האחרונות – קיץ נוח יחסית והמעבר לשתי חליבות לא הפריע לפרות. ההעברה לקיץ תרמה עוד 180 אלף ש"ח פרמיה והייתה בתחום המכסה הרשמית. זה אפשר לשמור על עדר קטן בחורף וגדול בקיץ, כי אחרת היינו צריכים להוציא עוד פרות.
חליבות שבת וחג מעסיקות מאוד את הרפתנים ביישובים הדתיים. רובם עברו לעובדים זרים וכך העובדים היהודים מתפנים למשפחה ולתפילות השבת. נשארו עוד כשלושה קיבוצים (יבנה, לביא ושדה אליהו) שעדיין מאמינים שישראלים ויהודים צריכים לעסוק בחקלאות ולשמור בעצמם על הקרקע.
במכון החליבה הותקנה מערכת פניאומטית שתומכת בחליבה בשבת. כל האלקטרוניקה על הצג מושבתת והצג מכובה. הנתונים נצברים אבל החולב לא רואה כלום בצג. יש לו שני כפתורים להפעלת המערכת הפניאומטית וכך ההפעלה נעשית בצורה לא חשמלית. הוואקום מופעל ע"י החולב ללא פולסציה, ורק לאחר ההרכבה החולב מאפשר את "כניסת" הפולסציה שמופעלת ע"י טיימר בכל מספר שניות. החלב הראשון נאסף ונשפך אוטומטית לרצפה למקרה שנחלב כבר ע"י הואקום.
מה קרה השנה – 2020?
זה כבר סיפור אחר – בהתחלה אמרו שהמדיניות דומה ל-2019 ואח"כ החליטו על הקטנת מכסות וחריגה בקיץ. התחלנו עם שתי חליבות וזה די נוח, עם ירידה של כ-10% בחלב, אבל מקטין מאוד את הלחץ בעבודה – הרבה יותר רגוע ברפת. השנה התגובה של הפרות לחזרה ל-3 חליבות, הייתה פחות טובה לעומת 2019. העיקרון שמנחה אותנו בנושא הייצור הוא לא להעביר חלב מהחורף, אלא לחרוג בקיץ והרבה. השנה נגיע רק ל-10% חריגה כוללת בצירוף 300 אלף העברה מהחורף. החלטנו לשמור על כל הפרות, על אף שהרחוקות מההמלטה לא מגיבות בעליית חלב, בהעברה מ-2 ל-3 חליבות.
כיצד נראית ההזנה בשדה אליהו עם המסורת החקלאית?
מזונות גסים – האספקה לרפת היא ברובה הגדול מהשדות של שדה אליהו. יש שיתוף פעולה מאוד חיובי ופורה עם צוות הגד"ש, מסתובבים יחד בשדות ומחליטים במשותף, גם אם יש ויכוחים לגטימיים – תחמיצים, שחתות וקש, מעט אספסת ליונקים. הם נענו לבקשתי לזרוע 60 דונם סורגום, על אף שהגידול לא מקובל בעמק. התחמיץ בעיקרו מחיטה ויש גם שליש תירס – מזין במקביל משני המזונות. ברפת יש בור תחמיץ אחד גדול ושניים קטנים, עם חלוקה פנימית כך שמרחב התמרון גדול יותר.
מזונות מרוכזים – הקנייה דרך בנג'יו מארגון הקניות וזה עובד מצויין – יש תקשורת מעולה – מתייעצים, מדברים ובד"כ אני מקבל את ההמלצות שלו. הוא דוחף מזונות, כאשר כדאי מאוד ויש מחירים טובים והוא מגלה נוכחות ובקיאות גדולה בשוק הגרעינים. חליפה בסיסית מצמח תערובות ומשלים מהארגון, על פי ההמלצות של בנג'יו.
סטיבן רוזן מתכנן את המנה וזה עובד טוב.. לפרות יש מנה סטנדרטית ובעונה מוסיפים גם גזר ותבלינים מקומיים.
הזנת העגלות – מסבססת הרבה על מזונות לוואי – מי לקטוז מבחוץ, גזר מבית האריזה המקומי, תבלינים, שזרות בננות – העגלות אוהבות מאוד ואין להן בעיה לאכול גם תבלינים מהמפעל המקומי. נותנים גם שני סוגים של קש במקביל – עגבניות, חמניות, תירס, חיטה…
לפני כמה שנים, ליווינו ניסוי מרתק על פיזור השפכים על משטח זבל – מה קרה מאז בנושא הטיפול בשפכים?
שפכי מכון החליבה זורמים למתקן השפכים האזורי ומטופלים שם בתשלום. בסככות מצננים עם הרטבה מבוקרת ולכן זבל המדרך נוזלי. הגורפים דוחפים את הזבל לתעלה מרכזת ומשם למאצרה גדולה. מיכלית הפיזור ברפת שואבת את הזבל ומפזרת בקיץ, במשטח ייבוש במתחם הרפת.
לפני שנים אחדות, עשינו ניסוי ארוך בפיזור השפכים, יחד עם הזבל מהמדרכים, שלדעתנו הצליח, אבל ללא היתכנות כלכלית. אנחנו ממשיכים בשיטה גם כיום, ללא השפכים של המכון, וזה עובד טוב, בלי תלונות של שכנים על מטרדי ריח או זבובים. המשטח מקולטר באופן סדיר.
בחורף שואבים ומובילים בעבודה עצמית למתקן הקומפוסט של הקיבוץ ושם השפכים מעובדים. בתכנון ארוך הטווח נרצה לקחת שתי בריכות דגים ישנות ולהפוך אותן לבריכות אידוי לשפכי הרפת ובכך, להתנתק מהמת"ש ולחסוך בעלויות.
כיצד אתם ערים לנושא רווחת בעלי חיים, שיהיה יותר ויותר מרכזי, בתפעול הרפת?
אנחנו מודעים מאוד לצורכי בעלי החיים ברפת וכך פועלים במתן שיכון ראוי לפרות ולעגלות. הכלובים הפרטניים ביונקייה גדולים ומרווחים וכעבור כשבועיים היונקים מועברים לשישיות בתאים.
בתוכנית, לבנות עוד תאים ורוב הגידול יהיה בקבוצות עם מילק-בר להגמעה משותפת. היונקיסט הוא רפאע מנעורה השכנה והוא מקצוען שמשקיע הרבה נשמה ואהבה בטיפול ביונקים. בתוכנית לבנות עוד סככה לחולבות, כדי להגדיל את השטח לפרה וזה יקרה כאשר יתנו לנו עוד מכסת חלב. משקיעים הרבה בצינון ובאוורור, בהגדלת שטח הצל וזמינות המים. יש לנו תוכנית אב ל-8 מ' ליטר ואם נצטרך לגדול, יש לנו תוכנית מגירה להפעלה מהירה יחסית. החזון שלנו הוא בגמישות ואנחנו פתוחים גם לדברים לא שגרתיים בתחומים המקצועיים והניהוליים. כל הזמן בוחנים את עצמנו ויש פעמים שזה לא מצליח.
חליבת גרמא בסופי שבוע ובחגים
חליבות שבת וחג מעסיקות מאוד את הרפתנים ביישובים הדתיים. רובם עברו לעובדים זרים וכך העובדים היהודים מתפנים למשפחה ולתפילות השבת. נשארו עוד כשלושה קיבוצים (יבנה, לביא ושדה אליהו) שעדיין מאמינים שישראלים ויהודים צריכים לעסוק בחקלאות ולשמור בעצמם על הקרקע.
במכון החליבה הותקנה מערכת פניאומטית שתומכת בחליבה בשבת. כל האלקטרוניקה על הצג מושבתת והצג מכובה. הנתונים נצברים אבל החולב לא רואה כלום בצג.
יש לו שני כפתורים להפעלת המערכת הפניאומטית וכך ההפעלה נעשית בצורה לא חשמלית. הוואקום מופעל ע"י החולב ללא פולסציה, ורק לאחר ההרכבה החולב מאפשר את "כניסת" הפולסציה שמופעלת ע"י טיימר בכל מספר שניות. החלב הראשון נאסף ונשפך אוטומטית לרצפה למקרה שנחלב כבר ע"י הואקום.
בקיבוץ יש כ-30 תורני שבת וביחד עם 3 ערבים, מתחלקים בעבודת סופי השבוע והחגים. לצערנו, התוכנות חדשות של אפימילק, אינן מחוברות למערכת הגרמא וכך אנחנו לא עובדים עם המערכות המעודכנות וזה חסר, עד שהרובוטים ייכנסו.
אני מניח שבטווח הארוך גם שלושת הרפתות האחרונות יצטרפו לכל היישובים ויעסיקו עובדים זרים בעבודת החליבה בשבת, או שיעברו לחליבה רובוטית. הנה כי כן, רפת בשיא החום והלחות בישראל, מצליחה לקיים רפת ואף להוביל אותה להישגים מקצועיים וכלכליים מרשימים, עם שמירה על עקרונות ואמונות, תחת הנחיות הנהגת הענף בישראל. כה לחי לצוות העובדים בסביבה מאתגרת..!
